אהבה עם הצרות 2- פרק 14

?ביומיים האחרונים בפריז, שמרתי על כל צעד שלי, בדקתי שלא עוקבים אחרינו, והלכנו למקומות עם המוני אנשים, כך שאם יקרה משהו, זה ייעצר כי אנשים יראו את זה..
"תגידי, את בסדר? את לא נראית טוב בזמן האחרון" סיוון שאלה.
"באמת קורל, הכל בסדר איתך? בכל השנים שאני מכירה אותך, לא היית ככה… קרה משהו?"
"כן מתוקות, הכל בסדר… למה אתן שואלות?"
"את נראית מוזר…"
"חחחח אני בסדר גמור, אני סתם לא רוצה שזה ייגמר, אני רוצה להישאר עוד…" כן ממש, אני רק רוצה לחזור למשפחה, ושמה יגנו עלי, ואני לא אחשוש יותר.. כי יהיה לי את דניאל.
"בטוח?"
"במאה אחוז.." צחקקתי. שיר וסיוון משכו בכתפיהן והמשכנו ללכת..
"אתן קולטות שמחר בבוקר חוזרים?" שיר שאלה שאלה רטורית..חח
"זה פשוט עצוב.. כל כך לא בא לי!" סיוון ענתה.
"כן אהה… באמת לא נקלט"
עשינו שופינג אחרון, מתנות לכל המשפחה, שתייה לבנים, ובגדים ונעליים ואביזרים בשבילנו, וחזרנו הביתה.
"אז מה היום?"
"אני לא יודעת.. אתן רוצות לצאת?"
"אנחנו צריכות להיות בשדה בשעה 4 וחצי לפנות בוקר.. אפשר לצאת ואז לישון כל הדרך חזרה.. או שפשוט לישון עכשיו.. מה אתן אומרות?"
"נראה לי שנלך לישון?"
"חחח יאללה…"
כל אחת נכנסה לחדר, וסידרה אותו, ארזה את כל הבגדים, ויצאה לבחוץ..
"אוכלים היום פה או בחוץ? לא נצא, רק סיבוב אחרון בשביל לאכול.."
"נראה לי בחוץ, יש פה מסעדה בכיכר האומנים! משהו מושלם!!!"
"כן אז יאללה בואו!"
"מחר בלילה סילבסטר, איזה מוזר??? כבר עברה עוד שנה!"
"כן, באמת מוזר.. 2012 כבר.."
"חחח כן, ועוד יומיים האח הגדול" אמרתי והן התפקעו.
"אין את פשוט מכורה! איך דניאל סובל את אותך ואת האובססיות שלך???!"
"אויש מה אתן מבלבלות, הוא גרם לי להיות מכורה.."
"מה שתגידי" צחקו, התלבשנו והלכנו…
______________________________________________________________________

נכנסתי הביתה, לא אמרתי לדניאל ואריאל מתי אני באה.. נכנסתי על קצות האצבעות והנחתי את המזוודה בשקט בכניסה… לקחתי את סיסי בידיי ונכנסתי לחדר.. דניאל נרדם, יחד עם אריאל במיטה.. עוד שניה ואני אטרוף אותם! הנחתי את סיסי על גבו החשוף של דניאל והוא נבהל כשהיא שרטה אותו..
"מה את עושה פה?" שאל את סיסי והוריד אותה למטה, ואז קלט אותי… הוא קפץ מהמיטה וחיבק אותי.. "אויש נסיכה שלי, איך התגעגעתי אלייך!! מתי חזרת?"
"בדיוק השניה! אויש כמה יש לי לספר לך!"
"חח גם לי, גם לי!"
"טוב מאמי, כבר 9 וחצי בבוקר, בוא נעיר את אריאל, ואני אביא לכם את מה שקניתי.." צחקתי וחיבקתי אותו שוב..
"אבל קודם" תפס אותי ונישק אותי… נשיקה של אהבה, נשיקה של געגוע, נשיקה שמעורבת בכל כך הרבה דברים… אחרי הנשיקה הארוכה הזאת התנתקנו והערנו את אריאל..
ליטפתי את לחייה ונשקתי לפניה.. היא פקחה את עיניה אט אט והסתכלה עלי, לאט עלה חיוך על פניה, והתפשט על הכל, חיוך ענקי…
"אמא אמא אמא!!" צעקה וקפצה עלי… נישקתי אותה וחיבקתי אותה, לא הפסקתי.. כל כך התגעגעתי לילדה שלי! "התגעגעתי אלייך!"
"גם אני אלייך ילדה שלי" וירדה לה דמעה..
"אמא?"
"כן?"
"מה הבאת לי מחוץ לארץ?" וצחקנו כולם…