אהבה על הסוס- פרק 8

כנראה שאפשר לגלות הרבה במשחק נאבר. למשל שחבר שלי לא בתול, למרות שלא ידעתי את זה… מה שאומר שהוא ירצה בקרוב, ואני לא מוכנה לזה עדיין, אני בסך הכל בת 16, ואני לא רוצה לעשות את זה!
"צריך להתחיל להתארגן…" קפצתי מהמיטה, והלכתי להביא את הדברים שלי "יאללה עוד מעט צריך לצאת ועדיין לא הכנת כלום"
"מה את מבלבלת, תראי בשנייה כמו שאני מכיר אותך את תכיני לי תיק מדוגם.. אבל עשיתי משהו שקפצת ככה מהמיטה?"
"לא עשית כלום, שמתי לב לשעה, זה הכל… ויש לנו עוד שעה ואז צריך להיות באוטובוסים.. אז חמש דקות אני מתארגנת ומסדרת לך הכל.."
לבשתי מכנס גבוה קצר של ליוויס, גופיה לבנה, ועליונית.. שמתי פפיון בשיער, והבאתי איתי כובע ליתר ביטחון… שני התחילה להתלבש, אני התאפרתי שטפתי פנים ושיניים והלכתי לעומר.
"נו..?"
"זה לא קצר וחגיגי מידי לטיול??"
"אני בכל מקרה נשארת באוטובוס אם יאשרו לי, כי אני לא אוהבת את המסלולים רק את הלילות.. אז לא ממש מפריע לי, אז יפה?"
"מושלם.." חייך אלי.
"טוב יאללה בוא נארוז לך ילד מפגר!" הוצאתי לו כמה ג'ינסים וטרינינגים, תחתונים, גרביים, כובע, קפוצון, נעליים והוא היה מוכן. "רק שים את הדברים במזוודה שלך, וסיימנו"
"רואה אמרתי לך שאני אצא מדוגם בגללך!"
"טוב טוב, יאללה תתלבש, ונצא… איך ניסע?"
"ממ הנקודת מפגש ממש קרובה לפה, ניסע או שנלך ברגל…? עדיף ללכת לשמה לא? אני אעזור לך עם המזוודה."
"אתה תסבול על זה, אבל סבבה…" ב1 וחצי יצאנו לכיוון האוטובוסים אחרי שבדקנו שהכל ארוז ולא שכחנו כלום, וכמו תמיד אביתר שכח את המברשת שיניים שלו והיינו צריכים לחכות שיביא אותה.
'אני צריך לדבר איתך' הייתה לי הודעה ממספר לא מוכר..
'מי זה?'
'לא משנה מי, ניפגש מאחורי האוטובוס שלך, עוד 2 דקות..'
'אני באה!?' לא הבנתי מי זה או מה הוא רוצה, אבל הלכתי…
"מאמי 2 דקות אני באה, אני צריכה לדבר עם אביב… הוא אומר שזה דיי חשוב" הוא נתן לי נשיקה והלכתי.
"יש פה מישהו?"
"מיילי, אנחנו צריכים לדבר את לא חושבת" אמר הקול מאחורי, הסתובבתי וראיתי את אבירן.
"מה אתה רוצה ממני? אין לנו על מה לדבר, אנחנו ביחד בחדר, וזה גם בגלל שלא הייתה ברירה, חוץ מזה אין לנו נושאי שיחה"
"כן יש לנו! עלינו!!"
"אין עלינו יותר! הסיפור בינינו נגמר, באותו הרגע שגיליתי שבגדת בי, עם חברה שלי! אז אם סיימנו אני אלך לחבר שלי!" הסתובבתי והתחלתי ללכת..
"חכי נו מיילי, לפחות את הטיול בואי נתחיל יפה.. בבקשה!"
התיישבתי על המדרגות והוא ישב לידי. והוא התחיל לדבר..
_______________________________________________

פלאשבק:
"היי ציפורה, אבירן כבר הגיע הביתה?"
"כן ברור חמודה, תעלי…" עליתי לכיוון חדרו, והוא לא היה שם..
"הוא לא בחדר שלו, את יודעת איפה עוד הוא יכול להיות?"
"לכי לאורווה, בדרך כלל הוא שם אם לא בחדר" אויש סתומה שכמותי, אני אמורה לדעת דברים כאלו.
"חח צודקת, אני אלך… תודה ציפורה"
התקדמתי לכיוון החווה ושמעתי רעשים, וצחקוקים מהמחסן, התקרבתי ושמעתי את סיוון "מה אתה עושה? תחזור אליי"
"אני בא, רק שתיתי שניה" הסתכלתי מהחלון וראיתי אותם מתנשקים, ומתחבקים על ערימת מזרנים.. הדמעות עלו לי, לא האמנתי שהוא עשה לי דבר כזה..
"אני לא יודע, מה עם מיילי, לא נעים לי ממנה, אני אוהב אותה!" כאן באמת התעצבנתי! נכנסתי למחסן בעצבים ועם דמעות
"כן אבירן אתה אוהב אותי?? כי זה לא ממש נראה ככה, אתה מתנשק עם סיוון, שאמורה להיות חברה שלי!!! למה אתם עושים לי את זה??!" ברחתי משמה, אבל הוא הספיק לתפוס אותי…
"את לא מבינה… אני באמת שאוהב אותך מיילי, אבל.. לא יודע, היא סיפקה לי דברים שאת לא סיפקת לי, וחוץ מזה, לפני שבאת לפני שנתיים למושב, אני וסיוון היינו חברים, בגללך נפרדנו.. ו.." הוא לא הספיק להשלים את המשפט, נתתי לו סתירה.
"אני שונאת אותך, אל תתקרב אלי יותר בחיים שלך!" דחפתי אותו ממני ורצתי משמה.
אני נשבעת שלעולם לא אתן למישהו לפגוע בי יותר…

_____________________________________________

"אני באמת שאהבתי אותך, נכון אני וסיוון היינו אקסים, אבל איתך היה לי משהו מיוחד, משהו שבחיים לא היה לי עם אף אחת, במשך שנה וחצי היינו יחד, ותאמיני או לא אני עדיין אוהב אותך. אני אוהב אותך, ואני רוצה שנחזור, ואני אסביר לך הכל אחת ולתמיד, ואני נשבע לך שמה שעשיתי לא יחזור על עצמו שוב!!"
"אבירן אין לי על מה לדבר איתך, הבהרת את עצמך טוב שמה, היא סיפקה לך את מה שאני לא! אני עברתי הלאה, יש לי מישהו, ואני אוהבת אותו והוא אותי.."
"אני לא מוכן לזה!" החזיק אותי בחוזקה והצמיד אותי לאוטובוס, והתחיל לנשק אותי..
"מה אתה עושה???!" החטפתי לו סתירה וברחתי משמה!!! ירדו לי כמה דמעות, אבל ניגבתי אותן.. לא רציתי שעומר יראה.
עליתי אל האוטובוס, ונשארתי שמה, לא ירדתי למטה… רק בכיתי, נזכרתי כמה אהבתי וכמה נפגעתי ממנו.
אבירן עלה ישר אחרי.. "לא נראה לי שסיימנו את השיחה שלנו!"
"אני דווקא חושבת שכן! זה נגמר! אז תעזוב אותי במנוחה!!!" רציתי לברוח אבל הוא חסם לי את הדרך..
'איפה את??' עומר שלח לי.
'באוטובוס, מדברת עם אבירן.. סיימתי את השיחה עם אביב, ואני ואבירן מדברים…'
'צאי משם עכשיו!! את לא נשארת איתו לבד!!!'
'הייתי רוצה, אני אדבר איתך עוד מעט'
'מיילי רדי לפה עכשיו!' לא עניתי לו יותר, הוא ידע מה הולך לקרות, שהוא ינסה לנשק אותי שוב..
"אני לא מסכים שהסיפור הזה ייגמר, תני לי עוד הזדמנות, אני לא רוצה להפסיד אותך!"
"מה אתה לא מבין, יש לי את עומר!!!"
"לא מתאים לי!" אמר ונישק אותי שוב..
"תעזוב אותי" ניסיתי לדחוף אותו, אבל הוא תפס אותי בחוזקה והמשיך לנשק. "אבירן תעזוב אותי עכשיו!!!" אמרתי ונתתי לו מכה בביצים..
קמתי ועליתי מעליו וירדתי למטה, אל המורה.. ישבתי שם בשביל שלא יציק לי..
'זה לא ייגמר ככה! השיחה בינינו עוד תמשיך מהמקום שהפסקנו'
'היא לא תמשיך אין לי על מה לדבר איתך!!!'
התיישבתי ולא רציתי לזוז, חיכיתי שהוא ירד מהאוטובוס, ואני אחזור לשם בלי שהוא יראה… אני כל כך מתחרטת על זה שאני ישנה איתו באותו החדר!!
'נו אז מה קרה??! למה לא יכולת לרדת..' עומר שלח לי
'עדיף לך לא לדעת'
'מיילי, מה קרה שמה???! אני רואה שאת עם דמעות'
'סתם הוא בנאדם אידיוט, אבל הכל בסדר :)' חייכתי אליו והוא אלי.
'בואי אלי שניה'
'אין לי מצב רוח.. עוד מעט' והאידיוט הזה לא קלט ובא אלי ולקח אותי איתו לאוטובוס שלו..
"את יכולה להסביר לי מה קרה???! מיילי אני מכיר אותך יותר מידי טוב, בשביל להבין שקרה לך משהו!"
"כלום, סתם הוא רצה להסביר לי על הפרידה, ו.." רציתי להגיד שהוא נישק אותי ועצרתי את עצמי.
"ו..??"
"וכלום, אמרתי לו שאין לנו על מה לדבר, ואני ישנה איתו בחדר בגלל שאין לי ברירה, ואם היו שואלים אותי לא הייתי מסכימה לזה, אבל לא שאלו אותי… והסברתי לו שיש לי חבר חדש ומושלם, שאני אוהבת" חייכתי ונתתי לו נשיקה.
"את יודעת, כמה שאני אוהב אותך, ככה אני לא מאמין לך… מה באמת קרה???! את יודעת שאני יכול ללכת להוציא את זה ממנו בשניה נכון???! אז עכשיו תסבירי לי!!!"
"אמרתי לך שלא קרה כלום! למה אתה לא מקשיב לי??!"
"את באמת רוצה לדעת??"
"כן, ברור!"
"אני רואה את העיניים שלך שהן אדומות מבכי, ראיתי אותו יוצא עם חיוך מנצח, ראיתי אותך בורחת ומסתתרת באוטובוס ושהוא עולה אחרייך, וראיתי שהוא נישק אותך.. עכשיו את יכולה להגיד לי את האמת, ואז אני אלך להרוג אותו???!"
"אני…" התחלתי לבכות "הוא התחיל להזכיר לי את מה שקרה עם הבגידה והכל, וביקש עוד צ'אנס, ואמרתי לו שאני איתך ואני אוהבת אותך, אז הוא נישק אותי בכוח, ולא נתן לי להתחמק, עד שנתתי לו בעיטה חזקה ב.. וברחתי.. אני נשבעת לך! אני לא בגדתי בך!" המשכתי לבכות… מה הולך פה, כל הטיול אני הולכת לבכות עכשיו??!
"אני מאמין לך!" אמר ונישק אותי "אני ראיתי הכל, אל תדאגי, לא התכוונתי לעקוב, אבל ראיתי שהוא נכנס אחרייך, ואמרת לי שאת איתו ושהיית רוצה לרדת, אז ישר נכנסתי, וראיתי שהוא נישק אותך ושאת מעיפה אותו ממך, ובורחת אז רצתי שלא תיראי שראיתי ותחשבי שעקבתי אחרייך. אבל, הבנאדם הזה הולך למות! אני נשבע לך!!!" אמר וקם בעצבים..
"אני לא מרשה לך! אין לי בעיה, אבל אני לא רוצה שיחזירו אותך הביתה… חכה ללילה אם אתה רוצה למרות שאני לא בעד… אף פעם לא אהיה בעד מכות "
"טוב… בסדר, מה שתגידי… אבל זה לא ייגמר ככה! אני נשבע לך!" אמר בעצבים..
"עכשיו אפשר להנות מהטיול הזה, ביחד בלי לפחד שאחים שלי יגידו לנו משהו???" התיישבתי עליו והתנשקנו, נשיקה מתוקה וכיפית… הוא התחיל ללטף את גבי, והכניס יד מתחת לחולצתי… "מה אתה עושה??!" הזזתי לו את הידיים..
"כלום, תירגעי, סתם ליטפתי אותך" אמר וצחקק…
"מה שתגיד" משכתי בכתפיי ונישקתי אותו..