אהבה סמויה
הקדמה:
זה היה בלב דמשק .השעה היית כמעט אחרהצ כבר . לבשתי את החטלצת טריקו שלי מזארה גינס שחור צמוד ומעל מעיל שחור . מעל ראשי חבשתי כובע תיירים ומשקפיים .
נעמדתי ממול המלון בוטיק שהודרכתי על ידי אשת צוות טורס שרכתי מהם את הכרטיס טיסה .
שיחת טלפון הסיטה את תשומת ליבי ועליתי במדרגות שבכניסה למלון . לרגע לא יכלתי לדמיין שעכשיו החיים שלי הולכים לקבל גוונים של צבע אפור מעורבב אם שחור וכתמים אדומים .אלה שיסמלו את הכאב והיסורים שעברתי בגללו . האהבה שלא צלחה וכאב עד עמקי הנשמה שלי.
בצד השני של הקו חיכה הקפטן שלי .
קפטן:"אירנה את במקום ?"
אני:"כן אדוני , יש מולי שתי שומרים בכניסה . אני כרגע רואה תנועה בצד שמאל דרך המראה בכניסה למלון זה היעד שלנו ."עניתי וסגרתי את הטלפון .
אני אירנה ילידת מוסקבה אבל אבי הוא עזב אותי ואת אמי לישראל . הוא עזב אותנו המטונף הזה לארץ הקודש . אמא שלי נאלצה לעבוד קשה עבורבנו ומסרה אותי לבית יתומים בעיר שנולדתי . שם אומצתי על ידי זוג חיילים שהפכו גם אותי לחיילת .
לפני שבוע הגעתי לגיל 20 .זהו הגיל שהמפקד שולח את החיילים למשימה ראשונה . הרבה מהם לעולם לא חזרו בחזרה חלק מהם מצאו את מותם וחלקם פשוט ברחו להם מכל הבלאגן הזה .
לעומתם אני סגורה על עצמי ומוכנה לעשות הכל למען השלום הבינלאומי .
"כולם להרים ידיים !" לפתע נשמעה צעקה מאחורי .
אלוהים ישמור המוסלמים האלה רבים יום ולילה אם עצמם לרגע חשבתי עם עצמי בעודי מחזיקה את ידי על הדק האקדח שהוצמד לי למותן .
את האמת ברגעים האלה ממש חשבתי לעצמי מה אם זה סתם עוד איזה שמוק מסטול בדמשק שחושב שהוא גבר עד שהשיטור העירוני יגיעה ויקפל אותו.
"את ! תסתובבי לאט ותרימי את הידיים !" הוא צעק לעברי ושמעתי את הצעדים שהוא עשה אלי .
"אל תזוזי " הוא לחש לי באוזן . הרגשתי את האד שלו מתנפץ לי על הצוואר . הוא היה חם מאוד לרגע הרגשתי צמרמורת מהקול הגברי שדיבר אלי .
"תסתובבי לאט כשאספור עד שלוש … אחת , שתיים, שלוש תתכופפי"
הוא אמר לי ושם מעל ראשי את היד .
העניים שלו , או העניים שלו כמו השמיים והשפתיים שלו אדומות כמו דובדבן ם זקן קצר .
המבטים בנינו התנגשו זה הרגיש כמו נצח . בחיי שהרגשתי את הנשימות שלו קרובות לאפי נורא . הוא התבונן ב ואני בו .
"מצטער גברת , היית טעות"
אלוהים ישמור חשבתי לעצמי , הטעות היחידה זה שהוא יודע היכן אני גרה עכשיו.
תגובות (0)