אהבה נציחית פרק 2

פרק 2
עבר
ליאה הרימה את ידה והכתה אותה באכזריות. קול יללת כאב יצא מפיה של הנערה והיא צנחה ארצה. מוכתמת מדם.
ליאה לא נתנה לה מנוחה. היא תפסה בזרועותיה של הנערה והקימה אותה בפראות.
"איפה הם?" צרחה עליה. "איפה הם?"
הנערה פתח את פיה וסגרה אותו. עיניה התערפלו ופיה נטף דם.
הנערה קירבה את ראשה לליאה ולחשה שני מילים:"לכי לעזאזל."
זאת לא הייתה התשובה הנכונה. ליאה סטרה לחה שוב והנערה נפלה על רצפת האבן.
"איפה הם?" צרחה שוב. "תגידי לי!"
"או שמה?" צווחה הנערה.קולה מהדהד בין כותלי החדר "תהרגי אותי?! אין לך האומץ."
דמה של ליאה רתח עלייה. היא שלפה סכין ותקעה אותה ברגלה של הנערה.
"יש לי את כל האומץ שאני צריכה." סיננה. "לפחות מספיק כדי לגרום לך לייחל למותך."
הנערה הביטה בה בשנאה מוחלטת. פניה מחייכות כמלאך חבול. לבסוף. הטילה הנערה את ראשה וצחקה צחוק מטורף.
"את?" קראה בבוז. "אוגר הורג יותר טוב ממך."
ליאה קיפצה אגרופים. היא הכריחה את עצמה לנשום עמוקות. היא לא יכולה להרוג אותה. אבא של ג'יי זקוק לה. בחיים.

ליאה שלפה סכין והתקרבה אל שירלון. דם זלג מאחת הצלעות של שירלון והכתים את רצפת האבן האפורה, שירלון השתעלה ויקרה דם מפיה. היא הרימה את עיניה והביטה בליאה בסלידה.
ליאה כרעה ברך על יד שירלון, בתוך שלולית הדם שהכתים את שמלתה השחורה. שיער המתולתל נפל על צידי פנייה והסתיר את חזה של שירלון. את פנייה ואת דמה.
ליאה הצמידה את הסכין לידה של שירלון. היא הרימה את ראשה ונעצה בעיניה החומות מבט רווי שנאה.
"זה הסוף שלך. שירלון. את סירבת לשתף פעולה ועכשיו תישאי בתוצאות."
שירלון הטילה את ראשה לאחור וצחקה צחוק מבחיל. "אין לך את האומץ.."
ליאה לא נתנה לה לסיים. היא חתכה את פרק כף ידה של שירלון ועשתה שם צלקת בצורת משולש עם קרניים. ליאה עצמה את עיניה ומלמלה את ליש הקסם. ואז. התוודעות. הרגשות. והמחשבות של שירלון נהפכו לשלה.
שירלון הלה להיכנס לגוף של ליאה. באיטיות ובכאב.
הווה
"למה שאני יעשה את זה?!"
"לשירלון היה מידע שהיא לא היית מוכנה לשתף. את ניסית את כל האפשרויות. אך זה לא עזר. עד שהחלטת לבצע 'הוסטמון' ושירלון נכנסה לגוף שלך."
"והיא עדיין פה? בתוכי?"
הרובוט הזקן נעץ בה מובא מוזר.
"כן." אמר לבסוף. "זאת-אחרי הכול-הסיבה שזיכרונך נמחק."
"כי אם אני אזכור..היא תתעורר." לחשה ליאה.
"בדיוק." קרא הרובוט הזקן.