אהבה מתחת לאף – פרק 20

"כן?"
"כן!"
"כן??"
"כן!!"
"לך תזדיין שון!" אמרתי לו והתקדמתי לעבר חדרי.
"איתך? בכיף בואי" אמר שנייה לפני שנכנסתי לחדרי.
טרקתי את הדלת בעצבים.
"אדיוט" סיננתי.
מה הוא חושב לעצמו, חתיכת מפגר!
מייק כבר התייאש מהריבים שלנו אז הוא הסתגר בחדר שלו עם פול ווליום באוזניות.
חה. מצחיקה אותי המחשבה שאפילו את מייק הצלחנו לשגע..
ההורים שלי אמורים לחזור..היום. מבאס..דווקא היה כיף לבד.
דפיקה בדלת נשמעה..
שמעתי את שון ומייק מתווכחים מי יפתח את הדלת.
"תפתחו כבר את הדלת, שני מטומטמים!" צרחתי עליהם.
"שתקי" צעקו ביחד ואני צחקתי.
דפוקים.
"טוב אני אפתח" אמר מייק מיואש.
"ברור שאתה תפתח, היה לך בכלל ספק" צחק שון.
"שון שתוק" אמר לו.
"הפעם אני מסכימה עם מייק" צעקתי.
"הוו באמת" שאל ושמעתי אותו מתקרב לחדרי.
שיט שכחתי לנעול את הדלת!
רצתי לדלת אבל שנייה לפני שהגעתי שון פתח אותה.
"אה אה, לא ניראלי" אמר ולקח את הדלת כשהוא נשען על המשקוף.
"היי אחי, מה קורה?" שאל מייק.
"מי זה?" שאלתי את שון בשקט, רק מקווה שזה לא מי שאני חושבת שזה.
"היי. תגיד אמה כאן?" שמעתי את קולו של לוק. קפאתי.
"אמה הכל טוב?" שאל אותי שון בדאגה.
"שון תסתיר אותי" התחננתי.
"היא ב…" התחיל מייק להגיד אבל שון קטע אותו.
"היא לא בבית" צעק להם.
"מה , אבל לפני שנ…" מייק לא הבין.
"היא הלכה מזמן מייק, תגיד לי מה יש לך?" שאל אותו שון וקטע אותו. מנסה לרמוז שלמייק המטומטם שאני לא רוצה ולא מעוניינת לדבר עם לוק או ברונו או לא יודעתת, מי שהוא לא יהיה.
"טוב אז מסתבר היא לא כאן" אמר לו מייק. תודה רבה באמת..
"טוב תודה..לא משנה" אמר לוק ומייק סגר את הדלת.
הוא התקדם אל חדרי.
הוא ושון הביטו בי. מצפים שתשובות.
"מה?" שאלתי בתמימות.
"למה לא רצית לדבר עם לוק?" שאל מייק.
גיחכתי, "לוק או יותר נכון ברונו" מלמלתי .
שון שמע אותי ועיניו נפערו לרווחה. פאק שכחתי שהוא יודע!
"מה?" הוא שאל.
"מה, מה? מה פספסתי??" שאל מייק שלא הבין מה יש לנו.
"מייק אני צריך שנייה לדבר עם אמה" אמר והוציא את מייק המבולבל מהחדר.
הוא סגר את הדלת .
"תקשיבי, זה לא יכול להיות" התחיל להגיד.
"שון..זה הוא" אמרתי לו.
"איך את כלכך בטוחה?" שאל.
"אני יודעת וזהו.. שמעתי מישהי קוראת לו ברונו" אמרתי.
"ו…? את יודעת כמה ברונו עוד יש??" שאל.
"כן רק מעניין שמי שקראה לו ככה זו אותה אחת שבגללה הוא ניתק איתי את הקשר" אמרתי בכעס.
"לא לא תקשיבי, אולי זה סתם צירוף מקרים" אמר.
"אין דבר כזה צירופי מקרים" אמרתי לו.
"תקשיבי אמה. את מאשימה את לוק במשהו שאת אפילו לא בטוחה לגביו. את מאשימה את לוק במשהו שיכול להיות שהוא בכלל לא עשה" אמר לי.
השפלתי את מבטי. אולי הוא צודק.
קמתי מהמיטה ולקחתי את האייפון שלי.
"לאן את הולכת?" שאל שון לא מבין.
"ללוק" אמרתי לו.
"לא!" אמר.
"למה לא?" שאלתי לא מבינה.
"תדברי איתו מחר. ההורים שלך חוזרים עוד שעתיים.. את רוצה פספס אותם?" שאל. ממתי כלכך אכפת לו מההורים שלי?
"אוקיי" נאנחתי.

"טס?" שאלתי אותה בפלאפון.
"מה?" שאלה בחזרה. היה נשמע שהיא אוכלת. צחקתי.
"בתיאבון" החזרתי לה.
"תודה.. מה רצית?" צחקקה.
"ההורים שלי חוזרים עוד חצי שעה בערך..רוצה לבוא?" שאלתי אותה.
"מייק בבית?" שאלה.
"כן למה?"
"אני באה!" אמרה.
תוך חמש דקות נשמעה דפיקה בדלת.
צחקתי והלכתי לפתוח.
טס נעמדה בפתח דלתי מחוייכת כולה.
"וואו את מהירה" אמרתי לה והיא נכנסה .
"כן כן" אמרה ובדיוק מייק ושון יצאו מחדרו של מייק.
עיניהם של מייק וטס נפגשו.. זה הולך להיות מעניין..
הבטתי בשון, הוא סימן לי לבוא ולהשאיר אותם לבד.
הלכתי בשקט אחרי שון. כשכל שנייה אני מסתובבת כדי לראות מה עם טס ומייק.
נכנסנו לחדרו של מייק.
"אתה חושב שיהיה בניהם משהו?" שאלתי אותו.
"אני מקווה מאוד, מייק לא מפסיק לחפור עלייה" אמר.
"גם טס, היא לא מפסיקה לדבר עליו לשנייה!" אמרתי וגלגלתי עיניים.
הוא צחק. לשון יש את הצחוק הכי יפה שיש. באמת. יש לו צחוק מתגלגל כזה שגורם לכולם לצחוק ואפילו לבנאדם הכי קשוח לחייך.
צחקתי גם.
שון חייך אליי.
"רוצה לראות איך מייק שונא אותי?" שאל בתחמנות.
"מאוד" אמרתי.
"בואי" אמר לי וסימן לי לבוא לידו.
הוא שכב על המיטה של מייק ואני ידו.
הוא התקשר למייק מחסום.
"שלוש..שתיים..אחת.." מלמל ובשנייה שהגיעה לאחד האייפון של מייק צלצל והצלצול היה של…דרדסים?
אני ושון התחלנו לצחוק , להתפקע מצחוק. רצנו מהר למנעול של הדלת כדי להציץ מה קורה שם.
ראינו את מייק אדום כולו ואת טס מתאפקת לא לצחוק לו מול הפרצוף.
"מספר חסום" הוא מלמל אלייה במבוכה וניתק.
"אני שנייה חוזר" אמר לה והתקרב לחדר שלו.
אני ושון חזרנו במהירות לשכב על המיטה שלו ולשחק באייפונים כאילו כלום לא קרה.
מייק פתח את הדלת.
"אוקיי, מי עשה את זה??" שאל בלחישה כדי שטס לא תשמע.
"את מה? את השיר של הדרדסים? זה הצלצול שלך לא? תגיד עוד לא החלפת אותו כבר??" שאל אותו שון בקול כדי שטס תשמע.
"שוןןן!" הוא אמר לו בכעס.
"מה אתה רוצה משון? אשמתנו שלא התבגרת?" שאלתי צוחקת ושון חייך אליי.
לפתע טס נכנסה לחדר .
"דרדסים זה דווקא חמוד" אמרה וחייכה למייק שהסמיק.
פאק הם כלכך מאוהבייים!
"להשאיר אותכם לבד?" שאל שון ואני צחקתי.
"ממש מצחיק" אמרה לו טס.
"טוב , נראלי שאתם עפים לי מהחדר..אז ביי" אמר לנו מייק בכעס.
"טוב מי צריך אותך בכלל, אנחנו יותר נהנים! נכון שון?" שאלתי אותו.
"הוו כן" אמר במבט תחמני.
מפגר. נתתי לו מכה וקמנו מהמיטה שלו.
באנו לצאת.
"לא את" אמר ותפס בידה של טס שבאה לצאת יחד איתנו.
קרצתי לה ויצאנו מהחדר.
נכנסנו לחדר שלי ובשנייה הייתי מוצמדת לקיר כששון צמוד אליי.
"בואי נהנה יותר מהם" חייך ורכן אליי.
לא יכולתי לשלא לחייך, ניסיתי להישאר רצינית ולדחוף אותו ממני. אבל רק חיוך היה מרוח לי על הפנים.
אמה תשלטי בעצמך.
הוא רכן אליי.
"אנחנוווו בביתתתת" צעקו הוריי וקטעו את הנשיקה שכמעט הייתה יכולה לקרות…