אהבה משמעות פשוטה חוויה כואבת -פרק 7

"מה?" שאלתי אותה מופתעת
"את הרגת ילד?" שאלתי אותו והיא הנהנה לי
"זה לא נחשב כהרג" עומר אמר סובבתי את עייני
"אתה אל תתערב בכלל אתה והתשוקה שלך לזיין כל אחת" אמרתי והוא צחק
"באיזה גיל זה בכלל קרה?" שאלתי אותה והיא התקרבה לחבק אותי העפתי את ידיה
"שש עשרה" היא אמרה וצחקתי
"את סתומה" צעקתי עלייה ודחפתי אותה ממני
"אני אהבתי אותו והייתי מוכנה להכל" היא אמרה לי ואני צחקתי
"אז למה לא ילדת אותו הייתי עוזרת לך" אמרתי לה והיא התחילה לבכות
"אפילו ההורים שלי לא יידעו רק אני והשמוק הזה שעומד ליידי" היא אמרה בגמגום
"אני פה" עומר אמר ושתינו הסתכלנו עליו במבט רצחני
"אני לא יודעת מה להגיד לך" אמרתי לה וצחקתי והעפתי את ידיי
"אל תשפטי אותי אני הייתי מאוהבת בו, זאת לא אשמתי שאת לא הרגשת מזה אהבה אמתית" היא אמרה רציתי להרוג אותה היא יודעת שהנושא הזה קרוב לליבי
"עופי מפה" צעקתי עלייה והצבעתי על הדלת
"אז סוף סוף אני רואה מריבה אמתית של בנות" עומר אמר חבל שהוא לא עמד ליידי הייתי מעיפה לו סתירה
"גם אתה" צעקתי עליו ושניהם הלכו, לקחתי לעצמי גלידה וישבתי לראות הצעקה כיביתי את הטלוויזיה אחרי שעה של צפייה הכנתי לעצמי הלבשה תחתונה ופיזמה והלכתי להתקלח הורדתי את הבגדים שהיו עליי פירקתי את שערי ונכנסתי למקלחת חפפתי את שערי ושטפתי את גופי יצאתי מן המקלחת העברתי מגבת על גופי ועל שערי ולבשתי את התחתונים והפיזמה והלכתי לחדר הוצאתי את ספר התהילים שנמצא תמיד מתחת לכרית שלי והתחלתי להתפלל
אַשְׁרֵי הָאִישׁ– אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים;
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.
כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה, חֶפְצוֹ; וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.
וְהָיָה– כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:
אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ–וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
סגרתי את הספר ושכבתי על הכרית הסתובבתי מצד לצד ולא הצלחתי להירדם ירדתי למטבח וראיתי מישהו מחטט במקרר לקחתי את הסכין שהיה לידי
"יש לי סכין ואני לא פוחדת להשתמש בו" צעקתי לעבר האיש שחיטט
"רגע ילדה מי את?" הוא שאל אותי
"רק אני שואלת פה את השאלות עכשיו שב" אמרתי לו והוא התיישב בשולחן האוכל
"מי אתה?" שאלתי ולבי פעם
"אני המטפל החדש של סבתא שלך" הוא אמר וגלגלתי את עייני
"לסבתא שלי אף פעם לא היה מטפל מי אתה" אמרתי והקרבתי את הסכין לגופו
"תזערי אני באמת מטפל" הוא צעק אליי
"אני לא מפחדת ממך" אמרתי בלחש והקרבתי את הסכין כך שהוא נגע בו
"דודו שלך אותי אני באמת היא אמרה שאני ילך לפה בינתיים כי היא לא רוצה שאני יהיה לבד בבית שלה" הוא אמר לי והרחקתי את הסכין
"ואם אני יתקשר לדודו אז מה הוא יגיד?" שאלתי אותו וחייכתי, גנב חתיך
"שאת משוגעת" הוא צעק
"תביא לי את הטלפון שלך" אמרתי לו והוא נתן לי חייגתי
-דודו-
הלו(בפיהוק)
-רון-
זאת אני רון שלחת מטפל לסבתא שלי?
-דודו-
היי רון כן היא רצתה לבד הוא הגיע?
-רון-
כן לילה טוב דוד
סגרתי את הפלאפון
"אני מצטערת" אמרתי לו והנחתי את הסכין על שולחן האוכל
"זה בסדר" הוא אמר והתיישבתי לידו
"אתה יודע אתה צריך ללמוד שלא נכנסים בשעה אחת בלילה לבתים שאתה לא מכיר" אמרתי וחייכתי והוא צחק
"אז איך קוראים לך?" שאלתי אותו
"שון" הוא ענה לי
"שם יפה" אמרתי וחייכתי
"ולך?" הוא שאל אותי
"רון נעים מאוד" אמרתי ושלחתי יד לעברו והוא לחץ לי אותה
"את יכולה להראות לי את הבית רון" הוא שאל אותי ואני הנהנתי