שנינקה
תראו זה סיפור ראשון שלי ואני ממש מתרגשת,רשמתי סיפורים בעבר אף פעם לא היה לי את האומץ לעלות אותם ועד שסוף סוף יש לי אני מפחדת לקבל תגובות מעליבות!אז אשמח לתגובות מעודדות ותגובות לשיפור אוהבת ותודה!

אהבה משמעות פשוטה חוויה כואבת -הקדמה+פרק 1

שנינקה 06/08/2014 1371 צפיות 2 תגובות
תראו זה סיפור ראשון שלי ואני ממש מתרגשת,רשמתי סיפורים בעבר אף פעם לא היה לי את האומץ לעלות אותם ועד שסוף סוף יש לי אני מפחדת לקבל תגובות מעליבות!אז אשמח לתגובות מעודדות ותגובות לשיפור אוהבת ותודה!

"אני נפרדת אתך" צעקה אמי כמו כל יום אני כבר רגילה זה לא חדש הסתובבתי לצד השני של המיטה ודמעה זלגה מעייני, זה כבר שנתיים ככה כל בוקר צעקות מהמטבח אחרי שאחותי התאומה עזבה את הבית פעם ניסיתי לדבר איתם אבל זה בלתי אפשרי הם לא ממש מקשיבים לי כרגע הדבר היחיד שמעניין אותם זאת העבודה שלהם ואחותי התאומה
"רון קומי מיד ותתכונני לבית ספר" אימא נכנסה אליי לחדר בצעקות
"עוד חמש דקות" אמרתי וסובבתי את עייני היא הורידה ממני את השמיכה ומשכה את רגליי לעבר סוף המיטה
"טוב אני קמה" אמרתי בקול עצבני וסובבתי את עיניי היא כל כך מעצבנת היא לא מתחשבת בי השעה הייתה רק שש בבוקר העבודה שלה מתחילה בשבע וחצי ואני צריכה להגיע חצי שעה לפני תחילת הלימודים, נכנסתי לאמבט ועשיתי את ארגוני הבוקר לבשתי חולצת בית ספר צהובה וז'נס בצבע לבן הרכבתי את משקפיי וירדתי למטה אבא כבר הלך לעבודה ואימא ישבה בסלון ובעטה בתקרה, הוצאתי שוקו מן המקרר והתיישבתי על השולחן אוכל שתיתי את השוקו ולקחתי את האיפון ששכב על השולחן חייטתי קצת באינסטגרם ובפייסבוק
"טוב יאללה בואי יש לי עוד כמה דקות לעבודה" אמי קמה בפתאומיות וצעקה סובבתי את עייני והלכתי לחדר להביא את הטיק
"את יודעת שאני לא סובלת שאת מגלגלת עיניים" היא צעקה ויצאה בטריקת דלת גיחכתי לעצמי ויצאתי מן הבית ונעלתי אותו נכנסתי למכונית היא הכניסה סיגריה לפה והתחילה לעשן
"איכס אימא זה לא בריא" צעקתי עלייה
"אני יודעת מה טוב בשבילי" היא אמרה ושתקתי, מה אני כבר יכולה להגיד לה היא כל כך אגואיסטית היא חושבת רק על עצמה היא עצרה ליד הכניסה של בית הספר ויצאתי מהאוטו בלי לנשק אותה או להגיד לה יום טוב ראיתי שתומר החברה הכי טובה שלי ישבה בספסל שלנו
"תומר" צעקתי לה והיא קפצה מהמקום
"סתומה הבהלת אותי" היא אמרה וחיבקה אותי ושתינו צחקנו עלינו לכיתה נשארו עוד עשרים דקות אז הוצאתי את הספר האהוב אליי 'אני אתבגר'
"חנון תכין לי שיעורי בית" שמעתי קול מוכר, הרמתי את ראשי וראיתי שזה היה עומר האויב שלי מכיתה ז' ולחשוב שאני כבר בכיתה י"א
"ת…ת…עזוב אותו" אמרתי לו בקול רועד
"למה מה תעשי לי בקושי משפט את מוציא" הוא אמר וגיחך, הוא מגעיל אותי הוא כל הזמן מציק לילדים חלשים ממנו
"לך תריב אם מישהו בגודל שלך" אמרתי והתיישבתי במקום שלי הוא הסתכל עליי וצחק ביחד עם החברים שלו
"מגעיל" לחשתי לעצמי והתפללתי שהוא לא שמע, למזלי הוא לא שמע, תומר התקרבה אליי
"מה זה היה עכשיו?" היא שאלה אותי מופתעת הרמתי את ראשי מהספר
"נמאס לי שהוא מציק לילדים פחות טובים ממנו" אמרתי מושפלת
"הנה הזונה" תומר אמרה וחייכה חיוך צדדי ליאן נכנסה לכיתה הזנזונת של בית ספר ניראלי שאין בן שהיא לא שכבה אתו אפילו עם ה'חנונים' היא שכבה גיחכתי מעט והיא הסתכלה עלינו ישר אני ותומר נהיינו רציניות
"למה כולם פוחדים מהזונה הזאת?" שאלתי אותו מושפלת הרגשתי שסחר עומד להתפרץ והכיתה תהפוך להיות בריכה, אני לא סובלת שבנות לא מכבדות את הגוף שלהם ובנים רצים אחריהן רק בשביל שיישכבו איתם
"אני יגיד לך למה" תומר אמרה נשמה וצחקה הסתכלתי עלייה והרמתי את הגבות מופתעת.
"הם פוחדים שהקונדום יקרע באמצע" היא אמרה ושתינו צחקנו כמו שתי מפגרות, היה צלצול והתלמידים נכנסו ואחריהם המורה היא נכנסה לכיתה מתוחה ולחוצה
"יש לי להודיע לכם הודעה" היא אמרה והתיישבה בכיסא ונשמה


תגובות (2)

תמשיכייייייי ותיק*

06/08/2014 18:16

מושלם ולגבי הקטע של האומץ באמת כל הכבוד כי צריך אומץ כדי להעלות סיפור שאת כותבת לאתר…

19/08/2014 22:26
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך