אהבה משמיים

דורותי לבשה בגדים קצרים במיוחד. היא לבשה חולצה קצרה משובצת בצבע כחול עם שני כפתורים פתוחים. לרגליה לבשה חצאית מיני פרחונית. היא הסתכלה עליי בעיניה הכחולות הגדולות וחייכה חיוך גדול. היא ישבה במשרד שלה, ממש מול המשרד שלי. זהו, החלטתי, היום אני אדבר איתה. היא שולחת לי את כל הסימנים. השעון מאחוריה הראה את השעה 8:40 בבוקר. ידעתי שזה הולך להיות יום עבודה מוצלח. לקחתי את הקפה שהכנתי לי מוקדם יותר והתחלתי לצעוד אל כיוונה. מה אגיד? איך היא תגיב? ומה אם היא התלבשה כל כך קצר בשביל מישהו אחר? מה אעשה אז? היססתי רגע. לא, חשבתי, אני אעשה את זה! מה יש לי להפסיד? ובכלל, אני חייב להפסיק להיות כזה פוסי כל הזמן. אני צריך להיות גבר. כמובן שגבר צריך אישה אז אני חייב להציע את עצמי בתור הגבר בשבילה. נכנסתי למשרד שלה והיא הפנתה אליי את מבטה. המחשוף שלה היה כל כך חושף שהיה לי קשה להתרכז. "בוקר טוב דן!" היא אמרה בחיוך. חייכתי חזרה, משתדל להסתכל בעיניה. "בוקר, דורתי. מה שלומך?" מטומטם! תתחיל לדבר לעניין! "אני מצוין. מה איתך?" היא שאלה. "האמת שלא טוב" עניתי. "מה קרה?" "אם אני לא אתחיל לעבוד כמו שצריך, הבוס אמר שיפטר אותי! ואיך אני יכול לעבוד כמו שצריך כשאני כל הזמן מסתכל על השדיים המהממים שלך?" אני מטומטם. כל כך מטומטם. היא חייכה וצחקה צחוק מבויש. היא חושבת שזו בדיחה! נהדר! לפתע, היא קמה וסגרה את הדלת. היא הסתובבה אליי והתנפלה עליי בנשיקות. היא הצמידה אותי לשולחנה והתחילה להתעסק לי במכנסיים. כוס הקפה שלי נשפכה על הניירת ולא שמנו לב בכלל. התשוקה בערה ביננו. קמתי והצמדתי אותה לחלון, תוך כדי שפתחתי לה את החזיה. הסתכלתי מחוץ לחלון לודא שאף מנקה חלונות לא יראה אותנו. היא הורידה את חולצתה ועמדה מולי עם שדיים חשופים, אלוהיים. באותו רגע ראיתי את המטוס. הוא פגע בבבניין, כמה קומות מתחתינו. כל הקומה נטתה הצידה ונפלנו דרך החלון שנשבר. הדבר האחרון שאני זוכר זה אותי ואת דורותי נופלי מחובקים אל אדמתה הקרה של ניו יורק מגובה 100 קומות.