אהבה מפחידה פרק 7♥

היי לפני שאני אמשיך את הסיפור יש לי כמה דברים להגיד: הסיפור אהבה בקיץ לא ימשיך… כי אפחד לא מגיב וזה לא כיף ככה, הסיפור מלכת השכבה ממשיך רק לא פה אלה בבלוג שלי שאני אפרסם למטה ב'רציתי להוסיף', אז בינתיים יש את הסיפור הנוכחי אהבה מפחידה שעוד כמה מגיבים , ויהיה סיפור חדש בהמשך!♥ עכשיו לסיפור חפרתי מספיק חח:

עוז כבר לא ידע מה לעשות…הוא מסתיר את האמת מכולם…תים נעלם כאילו לא היה ומה שאפחד לא יודע זה שהוא בבית שלו! של עוז,
קמתי בבוקר ממש לא רציתי ללכת לביהס לא עכשיו…"הכול יהיה בסדר החיפושים לא נפסקים…נמצא אותו את כבר יומיים לא הולכת לבהיס!! "אמרה לי אמי, חיבקתי אותה, אני חייבת להתאפס על עצמי ימצאו את תים…"צודקת" אמרתי לאמא ,ניגבתי את הדממעות והלכתי להתלבש …ימצאו אותו כל הזמן אמרתי בראש, ירדתי למטה, נפגשתי עם ליהי וסייון שחיבקו אותי, "חיימ את לא מבינה כמה התגעגענוו היית חסרה!!!"צרחה ליהי, "חח אני בטוחה " צחקתי,"הכול יהיה בסדר…"אמרה סיוון, הם חיזקו אותי כל הדרך והייתי בסדר איכשהו… נכנסתי לשכבה כולם הסתכלו עליי, "תזיזו מבטים!" צרחה עליהם ליהי, וכולם חזרו לעיסוקייהם, נכנסנו לכיתה שם ישב עוז ליד גייסון , "הי" אמר לי גייסון והתקדם לעברנו, ליהי חיבקה אותו, ( למי שלא זוכר הם חברים)
"את בסדר?" שאל, "מושלם " שיקרתי…
עוז התקדם גם לעברי הסתכלתי על עיניו שאני בטוחה שמשהו מיסתורי עובר על הבנאדם הזה, אבל היופי שלו כזה כובש…זה אפפעם לא קרה לי עם בחור ,"אני שמח שאת בסדר" הוא אמר ויצא מהכיתה ווהוו ממש מוזר….אני אמורה להגיד תודה? הוא כבר לא מולי… מה ישלו …
"חייימ!!!!" שמעתי קול , זה היה איתי!! הידיד הכי טוב שליי עאעאעא אין עליו רצתי לחבק אותו, "כמה התגעגעתתיי"הוא אמר ,"גמאניי לכולם! אפילו למורה ולא הייתי רק יומיים"צחקתי, בדיוק המורה נכנסה, "אני שמחה שהתגעגעת…" היא אמרה וחייכה אליי, איתי התחיל לצחוק,
התיישבתי והתחלנו ללמוד, חשבתי לא ממש התרכזתי בשיעור….אני חייבת לחזור ליער ! לא אכפת לי מה יגדו היום בערב אני שם…אולי תים שם ? אולי קרה משהו ! ומה תקף אותו?! כל כך הרבה שאלות..לא עדיין לא נרגעתי… בהיתי בחלון מחכה שהישעור יגמר כבר, הוצאתי את האייפון לראות מה השעה, וראיתי את הצל של עוז מסתכל עליי מאחורה, חייכתי לעצמי, הסתובבתי והוא שינה מבט, היה צלצול ויצאנו מהכיתה, "אוחח לא באלי מבחןן שבוע הבא!" צעקה ליהי, "מבחן?"הופתעתי, "כן לא הקשבת לה? כל השיעור חפרה על זה" ענתה…אוייי ממש לא הקשבתי לה…
בסוף היום השתחררתי שעה לפני ליהי וסייון הם בהקבצה אחרת במתמטיקה, הלכתי לבד הביתה, מולי ראיתי את עוז, משהו בי דחף להגיד לו שלום אבל כל גופי רעד והיה לי פרפרים!! "היי " שמעתי קול מאחוריי קפצתי בבהלה, "אהה איתי" אמרתי שראיתי אותו,"סורי שהבהלתי אותך" הוא אמר והצטרף אליי לדרך ,"היי אחי עוז בוא" הוא קרא לו, שמחה עלתה בי , עוז הסתובב והתקדם לעברנו , "באלכם מסיבה?" שאל איתי, "לא נראלי.."אמרתי,"אני עסוק " אמר עוז, "ויי איזה לא זורמים ייאלה מה אכפת לכם!!!! היום בערב, סטפני..את את חיבת את זה!" אמר לי איתי, והחזיק לי את היד, "לא נראלי" אמרתי ובדיוק עליתי לבית שלי ,"אווף היא בדיכאון בגלל מה שקרה…אני מבין אותה אבל כלום לא עוזר לשיפור המצב רוח שלה" אמר איתי שכבר הייתי בבית,
"בגלל תים… נכון?"שאל עוז מלא ברגשות אשם, "כן ברור! אם רק הייתי מוצא אותו!" אמר איתי וחשב מה לעשות, "אני ילך ליער בערב! כן כן אני ימצא אותו!" צעק איתי ,"מה לאא זה מסוכן!!"צעק עוז אבל איתי כבר עלה לביתו, "אוי שיט!" צרח עוז בכעס….
הערב הגיע התכוננתי לצאת… אבא שלי היה בחיפושים אחרי תים , ואמא הייתה בבית….. אני צריכה למצוא תירוץ לצאת ליער,
"לאן חמודה?" היא שאלה שראתה שאני לבושה ליציאה, "סתם ללייהי" אמרתי וריציתי כבר לברוח משם ! אני שונאת לשקר לאמא, "טוב אני שמחה " אמרה אמא ואני יצאתי במהרה, לכיוון היער, טיפסתי מעל לגדר, והייתי בתוכו …אפל גדול … עם קולות מוזרים… חשבתי מה לעשות עכשיו…. "את לא אמורה להיות פה….."שמעתי קול הסתובבתי ונבהלתי!