אהבה מסוכנת – פרק 70

דרכם של מלאכים- אביטל מדמון
הם מאירים את השמיים באורם הזך והטהור,
מלאכים שמחייכים ואת הבוקר הם צובעים בוורוד
פיזמון:
דרכם של מלאכים
מתחילה כשהם הולכים
בדרכי החיים
ואף פעם הם לא אומרים נואש.
מלאכי השמיים , מלאכים טובים. שמלווים אותנו ברגעים יפים ומיוחדים.
נשא עינינו לך אלוקים חיים.
דרכם של מלאכים
מתחילה בעולמות עליוניים.
כשמלאך בוכה , הכל נשבר מלמעלה
כל תפילה נאמרת בכוונה.
וכל תפילתם הקדושה שיהיה בעולם שלום ואהבה.
בלי מלחמה , בלי שפיכות דמים.
בלי מכאוב ובלי שנאה.
שכל הרע יהפוך לטוב.
שנדע בליבנו לאהוב כל רגע
שאנו נושמים.
להנות מכל חוויה , ולא להפסיק לשמוח אף פעם.
כי צריך לחיות , צריך לחיות.
זו דרכם של מלאכים.
*
הפרמדיק הרים את גבריאל הפצוע אל האלונקה, והשכיב אותו עליה . הוא הרים את האלונקה לתוך האמבולנס ונסע משם במהירות. שמואל וכנופייתו נסו על נפשם כי הם פחדו שהמשטרה תעצור אותם. משאלה ואוריאל הצהירו על אהבתם אחרי שהוא היה עם טוהר.
" מה יהיה עם אביטל?" אמרה משאלה בייאוש והמשיכה לבכות. אוריאל ניסה לנחם אותה אך היא לא הצליחה להתנחם.
" מטפלים בה עכשיו, היא מורדמת ומונשמת. אין לך מה לראות אותה. וגם בן דוד שלי גבריאל בטח הגיע לבית החולים." הרגיע אותה אוריאל.
גבריאל איבד הרבה דם , ורגלו הימנית דיממה לאיטה. הרופאים העלו אותו דרך המעלית לחדר הניתוח כי היה צריך לנתח אותו. הרופא הצעיר שבדק אותו כשהוא הגיע לבית החולים, התייאש כי הוא אמר שאין בכוונתו לטפל בו . הוא חיבר את גבריאל למכונת ההנשמה. הם העבירו אותו לטיפול נמרץ . משאלה ואוריאל נסעו ביחד עם טוהר וזוהר לבית החולים ' הדסה עין כרם'.
הרופא הצעיר שטיפל באביטל , הגיע לחדרה והבחין שהיא הניעה את ידה הימנית. אבל היא עדיין הייתה מורדמת ומונשמת. הוא ביקש מהאחות שתחליף לה אינפוזיה.
היא החליפה את שקית אינפוזיה ויצאה מהחדר. זאת לא הייתה שעת ביקור למבקרים ולאורחים שרצו לראות את אביטל.
בחדר הניתוח הרופאים ניסו להיאבק על חיוו של גבריאל. המוניטר צפצף בקול והרופאים לא ראו שיש קווי דופק ברורים.
" דוקטור, אנחנו מאבדים אותו. תביא בבקשה את המכה חשמל הזה. אולי זה יעזור. " אמר הרופא הצעיר בלחץ. הוא הניח את המכה חשמל על חזהו וניסו לבדוק אם יש לו דופק.
לפתע המוניטר הציג רק קווים ללא דופק. הרופאים הביטו בצג בדאגה מרובה.
" אנחנו נאבד אותו , הוא עומד למות , בוא נציל אותו. אסור לנו לתת לו למות." אמר ד"ר מיכאל סברין בלחץ. הוא קרא לעוד רופא מומחה , כדי שיראה למה המוניטר לא מראה את הדופק. בינתיים הרופאים חשבו לעצמם למה לגבריאל אין דופק.
" אולי הוא איבד הרבה דם. ובגלל זה אין לו דופק. אני בכל זאת מלא תקווה שהוא יתעורר. אך הטיפול בו עוד לא רחוק מלהסתיים. נקווה שבקרוב הוא יתעורר." אמר ד"ר גבריאל סגול.
גבריאל שכב חסר תזוזה . הוא היה מחובר למכונת הנשמה ולעוד מכשירים . הפה שלו דמם לחלוטין.