אהבה מסובכת:)-פרק 2

מנקודת מבט רותם:
נפרדתי מעומרי והלכנו כל אחד לכיתה שלו ובדרך לכיתה שלי התנגשתי במישהו ונפלתי.
-היי את בסדר?-שאל אותי נער עם עיניים כחולות בהירות הוא חתיך.
-כן תודה-אמרתי לו כשעזר לי לקום.
-אני מצטער שהפלתי אותך-אמר וחייך אליי.
-זה בסדר-אמרתי לו והוא הנהן.
-את חדשה?-שאל אותי והנהנתי,עברתי למקיף של עומרי.
-אני יכול לעזור לך במשהו?-שאל אותי והנהנתי.
-אתה יודע איפה זה י"א 5?-שאלתי אותו והוא הסתכל עליי מוזר.
-את בכיתה שלי, בואי נלך ביחד-אמר לי והנהנתי והלכתי איתו.
הגענו לכיתה והוא הסתכל עליי וחייך, נכנסנו לכיתה והמורה הסתכל עלינו.
-אדון אטיאס למה אתה מאחר?-שאל את הנער והסתכל עליי.
-הבאתי תלמידה חדשה-אמר האטיאס הזה והמורה הנהן.
-שב-אמר לו המורה והוא ישב.
-מי את?-שאל אותי המורה.
-אני רותם-אמרתי לו והוא חייך.
-נעים מאוד אני המחנך שלך,קוראים לי עומר ואת יכולה לפנות אליי תמיד-אמר לי והנהנתי.
-רוצה להציג את עצמך?-שאל אותי והנהנתי.
-אני בת 16 יש לי אח קטן עברתי למקיף הזה בגלל החבר הכי טוב שלי וזהו-אמרתי והיו כאלה ששרקו לי והבנות הסתכלו עליי במבטי קנאה, והמורה הסתכל עליהם בכעס.
-תשבי בבקשה ליד אטיאס-אמר המורה והסתכל במבט עצבני על אטיאס הזה לא הבנתי מה הקטע שם.
-אז הושיבו אותך לידי?-שאל אותי והנהנתי.
-אז קוראים לך רותם, שם יפה לילדה יפה-אמר לי וצחקתי.
-אתה מנסה להתחיל איתי, אטיאס?-שאלתי אותו והוא צחק.
-אני?מה פתאום?-שאל בציניות וצחקתי והוא צחק אחרי.
-אבל לא שיקרתי את באמת יפה, אפילו מאוד יפה-אמר ובחן אותי.
-אתה יכול להפסיק לבחון אותי?אני לא מרגישה בנוח כשבוחנים אותי-אמרתי עם מבט לריצפה.
-היי תסתכלי עליי-הוא אמר לי והרים את ראשו המבט שלי נפגש עם שלו.
-אם את לא מרגישה בנוח זה בסדר אני אפסיק, אבל לעולם אל תשפילי את ראשך-אמר והיד שלו מלטפת את פניי.
-תודה-אמרתי והוא עדיין מלטף את פניי ובוהה בשפתיי.
-נעים מאוד מאור אטיאס-אמר והושיט לי את ידו לחצתי את ידו וצחקתי הוא צחק אחרי.
-אני לא ידעתי מה לעשות, אם לחבק אותך או לא אז פשוט לחצתי את ידיך-אמר לי וצחקתי.
-נהיית מנומס אטיאס?-לחשתי לו והדגשתי את שם משפחתו.
-תזהרי ממני יפיופה-לחש לי בקולו הגברי והצרוד,והרגשתי צמרמורת.
-למה מה תעשה לי?-שאלתי, מתגרה בו.
-אל תנסי אותי, יפיופה-לחש לי שוב.
-אתה לא תעשי לי שום דבר-לחשתי לו וליטפתי את הלחי שלו.
-אל תנסי אותי-אמר מתנשף כאילו רץ מרתון..
-מה קרה?-שאלתי אותו וצחקתי.
-את מתגרה בי, קטנטונת-אמר לי וצחקתי.
-אתה לא יכול על הלחישות האלה נכון?-לחשתי שוב באוזנו והרגשתי את גופו מגיב ללחישות שלי.
-את מתגרה בי, תפסיקי-אמר בקול הגברי והצרוד שלו.
-אוקיי-אמרתי וחייכתי, ידעתי שזה עשה לו משהו.
-אז מה אטיאס?אתה מגיב ככה לכל מי שלוחשת לך?-שאלתי אותו בהתגרות.
-לא-אמר בקולו הצרוד.
-אהה-אמרתי בלחש,באמת חשבתי שהוא מגיב ככה לכל נערה.
-את פשוט מיוחדת-אמר לי.
-לא קונה את זה סורי-אמרתי לו בהתנצלות מזויפת .
-לא מאמינה לי?יפיופה-לחש לי שוב.
-ממש לא, יפיוף-לחשתי באוזנו וחייכתי.
-אל תתעסקי איתי-לחש באוזני שוב וצחקתי.
-אדון אטיאס אל תדרדר לי את התלמידה החדשה-אמר עומר, סליחה המורה למאור.
-אל תדאג הוא לא מדרדר אותי-אמרתי לעומר והוא הנהן.
-אני לא מדרדר אותך?-שאל מאור.
-ממש לא-אמרתי לו וחייכתי.
-את עוד תשגעי אותי קטנטונת-אמר לי וחייכתי.
-לא עשיתי כלום-אמרתי לו .
-את אפילו לא מודעת לזה, זה כבר משגע אותי-לחש באוזני שוב.
-אדון אטיאס, צא בבקשה מהכיתה-אמר המורה.
-עומר אני לא עשיתי כלום-אמר לו מאור, הוא באמת לא עשה כלום.
-אטיאס צא מהכיתה-אמר המורה, אני לא מבינה למה הוא מתעקש.
-המורה סליחה שאני מתערבת, אבל הוא לא עשה כלום-אמרתי לו.
-את יכולה לקרוא לי עומר, ואני לא מוכן שהוא ידרדר אותך-אמר לי.
-הוא ממש לא מדרדר אותי-אמרתי לו.
-אוקיי סליחה אטיאס-אמר למאור.
-פעם הבאה תבדוק לפני שאתה מאשים אותי-מאור אמר לו בקול עצבני.
-אני באמת מצטער-אמר עומר ומאור הנהן, ועומר המשיך בשיעור.
-תודה-אמר לי.
-אין על מה-אמרתי לו וחייכתי אליו.
-יש, אם לא את הוא היה מוציא אותי אפילו בלי לתת לי להסביר לו-אמר לי.
-תגיד, מה הקטע שלו איתך?-שאלתי אותו.
-לא יודע, נראה לי אני לא בא לו טוב,הוא מעיף אותי כל שיעור-אמר לי עצבני.
-היי תירגע-ליטפתי את ידו והוא הסתכל עליי וחייך.
-תודה-אמר לי וחייך אליי שוב.
-באמת שאין על מה-אמרתי לו וחייכתי.
-אני אשמח אם נהיה ידידים-אמר לי וחייכתי חיוך מובך.
-אם את לא רוצה,זה בסדר רק תגידי-אמר לי.
-אני רוצה-אמרתי לו, והוא חייך וחיבק אותי.

מנקודת מבט מאור:
קמתי בבוקר בגלל הבית ספר החרא הזה.
הלכתי לכיוון המקלחת שלי התקלחתי,צחצחתי שיניים,שטפתי פנים,התבשמתי,התלבשתי שמתי בוקסר של Calvin Klein וג'ינס שחור וחולצת בית ספר לבנה ונעלי נייק שחורות שמתי בושם של Silver ודאודורנט 212 ולקחתי את התיק אדידס השחור שלי ושמתי בו מחברת עט,כסף,מטען,אוזניות והטלפון שלי.
ירדתי למטה ראיתי את אמא שלי מכינה פנקייקים, חיבקתי אותה מאחורה ונישקתי את ראשה חולה על האמא הזאת!!!
-בוקר טוב חיים שלי-אמרתי לה ונישקתי שוב את ראשה.
-בוקר טוב נסיך של אמא,רוצה שוקו?-שאלה אותי והנהנתי, שוקו זה הדבר!
-וואי ממש טעים-אמרתי לה כשאכלתי פנקייק היא חייכה וליטפה את הלחי שלי.
-לבריאות, ילד שלי-אמרה לי ונישקה את ראשי.
-אמא אני הולך למקיף-אמרתי לה היא הנהנה והלכתי לכיוון האופנוע שלי.
ונסעתי למקיף, הגעתי למקיף ונכנסתי למקיף ובלי ששמתי לב נתקלתי במישהי והיא נפלה.
-היי את בסדר?-שאלתי אותה ולא ראיתי את פנייה.
-כן תודה-אמרה לי, יש לה קול עדיין וחמוד עזרתי לה לקום ואז שמתי לב כמה שהיא יפה, אף פעם לא ראיתי יופי כזה, יופי כל-כך מיוחד.
-אני מצטער שהפלתי אותך-אמרתי לה וחייכתי אלייה.
-זה בסדר-אמרה לי בקולה העדיין והנהנתי.
-את חדשה?-שאלתי אותה, כי אף פעם לא ראיתי אותה במקיף, היא הנהנה.
-אני יכול לעזור לך במשהו?-שאלתי אותה, והיא הנהנה.
-אתה יודע איפה זה י"א 5?-שאלה אותי, הסתכלתי עלייה מוזר, היא בכיתה שלי.
-את בכיתה שלי, בואי נלך ביחד-אמרתי לה והיא הנהנה והלכה איתי…
הגענו לכיתה הסתכלתי עלייה וחייכתי,היא כל-כך יפה, נכנסנו לכיתה ועומר הסתכל עלינו.
-אדון אטיאס למה אתה מאחר?-שאל אותי והסתכל עלייה.
-הבאתי תלמידה חדשה-אמרתי והוא הנהן.
-שב-אמר לי, וישבתי במקום שלי.
-מי את?-עומר שאל אותה.
-אני רותם-אמרה לו והוא חייך, אז ככה קוראים לה שם יפה..
-נעים מאוד אני המחנך שלך,קוראים לי עומר ואת יכולה לפנות אליי תמיד-אמר לה והיא הנהנה, מה רק אליי הוא רשע.
-רוצה להציג את עצמך?-שאל אותה והיא הנהנה.
-אני בת 16 יש לי אח קטן עברתי למקיף הזה בגלל החבר הכי טוב שלי וזהו-אמרה והיו כאלה ששרקו לה,לא יודע למה אבל עומר הסתכל עליהם בכעס.
-תשבי בבקשה ליד אטיאס-אמר לה והסתכל עליי במבט עצבני.
-אז הושיבו אותך לידי?-שאלתי אותה והיא הנהנה.
-אז קוראים לך רותם, שם יפה לילדה יפה-אמרתי לה והיא הנהנה וצחקה.
-אתה מנסה להתחיל איתי, אטיאס?-שאלה אותי, חשבתי שהיא ביישנית צחקתי.
-אני?מה פתאום?-שאלתי בציניות והיא צחקה צחקתי אחריה יש לה צחוק מושלם ומדבק.
-אבל לא שיקרתי את באמת יפה, אפילו מאוד יפה-אמרתי ובחנתי אותה, היא כל-כך יפה..
-אתה יכול להפסיק לבחון אותי?אני לא מרגישה בנוח כשבוחנים אותי-אמרה והשפילה את המבט שלה, אין לי מושג למה אבל זה עיצבן אותי שהיא לא הסתכלה עליי.
-היי תסתכלי עליי-אמרתי לה והרמתי לה את הראש והמבט שלה נפגש עם שלי, יש לה עיניים כל-כך יפות…
-אם את לא מרגישה בנוח זה בסדר אני אפסיק, אבל לעולם אל תשפילי את ראשך-אמרתי לה וליטפתי את פנייה היפות.
-תודה-אמרה לי, ועדיין ליטפתי את פנייה ובוהה בשפתייה, הם כל-כך יפות וכל-כך עסיסיות שרק רציתי לנשק אותה.
-נעים מאוד מאור אטיאס-אמרתי והושטתי את ידי והיא לחצה את ידי וצחקה,צחקתי אחרייה.
-אני לא ידעתי מה לעשות, אם לחבק אותך או לא אז פשוט לחצתי את ידיך-אמרתי לה והיא צחקה.
-נהיית מנומס אטיאס?-לחשה לי והדגישה את שם משפחתי, עברה בגופי צמרמורת.
-תזהרי ממני יפיופה-לחשתי לה.
-למה מה תעשה לי?-שאלה, מתגרה בי.
-אל תנסי אותי, יפיופה-לחשתי לה שוב.
-אתה לא תעשה לי שום דבר-לחשה לי וליטפה את הלחי שלי,מה שהמגע שלה עשה לי!
-אל תנסי אותי-אמרתי מתנשף, מה קורה לי?
-מה קרה?-שאלה אותי, וצחקה.
-את מתגרה בי, קטנטונת-אמרתי לה, והיא צחקה, יש לה צחוק כל-כך יפה.
-אתה לא יכול על הלחישות האלה נכון?-לחשה שוב באוזני,וואי מה שהלחישות שלה עשו לי!!
-את מתגרה בי, תפסיקי-אמרתי והקול שלי יצא צרוד.
-אוקיי-אמרה לי וחייכה.
-אז מה אטיאס?אתה מגיב ככה לכל מי שלוחשת לך?-שאלה אותי בהתגרות.
-לא-אמרתי, באמת שאף-פעם לא הגבתי ככה ללחישות של מישהי.
-אהה-אמרה בלחש.
-את פשוט מיוחדת-אמרתי לה, והתכוונתי לזה!
-לא קונה את זה סורי-אמרה לי, היא כל-כך יפה ומיוחדת!
-לא מאמינה לי?יפיופה-לחשתי לה שוב.
-ממש לא, יפיוף-לחשה באוזני וחייכה, שתפסיק עם הלחישות האלה..
-אל תתעסקי איתי-לחשתי באוזניה שוב והיא צחקה.
-אדון אטיאס אל תדרדר לי את התלמידה החדשה-אמר לי עומר, אין לי מושג למה הוא שונא אותי.
-אל תדאג הוא לא מדרדר אותי-אמרה לו ועומר הנהן, מה קורה לו? בדרך כלל הוא מתפרץ על מי שמגן עליי.
-אני לא מדרדר אותך?-שאלתי אותה.
-ממש לא-אמרה לי וחייכה.
-את עוד תשגעי אותי קטנטונת-אמרתי לה,היא חייכה, היא באמת תשגע אותי!
-לא עשיתי כלום-אמרה לי, זה שהיא לא מודעת לזה זה עוד יותר משגע אותי.
-את אפילו לא מודעת לזה, זה כבר משגע אותי-לחשתי שוב באוזניה.
-אדון אטיאס, צא בבקשה מהכיתה-עומר אמר לי, מה לעזאזל עובר עליו!
-עומר אני לא עשיתי כלום-אמרתי לו באמת שלא עשיתי כלום.
-אטיאס צא מהכיתה-אמר לי שוב.
-המורה סליחה שאני מתערבת, אבל הוא לא עשה כלום-אמרה לו.
-את יכולה לקרוא לי עומר, ואני לא מוכן שהוא ידרדר אותך-אמר לה, נשבע שאני לא מדרדר אותה .
-הוא ממש לא מדרדר אותי-אמרה לו, לא מבין מה יש לו עם הילדה הזאת!
-אוקיי סליחה אטיאס-אמר לי, ומאוד הופתעתי ממתי עומר מבקש ממני סליחה?
-פעם הבאה תבדוק לפני שאתה מאשים אותי-אמרתי לו בקול עצבני.
-אני באמת מצטער-אמר לי והנהנתי והוא המשיך בשיעור, וואו הוא ממש מוזר..
-תודה-אמרתי לה.
-אין על מה-אמרה לי וחייכה אליי היא כל-כך יפה.
-יש, אם לא את הוא היה מוציא אותי אפילו בלי לתת לי להסביר לו-אמרתי לה, ובאמת שאם לא היא הייתי עכשיו בחוץ.
-תגיד, מה הקטע שלו איתך?-שאלה אותי.
-לא יודע, נראה לי אני לא בא לו טוב,הוא מעיף אותי כל שיעור-אמרתי לה עצבני.
-היי תירגע-ליטפה את ידי וזה באמת הרגיע אותי,הסתכלתי עלייה וחייכתי.
-תודה-אמרתי לה שוב וחייכתי אלייה שוב.
-באמת שאין על מה-אמרה לי וחייכה, החיוך שלה כל-כך מושלם.
-אני אשמח אם נהיה ידידים-אמרתי לה והיא חייכה חיוך מובך,היא כל-כך חמודה כשהיא נבוכה⁦.
-אם את לא רוצה,זה בסדר רק תגידי-אמרתי לה, וטיפה התבאסתי מהמחשבה שהיא לא תרצה.
-אני רוצה-אמרה לי, וחייכתי כל-כך שמחתי וחיבקתי אותה, יש לה ריח כל-כך טוב!