אהבה מנצחת!! פרק 6

~מנקודת מבטה של בלה~
"יש לי שיחה" אמרתי לעילי.
"נו אז תעני כבר" אמר.
"טוב.." אמרתי והלכתי לצד.
"היי בל (ככה החברים והמשפחה קוראים לי)" אמר אבי.
"היי" אמרתי.
"בל תגידי אולי במקרה עילי נמצא איתך?" שאל.
"למה?" שאלתי.
"הוא עוזב את הבית אומנה דודה שלו פה ואנחנו לא יודעים איפה הוא" ענה.
"אמממ…" לא ידעתי מה להגיד.
"לא הוא לא איתי. פחח נראה לך מה אני יעשה איתו?!?!" אמרתי מגחחת.
"טוב בל ביי" אמר אבי וניתק את השיחה. לא ידעתי מה לעשות לספר לעילי או לא להתייחס או לא?
"מי זה היה?" שאל שחזרתי.
"זה היה אבא שלי" עניתי.
"ומה הוא רצה?" שאל שוב.
"הוא שאל איפה אתה אבל אמרתי לו שאתה לא פה" עניתי נכנעת.
"תודה בלה" אמר וחיבק אותי.
"אוקיי" אמרתי מופתעת.
"בואי שבי" אמר וסימן לי לשבת לידו.
"ספרי לי קצת על עצמך" אמר.
"כולם קוראים לי בל, אני אופנתית, אני חצי ארגנטינאית חצי יהודיה ולפני שבוא נפרדתי מטיילור חבר שלי" אמרתי.
"אהההה" אמר.
"אוקיי עכשיו אני, אמא שלי נפטרה כשהייתי קטן ואבא שלי בכלא וכולם אומרים שאני מצחיק" אמר מגמגם.
"למה אתה מגמגם?" נפלט לי.
"כי אני לא מרגיש בנוח עם זה" אמר משפיל מבט.
"אה אני מצטערת" אמרתי מלטפת אותו.
"את יודעת שאת ממש נחמדה ויפה" אמר עילי.
"אההה תודה" אמרתי מסמיקה.
אחרי כמה שניות בא אוטו גדול ושחור וממנו יצאו…..