מאמינה באהבת אמת
תהנו אולי מרתון מחר

אהבה מנצחת- פרק 44

תהנו אולי מרתון מחר

נקודת מבט בר:
סוף סוף הוא יוצא ממני אין לי כבר כוח לזה אבל זה כלכך כואב למה זה כואב, אני ועומר חשבנו והחלטנו שאנחנו לא רוצים לדעת את מין העובר רצינו הפתעה וככה זה היה חצי שעה אחרי שהגענו לבית חולים כבר הייתי באמצע הלידה זה ממש כאב חלפה לה עוד חצי דעה והופתענו לגלות שיש לנו בת, כלכך התרגשתי זה היה שווה את כל הכאבים היא כלכך חמודה וקטנה היא רק 3 קילו זה קצת, ישר שמו אותה עליי והתחברתי אליה עכשיו בחיים לא יקחו אותה ממני חשבתי לעצמי עד שלקחו לי אותה כדי לנקות אותה מכל הדם אחרי רבע שעה שהיא הייתה עליי קאי נכנס כל כך שימח אותי שבאו לבקר אותי זה ריגש אותי רק מה שכן שכחתי לומר ללי ולמור חשבתי לעצמי עד קאי ועומר התחילו לדבר:
קאי: מה קורה הורים? אמר ושם דגש על המילה הורים
עומר: אני בסדר השאלה מה איתך בר. הוא אמר ולא כלכך הקשבתי אז הוא וקאי צחקו ועומר קרא לי שוב
עומר: בר…
בר: אה… מה? שאלתי מבולבלת והם פשוט עמדו וצחקו עליי
קאי: איך את?
בר: בסדר קצת כואב אבל יעבור… לחשתי מתעסקת עם הילדה שלי
עומר: יש לנו בת בגלל זה היא לא מרוכזת
קאי: ואו איזה כיף לך יש לך עוד תחת בבית להסתכל עליו! קאי אמר בביטחון וקר
עומר: סתום סתום יא מפגר למה שאני יסתכל על הילדה שלי? עומר התעצבן ואני לא הייתי מרוכזת ואז קאי לחש לעומר משהו וראיתי אותו מחייך אז שאלתי: פספסתי משהו? למה אתה מחייך? קאי מה אמרת לו?
קאי: פספסת את זה שאמרתי לעומר שיש לו עוד תחת להסתכל עליו בבית. אמר וצחק ואני התחלתי להתעצבן כנראה ממש בא לו לעצבן אותי מה נראה לו שהוא אומר את זה למה שעומר יסתכל על הבת שלו אז צעקתי עליו: עד כמה מפגר אתה יכול להיות?! והוא התעלם ממני
נקודת מבט עומר:
יש בר סוף סוף ילדה ויש לנו בת איך אני שמח, חשבתי לעצמי עד שקאי בא וקטע את מחשבותיי, התחלנו לדבר וחשבתי לעצמי באמצע שהוא ממש רוצה לעצבן את בר עם מה שהוא אמר הקטע שבר עסוקה עם הילדה והיא אפילו לא מרוכזת אני השתקתי את קאי ואז הוא לחש לי שהוא רוצה לדעת עם היא מקשיבה או לא אז חייכתי והיא התחילה לדבר איתנו.
נקודת מבט אביתר:
עד כמה טיפש אני יכול להיות, אבל גם כמה אני יכול ולשמוע ממנה על סיגריות ועל שתייה למרות שאני יודע שזה מדאגה אבל נמאס לי לשמוע למרות שכשאני מעיר לה על לבוש אז היא מחליפה ואני כשמעירים לי אני מתעצבן, לפעמים אני אפילו לא מצליח להבין את עצמי ועכשיו בגלל טעות אחת היא לא מדברת איתי, היא מפחדת ממני, לא מתקרבת אליי, קאי שלח לי הודעה מה שקטע את מחשבותיי: תקשיב ותקשיב לי טוב עם כמה שאני אוהב אותך בתור חבר כדאי לך ללכת עכשיו ללי ולדבר איתה היא בים ועד שאתה לא ישן היא לא מוכנה לחזור הביתה אז תהיה גבר ותודה בטעויות שלך ולך אליה כבר! הוא צודק אני צריך ללכת לדבר איתה בלי לחשוב פעמיים החלפתי בגדים ויצאתי אליה לא יודע איך למצוא אותה הרי הים ענק ואז נזכרתי שבאיפון אפשר לדעת איפה המיקום של אנשי הקשר שלך בדקתי את שלה והלכתי ראיתי אותה מרחוק איך היא מאכילה את איתן גם כשלא טוב לה היא מסוגלת לדאוג לכל העולם הלכתי אליה וחיבקתי אותה היא נבהלה, היא נבהלה בגלל הפעמים הקודמות שחיבקתי אותה ובצדק לחשתי לה: זה לא יקרה שוב אני מבטיח… העניים שלה הפכו לאדומות והיא לחשה חזרה: לא מאמינה לך… והדמעות התחילו לרדת גם שלי וגם שלה ואז היא הוסיפה: בניתי חומה ואני לא יתן לך לפגוע בי, לא שוב אני לא יכולה להאמין לך כי אכזבת אותי יותר מידי היום… לא הייתי מסוגל לשמוע את זה, זה הרס אותי בקשתי ממנה להסתכל עליי והיא הסתכלה היא ראתה אותי בוכה ואני ראיתי אותה בוכה פעם ראשונה שאני בוכה בגלל בחורה ועוד כשהיא רואה אותי היא הסתכלה עליי ואמרתי: אי אפשר להמשיך ככה אני לא יכול בלעדייך אני עשיתי טעויות תני לי לכפר עליהם תתני לי הזדמנות, תתני לנו הזדמנות להציל את מה שיש פה. אמרתי מחזיק לה את היד


7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך