אהבה מנצחת- פרק 39

נקודת מבט לי:
בשעה 12 וחצי עשיתי כלים הם המשיכו לראות את הסרט אבל לא הייתי מסוגלת להישאר לידם באמצע אביתר קם והתחיל להציק לי שם לי כלים נקיים בכוונה אז התחלתי לצעוק אליו: אתה פשוט מתנהג כמו ילד קטן אתה עושה את כל מה שאתה שם פה אני עושה את מה שהיה בהתחלה וזהו! ואז הוא עשה לי פרצוף וצחק בשקט ולחשתי לו: תתמודד! ובדיוק איתן התחיל לבכות הוא היה צריך לאכול נתתי לאביתר להאכיל אותו כי הוא לא יהיה פה בקרוב

שבועיים אחרי
נקודת מבט קאי:
עברו שבועיים אני ועומר חזרנו הביתה פתחתי בשקט את הדלת לי שטפה כלים מור ידעה שאנחנו באים אבל היא לא אמרה לה כלום באתי ללי מאחורה וחיבקתי אותה הדמעות שלה התחילו לרדת העניים הפכו לאדומות ושוב כאב לי עליה אחרי דקה שהיא לא הסתובבה עליי הלכתי למור ולנתנאל וראיתי שברגע שדניאל ראתה את עומר היא ישר רצה אליו לחיבוק מור ואני התחבקנו והתנשקנו ולחשתי לה: כמה חיכיתי לראות אותך ואת נתנאל וכמה התגעגעתי לנשיקה שלך. אמרתי ושמעתי את לי בוכה נכנסתי אליה לחדר איתן היה על המיטה באמצע ולי ישבה על הרצפה עם בקבוק אלכוהול נשענת על הקיר שותה ובוכה ישר מאינסטינקט צעקתי לעומר: עומר בוא לחדר של לי דחוף! והוא בא ואמרתי לו: תרחיק את הבנות וקח מפה את איתן הוא על המיטה. אמרתי הוא לקח את איתן והתיישבתי לידה על הרצפה לא מסוגלת להסתכל עליי ניסיתי להרגיע אותה התחלתי לדבר: לי תסתכלי עליי בבקשה את יודעת שהוא בסדר נכון?! אני יודע שאת מתגעגעת אבל את חייבת להיות חזקה בשבילו הוא לא בחר להיות שם ואני יודע שאת מבינה את זה ויודעת שהוא לא היה הולך עם הייתה לו אפשרות וזכות בחירה. אמרתי ומשכתי אותה למקלחת הכנסתי אותה למקלחת כשהיא עדיין עם הבגדים היא יצאה והחליפה בגדים וחזרה לשבת על המיטה בוכה בשקט עם בקבוק חדש ישבתי לידה שוב וחיבקתי אותה הרמתי אותה למיטה ולקחתי לה את השתייה היא חטפה לי את זה מהיד וזרקה על הרצפה בשנייה כל הרצפה הייתה רסיסים של זכוכית והיא יורדת מהמיטה לרצפה יושבת על כל הזכוכיות לקחתי את הטלפון והתקשרתי לאריאל
*השיחה*
אריאל: מה קורה קאי הכל טוב?
קאי: אני חייב שתבוא דחוף אני יסביר לך אחר כך
אריאל: חמש דקות אצלך
עברו חמש דקות ואריאל הגיע ישר הוא בא לחדר של לי ידעתי שהוא היחיד שיצליח להרגיע אותה, הוא נכנס והסברתי לו בצד ובשקט מה קרה ישר הוא הלך והרים אותה למיטה מחבק אותה ומתחיל לדבר: לי תסתכלי עליי בבקשה. אמר בקול מורם
לי: לא רוצה תעזבו אותי כבר! היא צעקה
אריאל: את דיברת עם אביתר בכל השבועיים האלה?
לי: לא, בבקשה ממך תעזוב אותי. אמרה מתחננת בלחש
אריאל: אני מתקשר אליו ואת מדברת איתו זה ברור?!
לי: אני לא רוצה שהוא ישמע אותי ככה אני יתקשר אליו מחר תן לי לישון בבקשה.
אריאל: חבל לך שאת ככה עקשנית שתינו יודעים שלא תתקשרי אליו מחר.
נקודת מבט לי
ואז אביתר הופיע ואמר: למי את צריכה להתקשר? ראיתי אותו וישר קפצתי עליו בחיבוק תוך כדי שאני בוכה ממיקודם, הוא מנשק אותי אנחנו מתנתקים והוא מוסיף: תספרו לי מה פספסתי- למה הוא פה? למי היית צריכה להתקשר? ולמה כל הרצפה מלאה בזכוכיות? שאל הכל בלחץ כשאני עדיין בין הידיים שלו, ואז קאי נכנס לחדר ומספר לו הכל אחרי חמש דקות אריאל הלך אביתר הודה לו, קאי ירד למטה ואביתר התחיל לדבר איתי: את יודעת שלא תוכלי להיות ככה כל פעם שאני הולך נכון? שאל והנהנתי לחיוב העניים שלו הפכו להיות אדומות כמו העניים שלי ואז הוא המשיך: אז מה נעשה כשאני יצטרך לחזור לבסיס? שאל והתחלתי שוב לבכות כמו ברז מטפטף וישר הוא מחבק אותי ומלטף לי את השיער ואז שאלתי אותו: איך יצאת הביתה היית צריך לבוא שבוע הבא לא?
אביתר: כן אבל קאי התקשר אליי וסיפר לי מה יש לך וישר הלכתי למפקד שלי ואמרתי לו שאשתי המהממת לא מרגישה טוב ואין אף אחד איתה ואני לא מתכוון להשאיר אותה לבד ואז הוא אמר שיש לי אישור לצאת עד שתרגישי טוב. הוא סיים להגיד וחיוך עלה לי על הפנים
לי: אני מצטערת אני לא יודעת מה עבר עליי באותו רגע
אביתר: מאמי שלי זה בסדר גם אני הייתי שנייה מלהתחרפן כי לא ראיתי אותך שבועיים.
לי: למה לא התקשרת?
אביתר: לא רציתי להתפרק לך בטלפון ולהכאיב לך…למה את לא התקשרת?
לי: כי ידעתי שכשאני יתחיל לשמוע את הקול שלך אני יבכה… אמרתי משפילה מבט כשאנחנו עדיין מחובקים
אביתר: קאי אמר לי משהו על זה שאת רוצה עוד אחד זה נכון? אמר מלטף לי את הבטן
לי: כן אבל ירדתי מזה נעשה כשתשתחרר…אמרתי משפילה מבט
אביתר: למה לא אמרת לי ולקאי כן אמרת? אמר תוך כדי מרים לי את הראש מהסנטר בעדינות
לי: כי קאי אמר שזה לא מה שיעשה לי טוב עכשיו וחשבתי על זה והחלטתי לחכות עם זה.
אביתר: לא חשבת שאולי גם אני רוצה עוד אחד?
לי: עם אתה רוצה עוד אחד למה לא אמרת?
אביתר: לא יודע למה! הרים קצת את הקול וקמתי ויצאתי מהחדר הוא צעק: את ממש בוגרת עם את הולכת כשאני מדבר איתך!
אז צעקתי לו חזרה: אתה לא חייב לעצבן בכל שיחה שלנו!
אביתר: תודה שאת נותנת לי להתחרט שבאתי לפה במיוחד בשביל לראות אותך! הוא צעק והדמעות לא איחרו והתחילו לרדת ואמרתי תוך כדי בכי: הדלת פתוחה אתה תמיד יכול ללכת אף אחד לא מחזיק אותך פה בכוח!
הוא לא ענה רק סגר את הדלת משאיר אותי לבכות בסלון חוץ משתינו לא היה אף אחד בבית לא ידעתי מה לעשות עם עצמי אז שלחתי לעומר הודעה: אני רוצה לדבר איתך מתי חוזר הביתה? בוא היום בערב הליכה אני ואתה נשלים קצת פערים… ושמתי בסוף סמיילי בוכה. הוא שלח הודעה ורשם: תהיי מוכנה בשמונה נשאיר את איתן עם קאי תחזיקי מעמד… עם סמיילי מנשק.
נקודת מבט אביתר:
איזה טיפש אני, מה עשיתי?! חשבתי לעצמי והשיחה חזרה לי בראש פעם אחר פעם, הראש התחיל לכאוב וגם הלב לא מאמין שאמרתי לה את זה לא ידעתי מה עוד להגיד לה סגרתי את הדלת והיא נשארה בוכה בסלון אני לא יודע מה עובר עליי ממתי אני משאיר אותה לבד כשהיא בוכה חשבתי לעצמי עד שטלפון קטע את מחשבותיי הסתכלתי וראיתי על הצג שרשום 'עומר הגבר' לא היה לי כוח לענות לו אז סיננתי והוא התקשר עוד פעם בפעם השנייה כבר עניתי:
אביתר: הלו?!
עומר: מה קורה אחי?
אביתר: בסדר מה איתך גבר?
עומר: בסדר שומע מה קרה ללי?
אביתר: מה היא אמרה לך?
עומר: רק שהיא רוצה לעשות היום הליכה ושאנחנו צריכים לדבר כדי להשלים פערים קרה משהו?
אביתר: סוג של אבל עם היא רוצה שהיא תספר לך…
עומר: אני לא מנתק עד שאתה לא מספר לי!
בסוף בלית ברירה סיפרתי לו הכל מהכל וכל מה שהוא ענה היה זה: ואוו! אחי יצאת ממש מגעיל
אביתר: אני יודע ואתה לא ממש עוזר לי!
עומר: אני רק אמרתי מה אני חושב, נעשה איתה הליכה ניתן לה להתפרק להוציא קצת עצבים אני אקח אותה לסטודיו עם שק אגרוף
נקודת מבט לי:
בשעה שבע וחצי נכנסתי להתקלח ואחרי עשר דקות יצאתי התאפרתי בקטנה עשיתי קוקו גבוהה מתוח שמתי טופ ורוד ומעל גופיה לבנה רחבה\ לא צמודה, טייץ ונעלי ספורט השעה הייתה כבר חמישה לשמונה כשסיימתי להתארגן שיחקתי קצת עם איתן ועומר התקשר אליי
*פלאשבק לשיחה*
עומר: לי אני חמש דקות אצלך את מוכנה?
לי: כן
עומר: טוב ביי
לי: ביי