אהבה ממבט ראשון-פרק 8
פתחתי את הדלת לאט לאט,מבטי התלכד עם מבטה של הדמות שעמדה מולי,בתוך שנייה מיהרתי לסגור בחזרה את הדלת.
"לא לא,עדן חכי בבקשה,אני מתחנן,אני רק רוצה לדבר איתך" הוא ביקש בקול המתוק שכל כך התגעגעתי אליו. וככה כמו שפוטה פתחתי שוב את הדלת,והוא עומד מולי,פעם ראשונה מזה שבועיים שראיתי אותו כל כך מקרוב,לידור,האדם שבגללו הפסקתי להאמין באהבה,הפסקתי לסמוך על בנים,האדם שבגללו שפכתי ליטרים של דמעות,עומד מולי עכשיו ומתחנן שאני אקשיב לו.
"מה אתה רוצה?"שאלתי בטון הכי אדיש שיכולתי.
"לדבר איתך,בבקשה עדן אני רק רוצה שנדבר" הוא ביקש שוב,ראיתי את העייפות בעיניים שלו,היה כבר ממש מאוחר והוא פשוט בא אליי הביתה בשתיים עשרה בלילה,בשביל שנדבר,אולי ניתן לו צ'אנס.
"כנס" אמרתי ופיניתי לו את הדרך לסלון.
וככה מצאתי את עצמי יושבת על הספה,בסלון שלי,בבית שלי,עם האחד שכל כך אהבתי,ששבר לי את הלב,ניפץ לי אותו,לא השאיר כלום לאף אחד.
"אני לא יודע מאיפה להתחיל" הוא לחש והרים את מבטו אליי "אולי מזה שאני מצטער,ושאני אוהב אותך…עדן,השבועיים האלה לבד הראו לי כמה שאני כלום בלעדייך,היית חסרה לי מהשנייה הראשונה,ואני פשוט ילד מטומטם עם האגו הכי גדול שקיים,רק בגלל זה לא באתי לדבר איתך,וזו הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיים שלי,אני לא מוכן לחיות עם הטעות הזו יותר,אני אוהב אותך עדן,ואני רוצה שנחזור,את כל החיים שלי."
"אני…אני לא יודעת מה לומר לך.." גמגמתי,משהו בתוכי רצה לקפוץ עליו,לנשק את השפתיים היפות שלו,לטבוע בעיניים החומות שלו שהפנטו אותי תמיד,אבל לא יכולתי,פשוט לא יכולתי לשכוח מה עברתי בגללו,הייתי כל כך פגועה.
"תאמרי לי שגם את אוהבת אותי,שאת רוצה שנחזור,אני לא מתכוון ללכת עד שאני אשמע אותך אומרת את זה,ברצינות עדן" הוא הסתכל עליי,משתוקק לסימן של רגש ממני,הוא התקרב אליי והתיישב לידי,זזתי מעט הצידה,לא הבנתי איך פתאום כל זה קורה לי,דווקא אחרי כל מה שהיה לי היום.
"תיראה לידור" התחלתי בזהירות,משתדלת לא לחשוף את הרצון שלי לטבוע בו,לחזור אליו "אני לא אשקר לך,אני עדיין אוהבת אותך,בסך הכל עברו שבועיים אתה יודע,אבל מי יבטיח לי שאם נחזור אתה לא תתנהג ככה שוב? שפתאום תלך ותשאיר אותי ככה,שבורה כמו בפעם הקודמת?" שאלתי אותו,דמעות החלו להיקוות בעיניי.
"אני מבטיח לך,אני לא מבין איך עשיתי את זה,אבל אני נשבע לך שכבר בשנייה הראשונה התחרטתי,זה לא יקרה שוב,עדן תביני,אני אוהב אותך ורק אותך,אני נשבע" הוא הסתכל עליי מקרוב וניגב את לי את הדמעות,לפני שהספקתי לענות לו,אפילו לחשוב,הוא נישק אותי,נמסתי,כל הבטן שלי התהפכה,זה הרגיש כמו נצח אבל לא רציתי שזה ייגמר. התנתקנו.
"תגידי לי עכשיו,אם לא הרגשת כלום אני אלך,אבל תגידי לי את האמת" הוא הסתכל עליי בכמיהה לתשובה "את רוצה לחזור?"
תגובות (0)