אהבה ממבט ראשון-פרק 4

רגע,אני מדמיינת עכשיו או שהוא בא אליי? יואו כן,כן,כן הוא מתקרב לכיוון שלי אני לא מאמינה וואי כן לא מאמינה שאני מתרגשת ככה,רגע,לא לא,הוא עוצר ו…לוקח את התיק שלו והנה הוא מסתובב וחוזר לצד השני,יופי,שוב אני והציפיות המוגזמות שלי,לא באמת עכשיו דקה של רצינות,למה ציפיתי בדיוק? שילד שראיתי פה רק עכשיו,פתאום יבוא ויתחיל איתי,בוא נשים בצד את העובדה שאני אפילו לא מתקרבת לרמה שלו.
איזה פדחנית אני,דבר כזה בשנייה מוריד לי את המצב רוח שגם ככה לא היה לי בשפע,מזלי שאף אחד לא היה פה בשביל לראות את זה.
"דני מה קרה את פתאום בדאון?" שאלה תהל שחזרה מהשירותים
"מה אני? אני בסדר לא קרה כלום" שיקרתי.
"תגידי לי עדן,מה את חושבת שאני מכירה אותך מאתמול?" היא אמרה ולקחה ביס מהתפוח האדום שלה "אז עכשיו קדימה בלי שטויות,מה קרה?" אין על תהל,היא תמיד יודעת מה הולך איתי,אני רק ממצמצת והיא כבר יכולה לדעת אם משהו לא בסדר.
"סתם,אני רק חשבתי לרגע ששון בא לדבר איתי אבל זה סתם ניראה ככה,למה שהוא ידבר איתי בכלל,בטח יש לו חברה או שסתם חייתי בסרט שהוא בקטע שלי.." אמרתי בשקט,מנסה לא להיזכר באותו רגע שמשום מה ממש הפריע לי.
תהל צחקה,מה היא צוחקת אני גם ככה עצבנית "טוב עדן די" היא אמרה בפתאומיות "למה שהוא ידבר איתך בכלל? תגידי לי את שומעת את עצמך? בנים עומדים אצלך בתור,אז מספיק עם המחשבות האלה,יכולות להיות לזה שלוש סיבות שימי לב,אז יכול להיות שהוא מתבייש,או שיש לו חברה,או שבנות זה לא הטעם שלו,ברור? עכשיו די עם הפרצוף תשעה באב שלך,כולה ילד חתיך,יש עוד הרבה כמוהו ואת גם ככה לא מכירה אותו,עזבי נו הכל בקטנה."
חייכתי,היא צודקת,בסך הכל איזה אחד מה נתפסתי עליו בכלל?אבל למרות הכל משהו עדיין הציק לי.
סיימנו לאכול ונכנסנו שוב לאולם,ואז…