אהבה ממבט ראשון-הקדמה+פרק 1

עדן מזרחי,בת 15.5 שיער חום,עיניים חומות בהירות בחודש האחרון לכיתה ט' , שנה באה עולה לי'.
אהבה?נגמרה לפני שבועיים,קראו לו לידור והוא היה כל החיים שלי,הייתי מאוהבת קשות,אבל כניראה שהוא לא,ואחרי חודשיים הוא החליט שלא מתאים לו יותר וחתך,ואני נשארתי שבורה,מרוסקת לגמרי,גם עכשיו וקשה לי לחשוב על חבר כרגע,עדיין לא.
חברה הכי טובה-תהל עזרא,שיער בלונדיני,עיניים כחולות או בקיצור החצי השני שלי,בזכותה אני על הרגליים אחרי הפרידה מלידור היא העוגן שלי,מכירות מכיתה ז',אהבה ממבט ראשון ממש
יש לי אחות קטנה בכיתה ב' ואת המשפחה הכי מדהימה בעולם.

שון וקנין,בן 16 שיער חום,עיניים ירוקות בחודש האחרון לכיתה ט' , עובר עיר בעוד חודש,את כיתה י' אני מתחיל ברוך השם בעיר אחרת,חלאס כמה אפשר להיות פה,כל הבנות כאן מתנהגות כמו שרמוטות,קשר רציני אחד לא היה לי,אני לא מחפש את זה אבל עדיין, מגיע לי איזה סטוץ כמו שצריך לא? חבר הכי טוב: עומר סויסה,וואלה לזה קוראים חבר כמו אח,רק בגללו אני מתבאס לעבור,אבל הוא בן אדם מיוחד איתו אני בדוק שומר על קשר
המשפחה שלי? בסדר כזה הכל רגיל,משפחה נורמלית כזאת נו,יש לי שני אחים,בנים תאומים והורים שמשתדלים לא להציק לי יותר מידי,סך הכל הכל סבבה.

פרק 1-
"עדן קומי כבר"
"אני קמה אמא די נו"
חודש אחרון לבצפר מתחיל עכשיו,שייגמר כבר אוף נו ועוד היום יש את השטות הזאת יאו למי יש כוח? המורה שלי למדעים החליטה שאני ותהל חכמות,אנחנו ממש לא,במיוחד לא במדעים,ותקעה אותנו באיזה פרוייקט מפגר ואנחנו צריכות ללכת אליו היום ולהציג את העבודה שלנו לפני טונה חננות מהמחוז,מצאה לה את מי באמת.
לבשתי חולצת בצפר שחורה ושורט קרעים ורוד זוהר עם ואנס שחורות,התאפרתי,עשיתי מחליק ואספתי את השיער לקוקו גבוה שמתי בושם ויצאתי מהבית.
-"אני בחוץ"- שלחתי לתהל,היה חם רצח ורק חיכיתי שהיא תצא כבר מהבית ונלך,ממש לא היה לי כוח ליום הזה
תהל:"נו מתרגשת?" היא שאלה שראתה אותי
"מה זה רועדת פה מהתרגשות" צחקתי "יאללה בואי נלך ונגמור עם זה כבר"
תהל:"מצחיקה את,העבודה אצלך כן?" הנהנתי בחוסר התלהבות והתקדמנו לבצפר.
"הופהההה תראו מי אלה החכמות של השכבה"-שחר צעק,ידיד טוב ומצחיק רצח,
"שתוק שתוק" אמרתי ואני ותהל הבאנו לו חיבוק. היה צלצול והלכנו לאוטובוס עם שאר המוזרים האלה מהשכבה.הנסיעה הייתה די קצרה,הגענו.
וואו.כמה ילדים חסרי חיים יש פה מה זה? תזכירו לי מה אני עושה פה? נתתי לתהל מרפק שראיתי ילד שניסה להוציא את העבודה שלו מהאוטובוס ונתקע בדלת,שתינו צחקנו.
"אוף אולי נברח?" שאלתי את תהל , " סורי אחותי אין כבר דרך חזרה,אולי נמצא חתיכים את יודעת" היא קרצה לי וחייכה, "חחחחחח ממש רק פה" צחקתי
פתאום ראיתי…