אהבה ממבט ראשון❤️- קאמבק (עונה שניה פרק ראשון)

•סתיו•
"חן," קראתי בקול מעוצבן, "אני לא אמורה לנקות אחריך." מחיתי בקול וזרקתי עליו את זוג הגרביים שהיו זרוקות על הרצפה.
"מצטער, בייב." הוא קרא לעברי כאשר הוא שורך את שרוכיי נעליו.
נשפתי באנחת יאוש וחייכתי חיוך קטנטן. לפני שבוע אני וסתיו התארסנו. עברנו לגור יחד, ואני לא מצטערת על שום רגע אחד איתו. האהבה שלי אליו גדלה בכל יום ויום שעובר, ולמרות שאנחנו רבים על שטויות- אנחנו מתבגרים על זה כמו גדולים.
הוא התקרב אליי בצעדים קטנים, ותפס בפניי בזוג ידיו הגדולות והחמימות. הנחתי את ידי על ידיו, מרגישה את ליבי פועם בחוזקה כל פעם ופעם שאנחנו מגיעים למצב הזה- כאילו שאני מתאהבת בו בפעם הראשונה בחיי.
"כשאני אחזור, אנחנו נצא לארוחת ערב." הוא לחש לאוזניי בקולו הצרוד והמשכר.
הנהנתי בראשי, נושקת לשפתיו בפעם האחרונה לפני שיצא.
"אוהב אותך," הוא קרא במהירות, וחשף את חיוכו המושלם.
"גם אני אותך." אמרתי חזרה בחיוך.
חן התקדם לכיוון הדלת ועצר אחרי שיצא ממנה, ניפנף לי לשלום, יצא מהדלת וסגרתי את אותה אחריו.
כמה שאני אוהבת אותו… התיישבתי על הספה ופלטתי אנחה גדולה ומיואשת.
מה הייתי עושה בלעדייו? מילמלתי לעצמי ואוטומטית עלה לי חיוך מטופש על הפרצוף ופרצתי בצחוק. זה החבר שלי, הארוס שלי יותר נכון. כבר במשך 5 וחצי שנים.
הדלקתי טלוויזיה הנחתי את השלט על השולחן ושמתי את רגלי על השולחן שאחת מהן נמצאת על השנייה.
We dont have to be ordinary"
Make your best mistake
Cause we dont have the time to be sorry
".So baby be the life of the party
נשמע הצילצול שלי.
השיר האהוב עלי, שאני שומעת בלי הפסקה מאז שהוא יצא ובחיים לא נמאס לי.
המשכתי לשמוע את השיר ושכחתי בכלל שמישהו מתקשר, זזתי באיטיות והעפתי מבט למסך.
היה כתוב שם: "ארי שלי הבסט שלי<3"
בלי שליטה התחלתי לחייך, היא מביאה לי שמחה הילדה הזאת. היא מביאה מרץ ואנרגיה כשהיא בסביבה. אין כמוה באמת, היא חברה של פעם בחיים.
החלקתי את המסך בעזרת ידי לצד ימין, ועניתי לשיחה.
"אהוובתי." קראתי בחוזקה, ובלי כוונה יצא לי קול צפצפני. והיא צחקה עלי, אוי היא תזכור לי את זה לעוד הרבה שנים.. ציחקקתי בגלל המחשבה הזאת, שכשהיא תרצה לצחוק עלי היא פשוט תדחוף את זה באמצע.
"קול צפצפני שלי!!" אמרה בגיחוך ופרצה בצחוק.
"די יסתומה." גיחכתי אחריה והאדמתי בטעות
"סתם סתם, חולה עלייך." אמרה.
"מה את עושה יפה שלי?" הוסיפה בשאלה.
"סתם את יודעת, משתעממת." צחקתי על כמה שהחיים שלי משעממים.
"יופי אז אני בדרך אלייך." קבעה עובדה.
"ביוש 10 דקות אני אצלך." הוסיפה וניתקה את השיחה.
לאחר כמה דקות של המתנה, נקישה נשמעה על דלת הכניסה.
"ארי?" שאלתי בצעקה קטנטנה- לביטחון שזאת היא.
"משטרה," היא קראה בקול מזוייף ולא מוצלח של שוטרת.
"תוותרי, את לא תצליחי. את גרועה בזה." התבדחתי על חשבונה בזמן שפתחתי את הדלת.
"סתיויי." היא קראה בקול שמח וקפצה עליי בחיבוק.
"רדי יא שמנה." צרחתיי בצחוק בזמן שדחפתי אותה אחורה על הספה. היא צחקקה בזמן שהתרוממה.
"מה שמעתי? לסתיוי יש דייט הערב?" היא הרימה את גבותיה מלא ומטה וחזרה אל התנועה הזו כמה פעמים.
"אויש, שתקי," מיהרתי להשתיק אותה כאשר הרגשתי את לחיי מאדימות. היא צחקקה.
"נו, אז איך הולך איתו?" היא שאל וסימנה לי להתיישב לידה.
"הוא מדהים " אמרתי בחיוך חולמני בזמן ששחזרתי בראש תמונות שלנו מתנשקים ומתחברים. החמש שנים האלו עברו בטיל. נפרדנו כמה פעמים, אבל כמו תמיד- חזרנו.
"תראו את המאוהבת הזו," היא אמרה בקול מתגרה בזמן שצחקקתי במבוכה.
"את האמת, זה דיי מציק שהוא צריך לזרוק את החפצים שלו מסביב לבית ואני אמורה לנקות אחריו. זה פשוט לא פייר." התוודאתי, והיא הנהנה בהבנה.
"גברים." אמרנו באותו זמן בזמן שקרצנו אחת לשניה על הזמן המדויק שאמרנו את אותו מילה.
"טוב, אני עוזרת לך לבחור בגדים." היא קבעה בהחלטיות ורצה לעבר החדר. גיחכתי. אראל נשארה ותישאר לחלוטין מי שהיא הייתה פעם.
"איך הולך עם יונתן?" שאלתי ברריצה קלה.
"או מיי גאד." היא מלמלה ונשכה את שפתיה.
"הוא כזה מדהים," היא אמרה ואפשר לראות את הניצוצות בעינייה. אחרי כל הריבים, והזוגיות הקצרה שלה ושל נווה, וההתאהבות של שניהם, והמשולש אהבה, היא ויונתן נהפכו לזוג רשמי. נווה ומאי התארסו אבל הם נפרדו ועד היום לא יודעים אם הם יחזרו או לא.
"הופה," הפעם אני זאת שהייתה צריכה להתגרות בה בשיעשוע.
"שתקי." היא גערה בי ודחפה את כתפי. היא הוציאה מארוני חולצת טופ לבנה עם פרחים, חצאית שחורה עם פרחים וזרקה אותם עליי.
"את אלה תלבשי." היא אמרה בדרישה והנהנתי בראשי. היא התכופפה לעבר מגירת הנעליים, והוציא נעלי ד"ר מרטינס שחורות עם פרחים שיתאימו ללבוש. "ואלו." היא הוסיפה.
"לא מפואר מדי, ולא זרוק מידי." היא מלמלה לעצמה בגאווה, "אני גאונה."
"את צנועה." הזעפתי את פניי.
"גאה." היא זרקה לעברי קריצה.