אהבה ממבט מחשב – רגע של תהילה סמויה
בנוסף לכך שניק הוא במעמד ה"חננות", יש לו גם שני חברים. ג'ון ואריק.
הינה הסבר קטן על שניהם… ג'ון הוא החכם. היו לא מעט בעיות בינו לבין ניק. אבל עדיין אחלה חבר.
אריק הוא ה"משועמם", הוא יכול לעשות הכול בשביל ההנאה העצמית שלו. גם אם זה כולל להציק לחבר. אבל ניק כבר רגיל לזה…!
המתיחה הגדולה, הרגע הקטן של כבוד. אבל אולי גם לא כבוד… כבוד סמוי אולי?
"אוקיי! מה אנחנו עושים?" שאל ניק ושפשף את ידיו.
"שיעור חופשי! ישר לכיתה ריקה!" אמר אריק בהתלהבות.
זה היה ביטול בשיעור לשון. כמובן ששלושת החברים היו מאושרים…! הם תפסו כיתה ריקה וכול אחד בעסקיו.
ג'ון ישב במרכז הכיתה, שלף את הפלאפון שלו וצפה באנימות שלו. אריק שלף את הפי-אס-פי שלו ושיחק במשחקי האנימות שלו. וניק… אוי ואבוי, ניק… הוא שלף טוש מחיק ללוח.
וכמו שכול אדם אומר… אולי… לטוש או העיפרון יש מיליון וחצי אפשרויות ציור…!
ניק שלף את הפלאפון שלו ושם שתמונה מול עיניו. הוא התחיל לצייר. בזמן הזה חבריו היו בעסקים שלהם.
אחרי כמה דקות… הגיע הרגע המצחיק.
"רבותי!" צעק ניק. "חברכם משועמם בטירוף!" הוא הציג בפני חבריו את הציור.
ניק צייר בחורה בעירום. טוב… לא ממש בעירום… תכנית הכול מוסתר אצלה… ניק היה מרוצה מהעבודה. אפשר אפילו לומר שהוא היה ממש ממש ממש מרוצה מהעבודה.
ג'ון הופתע. ואריק התפוצץ מצחוק.
"מי זאת?" צחק אריק.
"טוב זו סאן-סט שימר. מהסרת של מיי ליטל פוני" אמר ניק וחייך אל הציור.
"הרגלים שלה נראות מוזר" אמר אריק והמשיך לצחוק.
"מה אני אגיד לך…!" אמר ניק וסגר את הטוש המחיק. "היי, אריק, עשה טובה ותצלם אותי!" הוא שלף את הפלאפון שלו ושם אותו על מצב מצלמה. "הינה, אתה לוחץ פה" ניק נתן לאריק את הפלאפון.
אריק צילם את ניק עומד לייד הציור כשניק מניף אגודל למעלה ומחייך.
"רגע, רגע! תביא את הטוש!" אריק החזיר את הפלאפון ולקח את הטוש וצייר משהו על הלוח.
ניק כבר ידע מראש מה זה יהיה…
"ניק איז גיי פוני" צחקק ניק. "כמה עוד קלאסי זה יכול להיות…"
"יאללה, רוצים טאקי?" שאל אריק.
"כן, אין בעיה" אמר ג'ון, והכניס את הפלאפון לתיק.
"אני גם בא" אמר ניק. "אני גם בא ואתם פלפל!" אמר ניק וצחק.
אריק שלף את הקופסא של הטאקי מהתיק, פתח אותו והתחיל לחלק את הקלפים.
אחרי 5 משחקים של טאקי, נשארו 5 דקות לשיעור במתמטיקה.
"טוב ניראה לי שאני אמחק את ה'ניק איז גיי פוני'…" אמר ניק ושלף מחק לוח מהתיק שלו.
ניק ניגש את המילה 'ניק' במשפט ומחק אותה.
אבל… המילה לא נמחקה! היא נמרחה.
"חבר'ה…" אמר ניק בלחץ. "ניראה לי שהטוש שלי לא מחיק במיוחד…"
ג'ון היה מופתע ואריק התפוצץ מצחוק.
"אתה רציני?!" צחק אריק.
"חבר'ה! מה אני אעשה?! הציור שלי לא ימחק!" נלחץ ניק. "אוי לא…! זו גם הכיתה שלי במתמטיקה! ילדים מטורפים בכול מקום!"
אריק צחק ממש כמו מטורף. ומשום מה גם ניק צחק מהעניין. זה היה דיי מצחיק לומר את האמת.
היה צלצול. לפתע הפסיקו כולם לצחוק.
"חבר'ה" אמר ניק בשמחה. "איטס שוו טיים!" והניף את ידו.
אריק וג'ון יצאו מהכיתה, וניק נשאר. ניק יצא מחוץ לכיתה והשגיח על הציור.
כשהילדים ניכנסו הם הסתכלו כעל הציור בעיון. היו כאלה שחייכו, היו כאלה שצחקו, שהצטלמו עם הציור, והיו כאלה שלא היה אכפת להם…!
ניק הקשיב למה שהילדים אמרו דרך כול הרעש שמסביב.
לבנים היו תגובות של…: "ווי! איזה פורנו!" "ווי! איזה חזה!" "ווי! מי המניאק שצייר את זה!?" "ווי! יש ביטול!"
ולבנות היו תגובות של…"וואו! איזה יופי!" "וואו! מי צייר את זה?" "וואו! היא קורצת אלינו!"
כול אחד עם התגובות המוזרות שלו…!
ניק היה מאושר. אבל משהו היה חסר…
אף אחד לא ידע שהו צייר את הציור…
ומי לעזאזל יאמין לחננה שהוא ה שצייר דבר כזה על הלוח שכולם יראו? ובכן, אף אחד!
זה היה רגע קטן של כבוד. כבוד סמוי אולי…
הכול גם נהרס כשהמורה נכנסה לכיתה וממש התחרפנה מהציור. היא שלחה ילד לקחת חומרי ניקוי ומחקה את הציור. זה לא היה נעים לניק. אולי לא נעים בכלל.
ובמשך כול אותו שיעור מתמטיקה, ניק לא התייחס ללימודים, שלף דף נייר ועיפרון, וצייר את אותו ציור על הדף, כך שזה ישמר לעצמו…!
בסוף שיעור מתמטיקה ניק שקל אם לספר למורה שהוא זה שצייר את הציור, אבל לא. זה על בטוח יסבך אותו…!
היי, לפכות נשארה לו את התמונה שלו עוד ליד הציור. זה ניחם אותו קצת…
בראשו עלה רעיון. אולי יום אחד, הוא יעלה את התמונה שלו לפייסבוק?
כן! אחר כך כולם ידעו שהוא בעל ההשראה מבלי שהמורים יעשו בעיות!
כן… יום אחד אולי ניק יעשה את זה…!
תגובות (1)
מוזר0_0
אבל נחמד:)