אהבה ממבט אחרון- פרק 3

לא יכולתי להפסיק להתסכל עליו. הוא היה מהמם.
טוב, הוא לא שיחק כדורגל, הוא רק עמד וצפה במשחק של כנראה החברים שלו.
הוא היה חתיך הורס, היה לו שיער חום כזה ועיניים כחולות ויפות, הן נראו כל כך יפות.
אני בטח נראת כמו טמבלית שאני עומדת פה ומסתכלת עליו, אבל אז כשהחלפנו מבטים, מיהרתי ללכת, הלב שלי פעם במהירות ובהתרגשות, לא רציתי שהוא יחשוב שעמדתי והסתכלתי עליו.
אבל אז שהתחלתי להתרחק קצת ראיתי איך הוא עוקב אחריי במבטים שלו, היה לו מבט מוזר כזה אבל הוא עדיין נראה יפה. מאוד.
נעצרתי כשהייתי במרחק רחוק ממנו, הו, כמה שרציתי עכשיו להתקרב אליו, איכססס מה אני מדברת ככה?! בטח יש לו כבר חברה והיא בטח יותר מושלמת ממני.
אבל אז כשהלכתי שוב לכיוון המגרש, ראיתי שהוא עדיין הסתכל על אותו כיוון שבו נעלמתי והוא נראה נאנח כזה, עוד איזה מישהו (שנראה כמו החבר שלו) התקרב אליו ואמר לו משהו, ואז הוא ראה אותי והביט בעיניים שלי, טוב ככה זה נראה, אוי ואבוי אני בורחת מפה כל כך!.
התחלתי ללכת במהירות עד שהרגשתי שמישהו נוגע לי בכתף, הסתובבתי.
אוי-מיי-גד.
הוא היה כל כך קרוב אליי, כל כך מדהים.
"אההה היי" הייתי מהופנטת, גם הקול שלו היה כל כך רך ונעים לשמוע.
"היי" מילמלתי.
"את.. אהה ממהרת לאנשהוא?" הוא נראה כזה רציני כל כך.
"אהה לא, למה?".
——–
קוראים לו אדוארד. הוא בעצם הולך להצטרף לבית הספר הזה בקרוב מאוד ולא מצליח לו עם בנות, מההההה?? הוא כזה חתיך!.
סיפרתי שקוראים לי ג'וליאנה ועברתי לכאן לא מזמן ואז הוא חייך אליי ואמר "אולי נלך למקדונלס?" אוי מיי גד.
ברור שהסכמתי, כמו מהופנטת הלכתי איתו למקדונלס שהיה דיי קרוב לכאן ואכלנו ביחד.
אני מאו-הבת!!!!!!!!!!!!!!!!