אהבה, מילה פשוטה משמעות מסובכת- פרק 29

השבת נגמרה ומיכאל ואיילה טסו חזרה לקליפורניה.
דניאל לא סגר מעגל עם מיכאל וזה כנראה לא יקרה בשנה הקרובה.
״תודה אסתי על שבת נהדרת״ אמרתי והתכופפתי כי לחבק את האישה הנמוכה והאדיבה.
״זאת לא השבת הכי מוצלחת שלנו, אבל תודה שככה עזרת לי״ היא אמרה וחיבקה אותי גם.
״ביי, נתראה״ היא קראה ואני ודניאל יצאנו מהבית.
״אתה לא מבואס מזה שלא סגרת תפינה הזו?״ שאלתי וסידרתי את כתפיית התיק שנפלה, דניאל לקח את התיק ממני והניח אותו על כתפו.
״לא, אני לא יכול לדבר איתו, אני ארגיש צבוע״ הוא אמר בפשטות והסתכל לכל מקום אפשרי, רק לא עליי.
״אני מבינה״ אמרתי בקול רגוע
״מה הייתי עושה בלעדייך?״ הוא שאל בחמודיות ונישק אותי.
״נשאר בחדר ושומע מוזיקת רוק גרועה״ צחקתי עליו והוא הניד בראשו כסימן ליאוש, הוא התקדם לאופנועו ואני עצרתי אותו בידי
״בוא נלך ברגל הפעם״ דרשתי בסוג של שאלה, והוא הנהן, חיבקתי את זרועו והוא נשק לראשי, ככה אנחנו מתהלכים בחושך, שרק אור הכוכבים וכמה אורות מעומעמים של הפנסים השכונתיים מאירים עלינו, הכל שומם, כאילו אנחנו היחידים בעולם.

——————————————

״רוברט דאוני ג׳וניור יותר טוב מג׳וני דפ, אני אומרת לך, מניסיון״ אלה אמרה ושילשלה נחש גומי לפיה.
״למה נראה לך? ג׳וני דפ שיחק בסרטים הכי גדולים שיש, הבן אדם אליל, גם הכי מוכשר שראיתי, גם חתיך וגם נשמה״ התמודדתי מולה בקרב ״השחקן האהוב״.
״חתיך? הוא נראה כמו תימני״ היא הקניטה אותי.
״סבתא שלך נראית כמו תימני״ אמרתי וקפצתי עליה.
״רדי ממני בהמה״ היא אמרה, חסרת נשימה.
״תודי שגו׳ני טוב יותר או שמות תמותי״ אמרתי ובילגנתי את שערה הבלונדיני, אוראל בדיוק נכנס לחדר וראה אותנו במצב הזה.
״מה הולך פה?״ הוא פתח את עיניו, מוטרד מהמחזה.
״מי יותר טוב ג׳וני דפ או רוברט דאוני ג׳וניור?״ שאלתי אותו ובקולי הכרחתי אותו לענות מהר.
״רוברט דאוני ג׳וניור?״ הוא ענה אך בצורת שאלה.
״חה תאכלי תלב״ אלה אמרה והפעילה מספיק כוח בכדי להדוף אותי ממנה.
״חכי יש גם את תמר״ הזכרתי, הכל עכשיו תלוי בה וכל העיניים נישאו אליה.
״אני בכלל מעדיפה את לאונרדו דיקפריו״ היא נמנעה מלבחור.
״תמר!״ אני ואלה הפצרנו בה
״מה?״ היא אמרה בתמימות הרגילה שלה ״המשחק שלו בטיטאניק כלכך יפה״ היא אמרה בחולמניות וגלגלתי עיניים.
״שתיים אחד לרוברט״ אלה דיקלמה בגאווה ואני חיקיתי אותה בקול שהוציא אותה מפגרת.
״יואוו לא סיפרתי לכן, לפני שבועיים עשיתי שבת אצל דניאל ואיזה דרמות״ באתי לספר להן כל מה שקרה.
״דניאל?״ אלה שאלה בחשד, חרא פאק חרא פאק, לא סיפרתי להן עליי ועל דניאל, אנחנו חודש וקצת ביחד ועדיין לא סיפרתי להן.
״אהה אממ… כן״ אמרתי ותפסתי את שפתי התחתונה בין שיניי.
״אני ודניאל ביחד״ אמרתי בחרדה, תמר הייתה מופתעת אבל אלה מופתעת וכעוסה.
״מזל טוב״ תמר צעקה בשמחה וחיבקה אותי, חיבקתי אותה בחזרה אך עדיין יכולתי להביט באלה שחוררה אותי במבטה.
״כמה זמן אתם ביחד?״ היא הייתה חשדנית מתמיד ותוך שניות עלתה לי על העצבים.
״חודש וקצת״ אמרתי בביטחון, מראה לה שהיא לא תשלוט בחיי.
״ומה אתה אומר על זה?״ היא פנתה לאוראל בקול קשיח ונעצה בו את עיניו.
״אני בסדר גמור איתו, הוא אחלה של ילד ואם למור טוב מי אני שאתנגד?״ הוא צודד בי והודיתי לו במבטי.
״מה דפוק איתכם?״ הוא כעסה והעיפה את ידיה באוויר.
״מה אכפת לך את מי אני אוהבת?״ החלטתי להתעמת איתה, היא ממש לא תשתלט על חיי האהבה שלי.
״את בעצמך אמרת שהוא דביל, נרקיסיסט, סוציופט וכל מילה שתתאר את האופי הגרוע שלו״ היא זרקה מילים ללא הרף ורק השד ידע למה היא כעסה.
״מסתבר שטעיתי״ משכתי בכתפיי.
״הוא בן זונה שירד על אוראל במשך שלוש שנים״ היא ניסתה…. בעצם אין לי מושג מה היא ניסתה לעשות.
״אימא שלו לא זונה, היא אחות בבית חולים בכלל״ עניתי בהתחכמות וקמתי ממקומי.
״והוא בדיוק למטה, הבטחתי לו שנצא לפארק״ המשכתי להתגרות בה בחיוך שלי.
״הוא מוסר לך ד״ש אוראל״ פניתי אליו והוא הנהן.
״וכשתפסיקי עם הטמטום שלך את מוזמנת להתקשר״ פניתי לאלה בארסיות, חיבקתי את אוראל ותמר פוסחת עליה ויצאתי.
״היי״ אמרתי ונישקתי את דניאל שנשען על אופנועו.
״היי לולה, איך היה?״ הוא שאל והדביק לי עוד נשיקה קטנה.
״וואי היה מעניין, ריכלנו עלייך מלא״ אמרתי בצחוק והוא שיחק אותה מסתקרן.
״ומה איתך?, את ריכלת עליי?״ הוא הרים את גבותיו.
״מה אתה מדבר, הייתי הרכלנית הראשית״ אמרתי כמובן מאליו.
״ומה אמרת עליי? דברים טובים או רעים?״ הוא הטה את ראשו לצד, הסטתי את עיניי לצד ושיחקתי את עצמי חושבת.
״וואי סיפרתי להם שאתה החבר הכי גרוע שהיה לי״ אמרתי כאילו סיפרתי לו איזה סקופ ענק, אוקיי זה מטומטם.
״החבר היחידי שהיה לך״ הוא הזכיר לי ואני נתתי מכה קטנה בחזהו.
״למה היה? אתה עדיין״ אמרתי בחיוך, עלינו שנינו על אופנועו, כרכתי את ידיי סביבו ויצאנו לדרך.

״תחליטי, יש גלידה, יש וופל בלגי, ויש פיצה״ הוא אמר כשירדנו מהאופנוע והתקדמנו לדוכני האוכל שהיו בפארק.
״אתה הבטחת לי המבורגר עוד מהפעם שעברה שעברה״ אמרתי כמו ילדה והוא חיבק אותי מהצד כל כך חזק עד שנמחצתי למוות כמעט.
״קטנונית״ הוא אמר ומחץ אותי עוד יותר אליו.

״ג׳וני? מה אתה עושה פה יזבל״ דניאל קרא לאחד העוברים.
״מזרחי? מה קורה? כבר לא רואים אותך״ הג׳וני הזה התקדם אלינו והם התחבקו חיבוק גברי.
״תכירי זה ג׳וני חבר ילדות״ דניאל אמר בחיוך וחייכתי גם אני, ממש יופי מפגש ראשוני עם חבר ילדות שלו קורה כשאני יושבת על דשא רטוב וכנראה כל התחת שלי רטוב, ולא נשכח את ההמבורגר 170 גרם בליווי הצ׳יפס.
״מי העלמה?״ ג׳וני שאל בחיוך שחשף שיניים לבנות וישרות.
״העלמה שלי״ דניאל אמר בגאווה וחייכתי חיוך ביישן.
״תם עידן נטלי?״ ג׳וני שאל בהפתעה.
״תם ונשלם״ דניאל ענה בקול של ׳ברוך שפטרנו׳.
״אז מתי תבוא?״ הוא שאל ובשלב הזה הסתקרנתי.
״יבוא לאן?״ שאלתי בחיוך ובקול של ׳לשם כוונות טהורות בלבד׳.
״לשום מקום״ דניאל ענה בחדות וחיוכי ירד.
״לא בקרוב זה בטוח״ הוא ענה לג׳וני
״טוב דבר איתי אחי אל תיעלם ככה יותר״ ג׳וני הבין שהוא די הפריע והלך.
שתקתי, לא רציתי לדבר, אני שונאת שהוא ככה מתנהג אליי בחברת אחרים, מסתורי ורע כזה, זה לא מושך! זה טיפשי.
״דאבה שלי היה טעים?״ הוא שאל ועטף את כתפי, הנהנתי במבט יבש והשתחררתי ממנו.
״מה יש?״ הוא התרגז, מבין שמשהו לא כשורה, החלטתי לפתוח תפה קצת.
״עוד פעם אחת תשתיק אותי ליד אחד מהחברים שלך ואני נשבעת לך שלמחרת אתה תמצא תביצים שלך במקום העיניים שלך״ איימתי עליו ופניו הפכו מבולבלות.
״לעזאזל, את לא צריכה לדעת כל דבר״ הוא אמר בחיוך מתגרה ואני נשכבתי על הדשא, מתעלמת מקיומו, הוא כל כך מעצבן לפעמים.
״קח אותי הביתה״ דרשתי ממנו
״איך שהליידי רוצה״ הוא אמר בחיוך זחוח והתחשק לי לבעוט בו.
הלכתי יותר מהר ממנו והוא צעד וחצי אחריי, לפתע הוא כרך את ידיו סביבי ומשך אותי אליו, ניסיתי להתיר באגרסיביות את אצבעותיו ממני אך הכל נחל כישלון, כמו תמיד, חזק מדי.
״אני מצטער״ הוא לחש באזני ועצמתי את עיניי, עייפה ממני, עייפה ממנו, עייפה מאיתנו כזוג.
״אתה באמת מצטער?״ שאלתי מעורפלת מעט משובל הנשיקות שהשאיר מלחיי ועד לצווארי.
״את האמת אני יותר מפחד על הביצים שלי, אבל כן אני גם מצטער, דיברתי כמו חרא ואני מצטער״ הוא התנצל ואני נהניתי ממגע שפתיו על עורי, ליטפתי את זרועותיו הגדולות והלכנו מחובקים ככה בכל הפארק עד שהגענו לאופנועו.
״אתה יודע, באמת ריכלנו עליך כשהייתי אצל תמר, עד לפני כמה שעות טובות היא ואלה בכלל לא ידעו שאני ואתה ביחד״ אמרתי בצחקוק מובך מעט, אני מספרת לחבר שלי את הרכילויות שלי, עליו.
״ואיך הן הגיבו?״ הוא התעניין ואני שקלתי אם להגיד את האמת או לשקר לו.
״תמר קיבלה את זה יפה דווקא, מזל טוב וכל הבולשיט ואלה התרגזה וקראה לך במילים שהסתכמו לבסוף כבן זונה״ סיפרתי לו הכל, כשהגעתי לקטע על אלה הנמכתי מעט את קולי.
״אני לא מת עליה״ הוא עיקם את פרצופו.
״זה הדדי״ אמרתי באי נעימות, זאת החברה הכי טובה שלי אל מול החבר שלי.
״כך או כך היא תצטרך לקבל את זה בדיוק כמו שרון קיבל את זה, וגם עמית אולי בדרך הכואבת אבל קיבל״ הוא אמר וצחקנו שנינו, הוא בהחלט יודע את להרגיע אותי ולהתמודד עם הכעסים שלי.
״למה את מתחפשת?״ הוא זרק נושא ואני נזכרתי שפורים מתקרב.
״אני חושבת שאני אשאר בבית לישון״ עניתי, כך אני עושה כל שנה מאז כיתה ז׳ עולה לישון, כל פורים זה אותו הדבר אתה מכין או קונה תחפושת מגרדת, מכינים משלוח מנות ענקי ובתמורה מקבל שלווה ורעשן, ואז את חוזר סחוט וצריך להוריד את כל האיפור והתחפושת ואז עולה לישון, אני עושה קיצור דרך וישר נשארת לישון, הכי טוב.
״איזה יבשה״ הוא צחק עליי ותפסתי את אפו בין שתי אצבעותיי.
״אה כן? למה אתה מתחפש?״ הפניתי את השאלה אליו.
״אני חושב שאני אשאר לישון איתך״ הוא אמר כאילו מצא אופציה טובה יותר.
״אתה כל כך מפגר״ הנדתי בראשי מצד לצד והסתובבתי אליו, ידיי על חזהו וגם פניי האמת, אם הוא לא היה כזה גבוה אז היינו פנים מול פנים.
״אני מפגר שאוהב אותך״ הוא אמר ועליתי על קצות אצבעותיי בכדי להגיע לפיו, וגם זה בקושי.
״קטנטונת״ הוא צחק והרים אותי, כרכתי את רגליי סביב מותניו ונישקתי אותו.
״אני גם אוהבת אותך ג׳ירפה שלי״ אמרתי והצמדתי את מצחנו.
״בואי נתחתן״ הוא הציע בצחוק.
״אני אומרת קודם כל בוא נפסיק לריב, אחר כך נראה מה נעשה״ ניסיתי למצוא תשובה מספיק מתחכמת.
״איך שהליידי שלי רוצה״ הוא הסכים ונישק אותי.