אהבה, מילה פשוטה משמעות מסובכת- פרק 24

-נקודת המבט של מור-
״אף אחד מההורים שלך לא בבית נכון?״ שאלתי בזמן שאנחנו צועדים לביתו, זו פעם ראשונה שאהיה אצלו, למה הסכמתי? לא יודעת, מה אעשה שם? גם לא יודעת.
״לא״ הוא הניד בראשו וחשתי הקלה בחזי
״מה אתה מתכוון לעשות בנוגע לרון ועמית?״ ניסיתי למצוא נושא שיחה, אחרת השתיקה יכולה להימשך שעות.
״מה אני אמור לעשות?״ הוא שאל והעביר את ידו בשיערו, הוא מרגיש לא בנוח לדבר על זה, כל פעם שהוא עצבני או לחוץ הוא מעביר את ידו בשיערו, לא קשה להבחין בזה.
״לא יודעת״ עניתי
״כשתדעי את מבטיחה לספר לי?״ הוא שאל בלגלוג, וניסה להפוך את הנושא לציני כמו שהוא רגיל לעשות כל דבר.
גלגלתי את עיניי והמשכנו להתקדם

״אני בבית״ הוא קרא וזרק את תיקו באחד מפינות הבית, צחקקתי לעצמי, הוא בדיוק כמוני.
״דניאל אין אף אחד בבית״ הזכרתי לו והוא חייך
״אני יודע, זה פשוט הרגל״ הוא אמר והתקרב אליי, השלכתי את התיק שלי ליד התיק שלו, הוא שיכשך את האפים שלנו ותפס במותניים שלי, מושך אותי אליו.
״הבאת אותי עד אליך בשביל להתמזמז?״ שאלתי בצחוק וכיווצתי את עיניי בשובביות.
״האם יש לך התנגדות גברת ביטון?״ הוא היטה את ראשו הצדה מעט ואני שיחקתי את עצמי חושבת.
״אממ… לא״ עניתי לבסוף, עליתי על קצות אצבעותיי ונישקתי אותו נשיקה חטופה.
״אני רעבה״ הכרזתי והתנתקתי ממנו, נעה לכיוון המטבח ופותחת את המקרר, מנסה לאתר משהו לאכול, אבל לא, כלום, נאדה.
״אני חושב שלאמא שלי היתה משמרת לילה אתמול״ הוא אמר בנימה מתנצלת
״שטויות״ ביטלתי את התנצלותו המוסוות בתנועת יד ״נבשל בעצמנו״ אמרתי בהתלהבות, דניאל היה נלהב קצת פחות.
״אני לא חושב״ הוא הניד בראשו באיטיות ואני שירבבתי את שפתי התחתונה.
״מה אכפת לך? אני לא הולכת לאכול שטויות״ הבהרתי לו שאני הולכת לבשל אם הוא רוצה ואם לא.
״קדימה תוציא פסטה, איזה רוטב אתה מעדיף עגבניות או רוזה״ חילקתי פקודות בזמן שאני מתכופפת ומנסה לאתר סיר להרתיח בו מים.
״תפתיעי אותי״ הוא קרץ וזרק על השיש חבילת פסטה.
״אתה יכול ללכת לעשות מה שבא לך, אני אקרא לך שיהיה מוכן״ אמרתי ונישקתי את קו הלסת שלו, הסתובבתי בכדי להתחיל לבשל, שומעת את צעדיו מתרחקים.
הסתבכתי קצת בלמצוא את הדברים אך בסופו של דבר הסתדרתי,קול של זרם מים נשמע ובגדיו היו זרוקים מחוץ לחדר המקלחת, הנחתי שהוא מתקלח ורציתי לסיים לבשל לפני שהוא יוצא.

״זה כזה טעים״ הוא צעק וקולו נשמע בכל רחבי הבית, ואני צחקתי, הוא התלהב כמו ילד בן 5 שקיבל סוכריה.
״לא ידעתי שחברה שלי כזו בשלנית״ הוא המשיך וליבי החסיר פעימה למשמע המילה 'חברה שלי' אך לא נתתי לזה להשפיע עליי מבחוץ.
״דיי תמשיךךך״ אמרתי וחייכתי חיוך מוזר
״הייתי ממשיך בכיף אבל יש לי פה פסטה לאכול״ הוא אמר בפה מלא ובקושי היה אפשר להבין אותו, כולי מלאה ברוטב שמנת עגבניות, נשקתי ללחיו והכנסתי לפי את החתיכה האחרונה של הספגטי לפי, צופה בו מנגב את הרוטב מלחיו.
הנחתי את הצלחת על השולחן, נשכבתי על חזהו החשוף ומחיתי כמה טיפות שהיו לו על עצם הבריח.
״אני אתחיל להביא אותך לפה יותר״ הוא אמר והגיש לי את הצלחת בכדי שאניח אותה על השולחן.
״נראה לך?!״ פלטתי צעקה ״זה היה חד פעמי בגלל שהייתי רעבה״ אמרתי והוא ציקצק.
״אני מצפה שוב לפסטה הזו, אל תאכזבי אותי״ הוא אמר בקול תינוקי
״כגודל הציפיות גודל האכזבות״ הקנטתי אותו וכאן האמת נשמעתי קטנונית.
קמתי ממקומי, מפנה את שתי הצלחות ומניחה אותן בכיור, שמה גם את הסיר ומתחילה לשטוף אותם.
״את לא חייבת״ דניאל עטף אותי מאחורה וגבי נמחץ אל חזהו.
״אני רוצה״ עניתי בלחש והוא הדביק לי נשיקה בשיער ונשאר לחבק אותי עד שסיימתי לשטוף והתקדמנו כך גם לחדרו.

הופתעתי ממראה חדרו, ציפיתי לחדר צבוע בשחור עם פוסטרים של להקות רוק ומצעים אדומים,ודיסקים מפוזרים בכל רחבי החדר. לעומת זאת מצאתי קירות לבנים, תמונה משפחתית וכמה בשמים שמונחים על שידה בצבע חום אגוז, מעל השידה הייתה תלויה LCD והמיטה העגולה שלו הייתה בכלל מוצעת במצעים ירוקים בהירים ובקצה שלה היה מונח לפטופ.
״מה ציפית למצוא חדר שלי? שאת כזו מופתעת?״ הוא שאל וחייכתי חיוך מובך.
״מה נעשה עכשיו?״ שאלתי וחיכיתי לתשובה מצידו, כשהוא לא ענה סובבתי את ראשי אליו וראיתי רק חיוך ממזרי שהתנוסס על פניו.
מיד עיוותי את פרצופי בגועל
״הייתי אומרת לך, לך דפוק את נטלי אבל אתם לא ביחד כבר״ אמרתי ואת האמת זה היה טיפה אכזרי, הוא לא הגיב, רק נישק את זוית הפה שלי, יכולתי להישבע שחיוכו עדיין היה על פניו.
״בואי נראה סרט״ הוא התנתק ממני במפתיע ונזרק על מיטתו ואני נשכבתי על בטנו שהייתה קשה ולא נוחה במיוחד.
״מוקלטות, מוקלטות״ הוא מלמל ונכנס לסדרות המוקלטות.
״אויששש״ הוא אמר ״יש רק סרטי אימה״ הוא אמר בציניות.
״אז שים סרט אימה״ אמרתי כאילו אין לי שום בעיה, למעשה יש לי, אני פרנואידית ופחדנית רצינית.
״אין לך שום בעיה עם זה?״ הוא היה מופתע ואני נענעתי בראשי, והחלטתי שבשביל הביטחון והנוחות שלי אני יעלה את ראשי לחזהו ואם יהיו קטעים מפחידים אני פשוט אתנחם בזה שהוא איתי.
״אז הולכים על הצלצול״ הוא אמר ״סמארה הנקמנית הנה אנחנו באים״ הוא הכריז ואני עצמתי את עיניי בחזקה.

״אימאאא״ יללתי ״אני רוצה את אימא״ צעקתי כמו ילדה קטנה והתחפרתי בין המיטה לגבו של דניאל והוא צחק עליי.
״אמיצה שלי״ הוא אמר וכרך את ידו סביב כתפי, מוחץ אותי אליו בכדי להראות נוכחות.
״אין זהו דיי״ אמרתי ושמתי את שתי ידיי על פניי בכדי לא לצפות בגועל הזה ״אני עליתי עליך!״ רטנתי והצבעתי עליו, לא יכולתי לראות את הבעתו מכיוון שעיניי היו מכוסות.
״מה?״ הוא שאל מבולבל.
״אתה שמת סרט אימה כדי שאני אפחד, וכל שנייה אני אתחפר בך ואז תמצא הזדמנות לצחוק עליי!״ סתם אמרתי שטויות שלא הבנתי מאיפה הבאתי אותן.
״כל הכבוד שרלוק״ הוא אמר בצחוק ומחא כפיים, נאנחתי ושיניתי נושא.
״אני הולכת להכין קפה, רוצה גם?״ שאלי אותו כששתי ידיי עדיין מכסות את עיניי.
״כן, בלי סוכר״ הוא אמר וצחק על המראה המגוחך שלי
״בלי סוכר? מריר שכמותך״ התלוצצתי והלכתי למטבח, איתרתי היכן הקפה
והסוכר והוצאתי שני ספלים מהארון, מניחה אותם על השיש ומרתיחה את התמי 4.
דלת הבית נפתחה ואני פלטתי צעקה קטנה מהבהלה של אותו הרגע ומהסרט הטיפשי הזה.
אישה בשנות ה50 לחייה, בלונדינית ונמוכה באופן מצחיק, עם פנים אדיבות להפליא נכנסה כשתיק צד מונח על כתפה.
״היי״ אמרתי ושלפתי חיוך, היא לא נראתה שמחה
״את עוד אחת מהזונות של דניאל?״ היא שאלה בחדגוניות וישר אי נוחות השתלטה על המצב.
״סליחה?״ אמרתי בנימוס
״שאלתי אם את עוד אחת מהזונות של דניאל״ היא אמרה בקול גבוה יותר ואני נרתעתי מעט
״ל… לא״ גמגמתי, יופי מור, אישה בת 50 בגובה של התחת שלך מצליחה להשתיק אותך.
״את בתולה?״ היא המשיכה בחקר שלה ופניי הפכו לאדומות, טוב שגם לא ביקשה פירוט על חיי המין שאין לי.
״כן״ עניתי במהירות ונעמדתי שם
״הי אימא״ דניאל נכנס למטבח ומחבק את האישה המלחיצה שהתגלתה כאימו.
״היי דני״ היא התהפכה בשניות והפכה להיות חמה ונחמדה, הוא התנתק ממנה ופנה למקרר בכדי להביא לי חלב.
״כמה פעמים אמרתי לך מספיק עם הבחורות דני?״ היא התלוננה והתחלתי לא ממש לחבב אותה, היא לא מכירה אותי.
״אל תתרגשי יש לה בעיה עם כל בחורה אפשרית שמגיעה לפה״ הוא הרגיע אותי והניח את החלב לצדי.
״גם אני אמרתי לו, דניאל פשוט דיי עם הבחורות״ ניסיתי לצחוק איתה והיא נעצה בי מבט.
״עדיין לא הבנתי מי את״ היא קטלה אותי, לא היה לי מושג מה לענות לה, גם אני לא יודעת בדיוק מי אני ומה אני בשביל דניאל.
״חברה שלי״ הוא אמר, עוטף אותי עם שתי ידיו ונושק ללחיי.