היי,
סורי שלא העלתי הרבה זמן, קצת קשה לי לכתוב את הסיפור הזה,
שיהיה לכם יום טוב!

אהבה מחצי מבט – פרק 7 (:

24/07/2012 884 צפיות תגובה אחת
היי,
סורי שלא העלתי הרבה זמן, קצת קשה לי לכתוב את הסיפור הזה,
שיהיה לכם יום טוב!

בס"ד

מהפרק הקודם:
"כי לפני שבוע יצא לי לדבר עם אבא שלי ואמרתי לו שאני מכירה משהו מהצד העני
שיודע לנהל משק בית, כי מנהל משק הבית הקודם שלנו נפטר, והוא הסכים שאני אדבר שיבוא לעבוד אצלנו, אז רן רוצה להיות מנהל משק הבית שלנו? אתה רוצה לצאת מהמקום הנורא הזה?" שאלה
אלינור את רן שנותר המום משאלתה של אלינור…….."

פרק 7:
"את רוצה שאני אעבוד אצלך?" שאלה רן באיטיות בניסיון להבין מה קרה בדקות האחרונות,
"כן" אמרה אלינור בשקט,
"אבל אבא שלך.." התחיל רן לומר,
"הוא לא ראה אותך" אמרה אלינור והשאירה את רן המום,
"מה? אבל..אבל….לא יכול להיות שהוא לא ראה אותי" אמר רן,
"הוא לא ראה, הוא בעצמו אמר לי" אמרה אלינור,
"אז הוא לא יודע מי אני אני?" שאל רן,
"לא, פשוט אחרי מה שקרה, לא רציתי לסכן אותך" אמרה אלינור חרישית והרכינה את ראשה,
"ומה קרה, למה עכשיו?" שאל רן,
"אולי לא תאמין לי אבל…….חלמתי עלייך" אמרה אלינור מעט בחשש,
"מה?" שאל רן כלא מבין,
"אני חלמתי עלייך, רצית שאבוא לפה, זה היה כל כך מציאותי" אמרה אלינור,
"אבל זה רק חלום" אמר רן,
"זה לא, זה יותר מזה, זה היה סימן, תקשיב שמעתי מה גברת רוזה אמרה על אחותך" אמרה אלינור
ורן הרכין את ראשו, "אני רק אומרת שזה הסיכוי היחיד שלך להציל את אחותך" אמרה אלינור,
ורן הלך במהירות לכיוון הדלת, "רן" קראה לו אלינור ורן הסתובב לכיוונה, "מה?" שאל בשקט,
"תבטיח לי שתחשוב על זה" ביקשה אלינור, אך רן לא ענה לה והלך משם,
"רני, אני מקווה שתסלח לי יום אחד" אמרה אלינור בשקט והרכינה את מבטה.

~הצד העשיר~
אביה התעוררה בחדרה בפרצוף מעורער "חלמתי את זה שוב" מלמלה לעצמה, "בוקר טוב גברתי" אמרה אחת המשרתות, "בוקר טוב" אמרה אביה בחיוך ונתנה למשרתת להלביש אותה ולאחר מכן יצאה מחדרה, בליוויה של המשרתת, "בוקר טוב גבירתי" אמרו מס' משרתות שעברו לידה, "בוקר טוב" אמרה אביה בחיוך, ופנתה לחדר האוכל, "בוקר טוב אביה" אמר אבא של אביה וסימן למשרתת להושיב את אביה על כיסא,והמשרתת עשתה כמצוותו,
"קרה משהו?" שאל אבא של אביה כשראה את פניה המעורערות של ביתו,
"לא כלום" אמרה אביה בשקט,
"אז למה אינך אוכלת?" שאל אותה אבא שלה,
"אני לא רעבה, אתה מרשה לי לעזוב את השולחן?" שאלה אביה ואבא שלה הנהן לחיוב,
אביה נשמה עמוק ויצאה מחדר האוכל בליווי המשרתת שלה כמובן,
"גברתי מרגישה טוב?" שאלה המשרתת כשיצאו מהחדר,
"כן אליס, אני בסדר" אמרה אביה בחיוך מאולץ, "תלווי אותי לגינה" בקשה אביה
והמשרתת ליוותה אותה לגינה, "תודה אליס" אמרה אביה בחיוך והמשרתת התרחקה מעט
ממנה, אביה נשמעה עמוק את האוויר צח והתיישבה על האדמה, היא ליטפה את פרחי החמניות
סביבה ותלשה אחד מהם מהאדמה, "הלוואי שיכולתי לראות אותך" מלמלה לעצמה,
וקרבה את הפרח לאפה, לפתע אביה שמעה צרחה שנקטעה באמצע, ולפתע הרגישה שמשהו
מכסה את עיניה, ואז היא הרגישה יד גדולה מחזיקה את מותניה ומרימה אותה באוויר,
"הצילו צרחה אביה, ואז התחילה אביה לנוע במהירות כשהיא באוויר…….

המשך יבוא………


תגובות (1)

תמשיכי את הסיפור יותר מהר XD

26/07/2012 09:02
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך