אהבה מורדת פרק 3

הבחור בו נתקלה היה לא אחר מ"אור " היא הביטה בוא בפליאה ,הוא היה ארבה יותר יפה משזכרה , גבוהה ושחום , הכיפה שהייתה על ראושו גדלה , הוא לבש גופייה שחורה מה שגרם לשרירו להיות חשופים ובולטים .
והעניים העפורות שלו היפנטו אותה , שרועה על הריצפה מביטה בו חסרת מילים.
אור מצד שני מהר קם והרים את הפאלפון שלה "אני ממש מצתער לא שמתי לב שעברת,
לעזור לך ?" הוא הושיט אתה היד לעברה והיא חייכה במבוכה " לא זה בסדר " היא נעמדה וניערה את החצאית שלה .
אור הביט בה מופתע , הנערה היפיפיה שעמדה מולו הייתה כלכך מוכרת לו והוא לא הצליח להיזכר מי זאת.
מאיה הושטיה יד לעברו והוא לא הבין מה היא רוצה ,"הפאלפון "
הוא הביט בה ואז בפאלפון וחייך "אה סליחה " והושיט לה אותו .
היא חייכה לעברו ואז הוא אמר " את ממש מוכרת לי ואני לא יודע מאיפה ?"
" אני מאיה גרתי כאן לפני בערך 8 שניים ככה פחות או יותר"
אור חייך , הוא נזכר אז היא היתה ילדה קטנה ושמנמנה , אבל תמיד היתה יפה בעניו , הוא חיבב אותה אז , את האומץ שלה את העובדה שלא היה אכפת לה מה כולם חושבים עלייה או מה יגידו .
" כן אני נזכר , למדנו ביחד את אחות של רן , רגע אז מה את בעצם עושה כאן ".
מאיה חייכה " במכולת באתי לקנות אוכל כי עם אני לא יעשה את זה אז לא היה לי מה לאכול ותאמין לי אני לא הבן אדם הכי רגוע שיש כשאני רעבה במילים עדינות".
אור צחק " התכוונתי בישוב ".
הצחוק שלו נעם באוזניה " עברנו לכאן חזרה " .
פתאום נשמע צעקה מהמחסן של המכולת "אור הארגז"
אור הרים ארגז מהריצפה ואמר " אה יפה אז אני מניח שניפגש , תמסרי לרן דרישת שלום בשמי ."
מאיה נכנסה למכולת מהורהרת , הוא יותר חמוד משזכרה.

היא נכנסה לביתה עם הקניות והניחה את השקיות במטבח , הבית היה ריק.
היא הכינה לעצמה חביתה וישבה לאכול , לאחר מכאן נכנסה למקלחת והחליפה לפיזמה

השבוע עבר לה די מהר ויום חמישי הגיע ,הרגיש לה טוב להיות בבית ספר בלי דרמות לשם שינוי.
היא הגיעה הביתה החליפה את הבגדים לחולצה שחורה קצרה וטייץ ארוך נעלה נעלי ספורט ואספה את שערה ,היא ידעה שכאן בישוב יסתכלו אליה בעין לא יפה על כך שהיא תרוץ עם מכנס אבל זה לא באמת הפריע לה .
היא שמה אוזניות ויצא לרוץ אחרי 4 סיבובי ריצה בישוב היא נכנסה לביתה לשתות מים ואז יצאה שוב להמשיך לרוץ .
לאחר שרצה עוד סיבוב ראתה רץ מאחוריה לא אחר מאור .
הוא התקרב אליה בריצה והתחיל לרוץ לצידה " אני רואה שאת מתאקלמת יפה "
מאיה צחקה " כן עם העצים והשיחים ממש אחלה התאקלמות "
אור צחק גם הוא " אני מבין שזה לא מספיק לך "
מאיה האיצה את הקצב ואור אחריה " לפי הקצב שלך אני מבין שזאת לא הפעם הראשונה שאת רצה ככה "
מאיה חייכה לעברו " אני מבינה שאתה מבין ארבה דברים .ואנחנו עדין לא רצים אנחנו רק הולכים "
אור חייך היה משהוא בבחורה הזאת שקרץ לו " איפרקטיבית "
מהצד הצתרפה אלייהם קבוצה של שתי בנים ושלוש בנות שרצו.
אחד הבניים שהצתרף פנה לאור ואמר " מה קורה אחי , מה נעלמת מאז שהתחלת לעבוד במכולת לא רואים אותך כל הזמן עסוק,"
אור צחק " יניב אחי לך אין זכות דיבור למה אתה גר 5 דקות מימני פעם אחת לא קפצת"
הבחור השני שרץ איתם היה תומר הוא הבחין במאיה תוך כדי ריצה ואמר " לא נכון מאיה זאת את ?? לא הייתי מזהה בחיים עם לא הייתי יודע שחזרתם לישוב "
תומר היה חבר טוב של רן והיה כמע אח למאיה כשהייתה ילדה .
מאיה חייכה ועצרה וכולם נעצרו אחריה " תומר שנים אה "
תומר גם הוא השתנה נהפך גבר תמיד חשבה שהוא נרא טובב אבל עכשיו הוא נרא לה יותר גברי פחות ילד .
יניב חייך אלייה ואמר " הי אני יניב אני כאן לפני שנתיים ככה שאני לא חושב שאנחנו מכירים "
אחת הבנות שרצה איתם אמרה " אני יודעת שאת חדשה כאן אבל זה ישוב דתי ולא נהוג ללבוש כאן מכנסיים ."
ליאן התעצבנה מי היא שתגיד לה מה ללבוש , היא ניסתה להירגע ואמרה בטון יפה " תודה על ההערה אבל דתי או לא אני חושבת שאני ילבש מה שאני רואה לנכון , אני חושבת שאני יפרוש הבית עכשיו " היא הסתובבה ורצה משם .
אור הביט בה רצה וחייך , יש לה אומץ לילדה הזאת כל בחורה אחרת שהוא מכיר הייתה מתנצלת ואז ורצה ללבוש חצאית .
הוא פנה לעבר הבחורה בכעס " את יודעת שזה לא היה במקום זאת הבכירה שלה "
הוא הסתובב וניסה לתפוס את מאיה בקצב ,לאחר כמה דקות של ריצה מצא אותה עומדת ליד הספסל קושרת שרוכים .
הוא התקרב אליה בהליכה " מצתער זה לא היה במקום ההערה הזאת ".
מאיה צחקה "אתה באמת חושב שאכפת לי , שבגלל איזה בחורה שבאה ומאירה לי אני יתחיל ללכת עם חצאית , כן אני יוצאת אנוכית ודי מגעילה , אבל לא באמת אכפת לי זאת בחירה שלי , וכן גם אני דתייה והדעות שלי קצת שונות אז ? אני מכבדת אותה שהיא תלמד לכבד אחרים ."
אור התיישב על הספסל בוא קשרה את השורכים שלה וחשב לעצמו , הלוואי ואני יכולתי ללכת בגישה הזאת , לא לחשוב על הדעות של אחרים , מרגע לרגע הבחורה הזאת מצא חן בעניו יותר ויותר ,
ואז קלט שהוא יושב לבד ושמאיה כבר המשיכה במסלול שלה .