אהבה מורדת פרק 10 סוף

מאיה שכבה על הדשא בחצר בית הספר וחשבה לעצמה על התקופה האחרונה .
היא נזכרה ביום בוא חזרו ממדידות שמלת הכלה , היא כמעט נשברה וסיפרה לדנה הכאב בפנים שבר אותה .
מצד אחד לא מגיע לה לא לדעת על מה שהיה במעיין ( לצרות שהם עצרו את עצמם בשנייה האחרונה ), מצד שני אור הוא הגבר שבאמת מגיע לה , מאיה עד עכשיו סירבה להודות בכך אבל כמה שתמיד הייתה מסובבת על האצבע הקטנה שלה את כל הגברים , הפעם היא הקורבן היא נפלה היא מאוהבת בבחור מאורס .
אחרי המדידות שיר פרשה לביתה ודנה קפצה לביתה של מאיה .
הם נכנסו לחדרה ונשכבו על המיטה מותשות , מאיה סובבה את ראשה לעבר דנה ואמרה בהיסוס.
"אחרי היום כל הבכי הזה במדידות רק טיפש לא ישים לב שיש לך משהוא על הלב , שהשינוי הזה לא היה סתם".
דנה הביטה בה ותוך שנייה פשוט התחילה לבכות ולבכות ללא סוף .
מאיה חיבקה אותה בשתיקה מספר דקות בעודה בוכה.
היא הרימה את הראש ואמרה " אני יספר לך אבל בבקשה ממך אל תספרי לאף אחד "
מאיה הנהנה להסכמה .
" זה היה לפני שנתיים הייתי בת 15 וחצי אז ילדה קטנה וכמו שזכרת אותי מאוד שובבה, יצאתי עם חברות שלי מהמרכז למדנו ביחד מחול מודרני בתל אביב ואז זרמנו לקניון , בחזור הם ליו אותי לתחנה לכאן והלכו , ישבתי מס דקות ואז הגיע איש לתחנה הוא הביט בי במבט מגעיל כאילו אני יושבת לידו ערומה , התרחקתי ממנו קצת והוא התקרב אליי ופתאום תפס בידי מנסה לדחוף אותי אל מחוץ לתחנה.
התחלתי לצרוח אבל אף אחד לא בא , ואז הגיע אוטובוס וממנו ירד חייל , החייל הסתער לעבר האיש ופיצף אותו במכות ואני בזמן זה התקשרתי למשטרה .
לאחר שהשוטרים באו והבאנו שנינו עדות חיכיתי בתחנה שההורים שלי [ אליהם המשטרה התקשרה } יבואו לאסוף אותי .
החייל התיישב לידי ושאל " את בסדר ?"
חייכתי אליו הייתי כלכך אסירת תודה " כן תודה רבה אני לא יודעת מה יכול היה להיות עם לא היית בא ".
הוא היה די רציני " אני לא יכול להוציא את זה מהראש מה היה קורה עם לא הייתי בא , דרך אגב אני גל " הוא הושיט את היד .
אז לא שמרתי נגיע אז לחצתי את ידו ואמרתי " דנה ".
ביקשתי תמספר שלו למקרה שהמשטרה תתקשר לעדויות אז הוא נתן לי את שלו ולקח את שלי .
לאחר מכן נפגשנו כמה פעמים ו התאהבתי בוא הוא היה גדול ממני בשלוש שנים אבל לא היה לי אכפת , ההורים שלי והכירו לו תודה אבל מאוד התנגדו לקשר ושמרו על כך בסוד , אז אמרתי להם שנפרדנו והמשכתי להיפגש איתו מאחורי הגב.
מצאתי את האהבה של החיים שלי.
הם תפסו אותי והכריחו אותי להיפרד ממנו , אחרי שבוע הוא מת במלחמה .
אחרי זה החלטתי להפסיק עם השטויות ולהיות ילדה טובה , ידעתי שאהבה אמיתת אני יותר לא אמצה .
ההורים שלי ושל אור מאוד דחפו אותנו להיפגש ודי חיבבתי אותו ככל שעובר הזמן אני מתחילה לאהוב אותו אפילו קצת להתאהב , לא בא לי שזה ייהרס אני מתחילה לחזור לעצמי לראות תקווה ."
מאיה הייתה בשוק , רגשות האשמה שהיו לה והרגישה שהיא לא יכולה להרגיש אשמה יותר מהם פתאום נהפכו חזקים הרבה יותר .
היא חיבקה את דנה ואמרה עם כאב עצום " אל תדאגי את ואור תתחתנו והיו לכם ילדים והכל היה מושלם ."
דנה חייה " מה הייתי עושה בלעדייך" ומאיה חשבה בלב תאמיני לי שעם היית יודעת את האמת לא היית רוצה להתקרב אלי בככל.

מאיה הלכה לכיוון הבית של שיר וזיהתה מרחוק את אור , מהר חשבה אך להתחמק ממנו אבל אז הוא ראה אותה והייתה חייבת להמשיך ללכת ,הוא התקרב אליה ונאנח " ניסית להסתובב אה ? אני יודע מה אמרתי לך אז אבל אנחנו כבר יותר שבועים מתחמקים אחד מהשני וזה די מתומטם כי אנחנו נפגשים בכל כך ארבה מקומות זה ישוב קטן ואין לאן לברוח " הוא חשב על כך שכמו איזה דביל הוא אכשרה התגעגע אלייה .
מאיה כלכך רצתה לומר לו בוא ניפגש סתם נדבר רק רצתה להיות קצת בחברתו , אבל אז נזכרה בדנה ובחייל ובאמונה שאבדה לה ופחדה שלא תעמוד בעצמה ושהיא חייבת לסים סוף לסיפור הזב לפניו אז אמרה בקול חנוק " אני לא חושבת שלהיות בסביבה אחד של השני זה דבר טוב כרגע , אני אפילו חושבת שאתה רק מזיק לי ושאני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים "