אהבה מאכזבת – פרק 10

"הלו?" עניתי לטלפון.
"היי, זה אני, דן" דן ענה מהקו השני.
אני: "היי, דן, למה התקשרת?"
דן: "כדי לא לבאס אותך."
אני: "לבאס אותי? למה, מה קרה?"
דן: "אני עובר דירה"
אני: "מה???????!"
דן: "רציתי שאת הראשונה שתגעי. מחר אני לא אבוא אז את יכולה להודיע את זה מחר?"
אני: "טוב…"

מחר יש לי יום הולדת. מחר הוא עוזב. ביום ההולדת שלי.
סוף סוף משהו שבאמת אהבתי ועכשיו הוא הולך.
איזה באסה.

מחר בבית הספר לא ראיתי את דן. כנראה זה נכון. הוא לא בא.
בהפסקה אמרתי לשירן ורוני שדן עוזב והן נורא הצטערו. "יואו איזה באסה לך. אני לא מאמינה איך הוא יכול לעשות לך את זה? ועוד ביום הולדתך." רוני אמרה. "כן… ו… רגע! איך את יודעת על יום ההולדת שלי?" שאלתי. "אהההה…. שירן סיפרה לי, כן" היא אמרה בטון טיפה חשוד….
כשהיה צילצול רוני רצה מהר לכיתה ושירן איכשהו מנעה ממני לעלות למעלה. זה היה מוזר. הצלחתי להתחמק ממני ועליתי הכי מהר שאני יכולה. שירן רצה מהר יותר, עקפה אותי ונכנסה לכיתה.
אין לי עוד מושג מה קרה.
נכנסתי לכיתה ושמעתי…..