אהבה ללא גבולות-1 ( חלק 1)

Bloddy bomb 17/05/2022 541 צפיות 2 תגובות

ספיר ישבה על הכיסא במקביל לעמדת האיפור שבחדרה.
היא הייתה בטוחה שהיום יהיה יום נפלא. השמש זורחת, ציפורים מצייצות.
מה הבוקר הזה לא יכול להציע?
הסיכה האהובה של סלעית נפלה ונשברה.
היא הביטה מעבר לחלון הפתוח. רוחות רעות נשבו. הציוצים דממו. מה קרה , הרי לפני מספר רגעים הן בילו זמן איכות ביחד. חמות וכלה. שתיהן לבד.
ועכשיו? מה יהיה?
היא הציצה החוצה כדי להיות בטוחה שהיא אכן טועה.

היא יצאה מהחדר אל המסדרון המאוורר , היא הלכה בעקבות הריח שהגיח מהמטבח.

היא ראתה את סלעית ונבהלה. הראש שלה שמוט כלפי מטה. מחלת האלציימר הכריעה גם את האישה הכי חזקה בעולם.

היא שעטה החוצה כשראתה את סלעית במצב הזה, מה היא תוכל לומר ללביא? כך היא מקיימת אחר בקשותיו של בעלה?

לפני שהוא יצא בדרכו אל המסעדה אותה הקים בהשראת הוריה של ספיר, ששם עבדו בטברנה השכונתית לפני שחייהם נגדעו בתאונת דרכים מחרידה.

היא ידעה שהיום הזה יגיע, זמן הפרידה נגמר. הימים והשנים עברו כל כך מהר. היא התקשתה להאמין שהיא תישאר לבד מעכשיו.

" אימא! " היא צעקה ללא קול. " אימא!"
הרוחות פסקו, השקט שב. הציוץ של הציפורים נשמע ברקע.
ספיר התקרבה אל סלעית, שפניה היו שלוות וסמוקות כמו תמיד.
היא תזכור אותה בדיוק כמו שהייתה, סוערת ורגישה, נעימה ובעלת מזג חם.

בהתחלה ככלה טריה וחדשה באחוזה, היא לקחה ללב כל משפט ומילה שהוצאו מפיה. סלעית חוותה לא מעט צלקות נפשיות בעברה שהותירה חותם בבניה ובבעלה לשעבר.

היא נהפכה לאישה קרה וקשוחה, שמנהלת את אחוזת סופר ביד רמה.
היא לא אהבה את יאיר. הוא אהב רק את איזבלה. הוא בגד בה ומעל באמונה.

ספיר קראה בשמה שוב ושוב, אך סלעית לא ענתה. ספיר פסקה מהרהוריה לרגע.
כשהיא התחילה לקלוט מה שקורה, חלחלה חדרה לליבה.

היא התחילה למרר בבכי. תחילה הוא היה חלוש, היבבה נמשכה כמה דקות ארוכות שנדמו להן כנצח.

תקוותיה גוועו. היא הרגישה שהיא מאבדת את הוריה בפעם השנייה.

היא הרגישה שהמוות אורב בין קירות האחוזה, היא חדלה לקוות שמשהו טוב יקרה.

ספיר ניסתה להתקשר ללביא, הפלאפון שלו לא היה טעון. הוא נתקע בעבודה בלי סוללה.
כמה דקות ספורות לפני שהוא יצא להפסקה בת חמש דקות, הוא קיבל שיחת טלפון מספיר.

הוא תהה עם עצמו למה היא מתקשרת באמצע הצהריים. הוא חשב שאימא שלו ישנה ושספיר נמצאת איתה.

הוא הרגיש שהאדמה נשמטת מתחת לרגליו, שעוד מעט הוא יתמודד הן רגשית והן פיזית.


תגובות (2)

סיפור וכתיבה מעולים! מאוד אהבתי.

17/05/2022 21:23

תודה

17/05/2022 21:43
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך