אהבה ללא גבולות פרק 1♥🌞

♥ספיר♥
אני שונאת בקרים, אני לא הצלחתי להתרגל לאף אחד מהם. התכבלתי בשמיכה וסירבתי לקום מהמיטה. לאחר דקות אחדות, השעון בפלאפון לא הפסיק לנקר לי בראש.

השעה שבע בדיוק, אני עדיין שואלת את עצמי האם אוכל להירדם שוב למרות שהתעוררתי לגמרי.
רטט הפלאפון נשמע בעודי מתארגנת, היום אני הולכת להחליף את חברה שלי ליהיא, כי היא סמסה שהיא לא יכולה להופיע בגלל שיש לה שפעת.

היא התחננה , ביקשה שהפעם לא אתחמק. הסכמתי בחוסר רצון, מפני שלא היה לי ניסיון.
זו הפעם השנייה שלי על הבמה, אני לא אוהבת להופיע מול קהל.

אני מודה שמאז שהתמקמתי בתל אביב, החיים שלי השתנו קצת.
אני וליהיא למדנו מוזיקה בעזרת המורים הכי ידועים בארץ.

החלום הכי גדול של שתינו זה לפתוח בית ספר ללימודי מוסיקה מורחבים ועיונים.
הסרתי את מברשת השיניים החשמלית מהמטען והנחתי אותה על משטח השיש . כשמבטי נפגש עם המראה.

צחצחתי את שיניי גם בעזרת מברשת השיניים שלי וגם במברשת שיניים החשמלית. אחר כך בדקתי את עצמי כשניקיתי ניקיון חוזר את השיניים הקדמיות ואת החניכיים.

כשיצאתי לדרך , לבשתי את המעיל הירוק שקיבלתי אותו כמתנת יום הולדת, לקחתי גם את הספר שהתחלתי לקרוא ביום שבת.

אהה, נזכרתי שהצעיף האדום נשכח על ספת הנוער החומה, באתי לקחת אותו משם.

ליהיא שלחה לי הודעה, בקושי היה לי זמן להסתכל על כל מיני הודעות שנשלחו, לא היה לי ראש להתייחס לכל אחד ואחת באופן אישי.
לקחתי את הצעיף וכרכתי אותו סביב צווארי כי הקור של המזגן שאף לאפס.
נכנסתי לרכבת מבלי לחשוב יותר מדי, החזרתי לליהיא תשובה מהירה.

ליהיא
מחובר/ת
אני לא יכולה לדבר איתך. אאחל לך בהצלחה.
ליהיא.

האמת שאני מסכימה איתה, לא הצלחתי לישון כל הלילה.
רק מהמחשבה שמה שמחכה לי היום. ניסיתי להסיט את המחשבות ולהתרכז במה שאני צריכה לעשות.

♥לביא♥

הבוקר בא מהר , למרות שהתקשתי לקום. שלחתי הודעה לברוך שיתקדם למשרד בלעדיי. סדרתי את הדירה באופן מינימליסטי. הלכתי להתרחץ.

ברוך בטח לא יודע את הנהלים והכללים של החברה שאותה אני מנהל שבע שנים ברציפות כמוני.

לפני שעזבתי, בדקתי שכל המכשירים המחוברים לחשמל מנותקים לחלוטין.

סגרתי את החלונות בצורה הרמטית ובטוחה. בדקתי שהכיריים הקרמיות החדשות סגורות.
נעים כתב לי הודעה שהוא נמצא במשרדים של החברה, ושהוא מצפה לבואי בקוצר רוח.

החזרתי לו תשובה לאחר שהכוס הקפה נשפך על הבגדים שלבשתי, המתנתי עד שהבגדים יתיבשו, תליתי אותם על החבלים.

השעה כבר עשר. יש לי שתי ישיבות צוות במקביל. הודעתי לנעים שאני מתעכב כמה דקות. בינתיים שברוך יארח לו לחברה.

♥נעים♥
מה אני עושה פה? למה לביא השאיר אותי לבד?
ברוך הוא אדם נחמד וחביב. הדבר האחרון שרציתי זה להמרות את פיה של אימי.

הייתי צריך לדעת את זה. אימא שלי מעדיפה לבחור ללביא את הטוב ביותר.

ניסיתי להגיד ללביא שאימא מזמינה אורחים חשובים לארוחת הערב.
אבל הוא לא ענה לי. הוא בכלל לא זמין בפלאפון.

לביא
נרא/ה לאחרונה ב10:34

אוף למה הוא לא מגיב לאף הודעה ששלחתי לו. הסתכלתי על ברוך במבט בוחן.
ציפיתי שהוא ידע מתי בדיוק לביא אמור להופיע.

" יש לך מושג מה קורה עם לביא?" שאלתי אותו בדאגה. הייתי בטוח שקרתה תאונה או משהו.

" הוא כתב שהוא בדרך, יש פקקים." ענה ברוך בקול מרגיע.
אספתי את חפציי וחיכיתי ללביא.
לאחר כשעתיים של המתנה ממושכת

סוף סוף שמעתי את הצפירה המוכרת של המכונית בה הוא נהג. נתרתי ממקומי למטה בעודי לבי דופק מהתרגשות.

כשירדתי במדרגות לכיוון הכניסה למשרדים, לביא עמד שם מנסה לומר למישהו מהחברה איך להחנות את המכונית שלו.

" היי נעים טוב לראותך, מה אתה עושה פה?" שאל ברצינות תהומית .

" באתי לבקר את אחי הבכור, אחי למה אתה מתעלם מההודעות שאימא שולחת לך, אימא דואגת והיא רוצה אותך בבית." אמר נעים בתרעומת.

" למה?" התעקש, הוא רצה להבריז בשביל להמציא תירוצים.

" אל תשאל " למה" ! פשוט תבוא!" קרא נעים בלשון רכה.
" אם אבקש ממך לבוא איתי לערב אחד, תהנה ממש. אני מציע לך קצת להשאיר את העניינים לנעימה ולרחמים." אמר לביא באדישות.

♥סלעית♥

מרחתי את הקרם על חלקי פניי, הסתכלתי על עצמי בראי. כמה שמנמנה ומלאה נהייתי. אחרי ארבע לידות.
ענדתי את הטבעת על האמה, התגאיתי במה שהשגתי. לאן שהגעתי ברוך השם.
מדדתי את השמלה הלבנה האלגנטית .
כשירדתי לכיוון המטבח, נעימה ניגשה אליי בפנים חיוורות כאילו היא ראתה רוח רפאים.
" שאוציא את המפה החגיגית,המיועדת לאירועים מיוחדים משפחתיים?" שאלה נעימה.
הנהנתי בראשי לאות הן. חייכתי אליה בחמימות .

" היום יבואו אלינו משפחת מזרחי המורחבת. תוציאי את הבשר מהמקרר ותכיני ממנו מטעמים לכבוד האורחים הנכבדים. " אמרתי בחיוך.

נעימה עשתה כבקשתי והוציאה את הבשר הקפוא. היא הטילה את המשימה על בושמת ומרגלית שגררו את רגליהן מחמת כעסי המתלהט שעמד להגיח משום מקום.

הפעם לביא יצטרך להגיע הרבה יותר מוקדם, השידוך בינו לבין משי חייב לקרות. לא ידעתי שמי שמתנגד לאיחוד ביניהם הוא פרץ.

פרץ מוכרח להתאזר בסבלנות עד שתורו יגיע. על אפו ועל חמתו, החתונה של משי עם לביא תיערך בחצר האחוזה.

הערב החגיגי הגיע. לביא לא הואיל בטוב להראות נוכחות.

האם הבן שלי נטש את הארוחה כאשר הוא הרגיש שאני עומדת להשתלט על בחירות שהוא עושה במהלך היומיום?

בושמת עומדת בפינה ולוטשת עיני עגל על הבן הזקונים שלי, אני לא רוצה אותה לידו. היא יודעת מה יקרה לה היטב אם יקרה ביניהם משהו. למה שזה מעסיק אותי?

מה אני חושבת עליה? היא הרי משרתת. אין לה מה להציע במיוחד כשנעימה הייתה לאם מאז שהיא הייתה ילדה קטנה.