אהבה לא צפויה-פרק 3 (16+)karmin~sugar

אז זה הרגע מהסרטים הזה שחיפשתי בצהריים של חופש?
איזה חסר ערך.
לא היה שום דבר מעבר הבמבט החודרני שלו.
שאלוהים יעזור לי,אני הייתי הולכת להפוך לדתיה אם הטעם שלי בגברים לא אשתנה.
"והייתי נותנת לך את השם שלי אם אני באמת הייתי רוצה להיות איתך בקשר,אבל אני אגיד הפעם ששווה לך לרדת ממני." אמרתי בזמן שנשכבתי בחזרה על גבי שהייתי בטוחה שהכל מקדימה היה כסוי. עם זאת,אם זה היה תנועת ההסתובבות שלי או השכל ההזוי שלו,הרגל שלו תפסה לי את הירח בזמן שהיא הסתובבה ונצמד עלי בזמן שהסתובבתי והשאיר אותי על צדי.
כמה מדהים! הבן הזה כבר קולע אותי עכשיו! למרות שהייתי עצבנית ברמה מטורפת הרגשתי את ליבי פועם דרך חזי איך שהוא לא עשה אף פעם.
הוא חייך למטה אלי. האמתי, זה היה הרבה יותר מרק חיוך. הוא נטף מין וסקס.
אבל הייתי חושבת שזה הרבה יותר סקסי אם הייתי לא מחליטה שאני הולכת ליפול לפח שלו.
"אני חשבתי כמה זמן זה אקח עד שאני אגע בך." הוא אמר,עיניו סורקות אותי למטה עד לפופיק שלי. וזה היה הרגע,שהלך לי החלום לסרט הרומנטי.
אני אף פעם לא הודתי בקול רם שאני לוזרית לרומנטיקה,זה היה אחד מן רב הסודות ששמרתי לעצמי.
דחפתי את החזה שלו,שיותר הרגיש כמו ניסיון לדחוף טנק והורדתי את משקפי השמש שלי בכדי שהוא יוכל לראות את המבט המעוצבן שלי.
"ואני חשבתי כמה זמן זה אקח עד שתרד ממני." חייכתי לו.
הוא צחק על זה כאילו שאני הדבר ההכי חמוד בעולם.
"את יודעת? כמות בנות זה לא בעיה,תמיד יש. אבל אם אני נוגע באחת,למה אני זה שצריך לעשות את כל העבודה?"
אני הרגשתי קיא עולה לי בגרון.
"אתה בן זונה" אמרתי לו,בזמן שדחפתי אותו עוד פעם. הפעם דחפתי אותו אפילו יותר,מכה אותו בחזה אבל זה כאילו לא היה כלום,כאילו רק רוח נגעה בו.
"אף פעם לא אמרתי שאני לא." הוא ענה לי מרים את הידיים בויתור בזמן שאני באה אליו עוד פעם עם ידי.
"אני גם ידעתי, שאת לא תפסיקי לבהות עד שתלמידי את האמת הקרה והכואבת.
אז תחשיבי את עצמך מוזהרת. אני אולי לא תיפוס הגבר שקורא ספר בבריכה-" הוא אמר מתבונן בחזרה בספר הפתוח שלי
"אבל,אני מספיק חכם בכדי לדעת שבנות כמוך צריכות להתרחק מבנים כמוני,אז תתרחקי."
המבט המעוצבן שלי הפך כבר למבט של רוצח.
"זאת לא תהיה בעיה,מתי שתפסיק להחזיק אותי למטה" אמרתי,מחכה בישבילו לזוז.
הוא זז,אבל עדיין עם החיוך החש הזה. אני שנאתי את סוגי החיוכים האילו.
"ואתה יכול להחשיב את עצמך מוזהר שאתה על השטח הפרטי שלי-"
אני חטפתי את המגבת הוורדה שלי,כשקול חזק של נביכות נשמע מאחורי.
"ותיזהר מהכלב" נזפתי בו,בזמן שהוא השיב את עצמו לידי.
"אתה יכול ללכת עכשיו." הזכרתי לו וזה הוריד את חיוכו מפרצופו.
"מה?" הוא שאל, הקווים במצחו מושכים את הביני האפור המיושן שלו למטה.
איזה סוג של בן אדם לובש ביני מכותנה לבריכה ביום רותח?
אה כן,בן אדם עם בעיות נפשיות שאני צריכה להתרחק ממנו.
"נו,יאללה עוף" אמרתי מנפנפת אותו
"זהו,גמרתי לבזבזב את כמה הדקות החשובות של הצהריים בקיץ עלייך. תודה על הדוגמנות עין מרחוק,אבל אני רואה שזה לא שום דבר יותר מסתם הסכת דעת. אה ודרך אגב התחת שלך לא כל כך יפה מקרוב." לא היה לי זמן לקלל את עצמי לפליטה שלי, בגלל שהפה שלו נפל פתוח לשנייה.
זה בדיוק התגובה שקיוותי שתבוא.
"אתם הבנות,מדברות בשפה שאני בחיים לא אבין אבל,את אומרת מה שאני חושבת שאת אומרת?"
"אם זה כולל אותך קם והולך,אז כן אנחנו על אותו הדף" עניתי בזמן שהחלקתי יותר למטה על המגבת בכדי שהפרצוף שלי יהיה בידיוק מתחת לשמש,לנסות להיראות כאילו שהפרצוף שלו לא עשוי לחולמות מלוכלכים. אני מסתלכת עליו ורואה שיש לו צלקת אורכה שרצה ישר בלכי השמאלית שלו,זה היה יכול להיות מוחשב כמושלם. מוחשב כתיפוס מושלם הכי מושלם שלא התיפוס שלי. הייתי חייבת להזכיר לעצמי את זה.