אהבה כפולה- פרק 16

למחרת בבוקר, התעוררתי בסלון עם שמיכה עליי, כנראה אמא כיסתה אותי, קמתי והתארגנתי לבית ספר, בדרך ראיתי את אליסון הולכת עם גיא, לא רציתי להתיקל בהם, עברתי מדרכה לצד השני,והמשכתי ללכת.
-נקודת מבט של אליסון-
הגעתי לכיתה וראיתי את מאיה לבד בפינה של הכיתה,ניגשתי אליה ותפחתי קלות על הכתף שלה, "מאיה?!" אמרתי בחשש "את לא צריכה להיות עם אשלי וקרלי? לא אסור לך להיות איתי?" היא שאלה בכעס וקמה מהכיסא ויצאה מהכיתה, תמיד כשקורה משהו מאיה הולכת לשירותי ומסתגרת, היא לא יוצאת משם, אני כבר מכירה אותה, יצאתי מהכיתה ולא ראיתי את מאיה, רצתי החוצה ונתקלתי בדרך במישהו, זה היה ליאם "סליחה" אמרתי והמשכתי לרוץ כשעדיין לא שמתי לב שזה היה ליאם, רק אחרי כמה שניות הבנתי שזה היה הוא, הגעתי לשירותים "מאיה, אני צריכה לומר לך משהו, לאאכפת לי שלא תדברי רק תקשיבי" אמרתי, ושמעתי רק בכי, ואז הבנתי שהיא נמצאת באחד התאים, התחלתי לדבר "מאיה, אני מצטערת שהתנהגתי כמו טיפשה והלכתי לאשלי וקרלי,אני מרגישה כל כך מטומטמת ואני מרגישה נורא עם זה, אני עכשיו חוזרת לעצמי, אני מפסיקה להיות חברה שלהן, הבנתי שהן לא עושות לי טוב, והן רק משפיעות עליי לרעה,הן גרמו לי להיפרד מהחברה הכי טובה שלי, את הן גרמו לכך שליאם נפרד ממני, אבל הן לא אחראיות לזה שהתנהגתי כמו טיפשה, ואני מצטערת על כל רגע קטן שהייתי איתן ושהתנהגתי ככה, אני מצטערת ואני לא מצפה ממך ישר לסלוח לי אבל אני רק רוצה שתדעי שאני נורא מצטערת, אני אפילו לא מצפה שנחזור להיות חברות אבל אני רק רוצה שתסלחי לי ושתדעי כמה אני מרגישה נורא עם זה" אמרתי לה, שמעתי מנעול נפתח, ומאיה יצאה מהתא, "אני סולחת לך" היא אמרה וחיבקה אותי "מאיה אני כל כך מצטערת" אמרתי כשאני מתחילה לבכות, "את בוכה?" מאיה שאלה "קצת, אני דומעת לא בוכה" אמרתי צוחקת "יאללה בואי לכיתה שהמורה לא תכעס עלינו" אמרה והלכנו לכיתה.
בהפסקת אוכל, הלכנו אני ומאיה לקפיטריה והתיישבנו ביחד לפתע אשלי פנתה אליי "את זוכרת מה סיכמנו?" היא אמרה בעצבנות "כן" אמרתי ונישארתי לשבת עם מאיה, ואשלי הלכה בעצבנות למקום שלה, גיא בא ונישק את מאיה "אני רואה שהשלמתן?" הוא אמר "כן" אמרנו ביחד "יופי עכשיו אני יכול להיות עם שתי הבנות שאני הכי אוהב בעולם ביחד בו זמנית מבלי ריבים או צעקות או דברים כאלה" הוא אמר וצחקנו "איך אני שמחה בשבילכם, שאתם ביחד" אמרתי בטון מעורב עם עצב ושמחה, לא ידעתי מה בלט יותר, העצב או השמחה, כי באותו הרגע ליאם עבר ליד לשולחן שלו עם נבחרת הכדורסל, "גיא אתה בא?" שמענו מהצד מישהו קורא לגיא, "כן, אני תכף בא" גיא אמר וקם הוא לקח את המגש שלו ועבר לשולחן שלהם.
-נקודת מבט של גיא-
עברתי לשולחן שלהם, התשייבתי ליד ליאם "תגיד, אליסון מדברת עליי?" ליאם שאל אותי, "לא יודע, היא לוקחת את הפרידה שלכם נראה לי בסבבה, היא ומאיה גם השלימו אז היא תיהיה יותר טוב, אני מתאר לעצמי" עניתי לו, והוא נראה קצת מאוכזב, לפתע שאלו את ליאם "נו כבר עשית את את אחות של גיא" ואני הרבצתי למי שאמר את זה, זה היה בראד, הקפטן של נבחרת הכדורגל, הוא עבר ליד השולחן שלנו (השולחן של כדורסל, למי שלא זכרה) קמתי מהשולחן והתחלנו ללכת מכות, ליאם ניסה להפריד אותי ממנו, הוא לא הצליח ואז שמעתי את אליסון ואת מאיה, "תפסיקו לריב" שמעתי את אליסון צורחת, היא באה להפריד בינינו, ולפתע היא קיבלה אגרוף לעין ונפלה על הרצפה, "בראד ימטומטם אני ארביץ לך", אמרתי וליאם החזיק אותי "אחי, די הוא לא שווה את העצבים" ליאם אמר, הרמתי את אליסון מהרצפה, היא הייתה קצת מטושטשת, היא לא הבינה מה קרה, הלכתי איתה לחדר אחות כשמאיה היתי בצד אחד וליאם בצד השני, "מה קרה?" שאלה האחות, "בקצרה, אחותי קיבלה אגרוף לעין" אמרתי, האחות ניגבה את הדם המועט שירד לאליסון מהעין, והיא הלכה מהחדר "אתם יכולים ללכת אם אתם רוצים" אמרתי למאיה ולליאם, מאיה הלכה לכיתה שלה וליאם, "אני, מעדיף להישאר פה" הוא אמר, "טוב" אמרתי ונישארתי לשבת ליד אליסון, כנראה שהמכה שאליסון קיבלה הייתה חזקה כי היא הייתה ללא הכרה, לפתע נשמע הצלצול להיכנס לכיתה "ליאם תלך אני אשאר עם אליסון, זה בסדר" אמרתי לו "אני רוצה להישאר" הוא אמר לי, "טוב, אני הולך לכיתה לומר לכיתה שאנחנו אצל חדר אחות עם אליסון ומבקש ממאיה שתגיד למורה שלהן.
קמתי מהכיסא שלי,לכיוון הדלת, סגרתי אותה, אבל השארתי חריץ קטן, התחלתי ללכת ואז שמעתי חריקה של כיסא מהחדר של אליסון, חזרתי והצצתי ראיתי את ליאם, קם מהמקום שלו ועובר לצד השני של המיטה, הוא החזיק לה ביד, וליטף לה את השיער, באתי ללכת לכיתה, ואז שמעתי את ליאם "אליסון, אני מרגיש שזאת אשמתי שקיבלת את האגרוף לפנים, ואני שמעתי אותך מדברת עם אית'ן, כשהלכת לתרום את הבגדם לנזקקים, אני… אני אוהב אותך" הוא אמר וחזרתי אחורה והסתכלתי דרך החריץ וראיתי את ליאם מנשק את אליסון, קמתי מהרצפה והתעלמתי ממה שראיתי והלכתי לומר למאיה ולמורה.
אחרי שהודעתי למורה, מיהרתי להגיע למאיה, "היי" אמרתי ונישקתי אותה "היי, קרה משהו? מה שלום אליסון?" היא שאלה "היא בסדר נראה לי היא מתאוששת קצת, את תודיעי למורה על אליסון, שהיא בחדר אחות, נכון?" עניתי לה "בטח" היא אמרה וחייכה אליי "אוקיי אז אני חוזר לאליסון" אמרתי למאיה "אוקיי היא קמה מהכיסא שלה ונישקה אותי ארוך, "לכבוד מה זה היה?" שאלתי אותה בשמחה ומופתע "לכבוד זה שאתה חמוד" היא אמרה וצחקקה "ביי" אמרתי ונישקתי אותה קלות "ביי" היא אמרה ונישקה אותי גם "בי" אמרתי והתחלתי ללכת ושמעתי את מאיה רצה היא נעמדה מולי "ביי" היא אמרה ונישקה אותי והלכה לכיתה, סובבתי את הראש וחייכתי לעצמי.
כשהגעתי לחדר אחות ליאם היה במקום שלו כאילו הנשיקה שהוא נישק את אליסון לא הייתה ולא נבראה, "הודעתי למורה" אמרתי ונכנסתי לחדר, לפתע אליסון פקחה עיניים, "אליסון!!" צרחתי וחיבקתי אותה, "אחחח. למה כואבת לי העין?" היא אמרה "את קיבלת אגרוף לעין מבראד" עניתי לה, לפתע נפתחה הדלת ואיתה נכנס בראד "אליסון, אני מצטער שהרבצתי לך זה היה בלי כוונה" הוא אמר ואני לא האמנתי לשום מילה שיצאה מהפה שלו, אני ידעתי שהוא סתם אומר, שהוא לא באמת מתכוון, "אני מרגיש נורא" הוא הוסיף ואליסון לא ענתה, בראד הסתובב והלך "את מאמינה לו?" שאלתי אותה "לא יודעת ,מצד אחד זה היה נראה כאילו הוא באמת מצטער ומצד שני זה היה נראה כל כך מזויף" היא אמרה, "נראה לי אני אחזור לכיתה" ליאם אמר וראיתי אותו מסתכל על אליסון, ואליסון הסתכלה עליו " מה זו הייתה ההחלפת מבטים הזו?" שאלתי את אליסון "סתם הסתכלתי על ליאם, אסור לי?" היא אמרה כשהיא צוחקת.
-נקודת מבט של אליסון-
התעוררתי בחדר ריק כלשהו, לא הבנתי איפה אני, עד ששמעתי רעש של כיסא,עצמתי את עיניי, עשיתי את עצמי ישנה ושמעתי את ליאם מתחיל לדבר "אליסון, אני מרגיש שזאת אשמתי שקיבלת את האגרוף לפנים, ואני שמעתי אותך מדברת עם אית'ן, כשהלכת לתרום את הבגדם לנזקקים, אני… אני אוהב אותך" הוא התקרב אליי, אני הרגשתי אותו קרוב אליי, הוא הצמיד את השפתיים שלו אליי והוא נישק אותי, רציתי להמשיך את הנשיקה אבל לא יכולתי, זה הרגיש כל כך… אני לא יודעת אפילו איך להסביראיך זה הרגיש ואיך הרגשתי