אהבה כפולה- פרק 13

קמנו מהשירותים לכיוון חדר המנהל "ליאם מאחד עד עשר כמה אתה חושב שיאמינו לנו?" שאלתי את ליאם "נראה לי 0" הוא אמר וצחק "סתם נראה לי 3" הוא הוסיף ואמרתי "זה הולך לעבור לאט" והמשכנו ללכת לחדר אל המנהל, כשהגענו המנהל ווילסון אמר לנו לשבת והוא התחיל לדבר על הברזה משיעורים ומה זה יכול לעשות לציונים שלנו, אני התחלתי לדאוג קצת כי עד שהצלחתי שוב פעם להעלות את ציונים שלי אני לא רוצה שהם ירדו שוב "המנהל אתה יכול לשמוע מה קרה?" שאלתי אותו ובאותו זמן ליאם שלח את היד שלו לעברי וגם אני שלחתי עליו, אנחנו החזקנו ידיים בזמן שדיברתי "אני תמיד שמח לשמוע תירוצים חדשים מפי התלמידים" הוא אמר ואני התחלתי להסביר "אני וליאם באנו ביחד לבית ספר וכשהיינו במסדרון, אחד הילדים מהשכבה שלנו זרק לי עוגת קצפת לפנים והדביק לי פתק שבו היה רשום 'כמה אני צריך לשלם בשביל לילה אחד טוב?כמו שעשית לליאם' ואז אני וליאם הלכנו לשירותים של הבנות נעלנו כדי שלא יפריעו לנו, המטרה שלנו הייתה רק שאני יתנקה מהעוגה ולצאת וכשסיימתי באנו לפתוח את הדלת והיא לא נפתחה לנו התחלנו לצעוק שאולי מישהו ישמע אבל אף אחד לא שמע ובגלל זה היינו בשירותים, אתה מאמין?" שאלתי את המנהל והוא אמר "לפי הסיפור אני שומע שרק את אשמה" וליאם קטע אותו "לא רק אליסון אשמה" המנהל המשיך את דבריו "ליאם קודם תשב ואז נדבר, ליאם חזר לשבת ואמר "אליסון לא אשמה בכלל גם אני אשם כמוהה בדיוק, אל תעניש רק אותה" המנהל קטע את ליאם ואמר "אני אעשה מה שנראה לי לנכון" והוסיף "לבינתיים אליסון את מנקה את חדר הקפיטריה" המנהל אמר ליאם ישר קפץ ואמר "זה לא בסדר שאתה מאשים רק את אליסון!" הוא הרים את הקול שלו ועזב לי את היד "ליאם דיי שב זה בסדר" לחשתי לו והוא צעק "לא זה לא בסדר שהמנהל מאשים רק אותך" אמרתי לו "ליאם קודם כל אל תצעק, תנמיך את הטון דיבור אין לי בעיה לנקות לבד את הקפיטריה" והמנהל התערב באמצע "ליאם אתה כל כך רוצה לנקות עם אליסון את הקפיטריה?" הוא שאל וליאם הסתכל עליי, עשיתי לו "לא" עם הראש אבל ליאם העקשן הזה לא הקשיב לי "כן" הוא אמר למנהל "אז גם אתה שבוע ביחד עם אליסון מנקה את הקפיטריה" המנהל אמר "אתם משוחררים" הוא הוסיף ואני קמתי ראשונה ומיהרתי לצאת, הלכתי מהר כי הייתי עצבנית על ליאם, למרות שהוא עשה את זה לטובתי והוא מגן עליי אבל אני יכולתי להסתדר לבד בעצמי "אליסון!! אליסון!!" שמעתי את ליאם מאחורה קורא לי התעלמתי והמשכתי ללכת בין כל הילדים שהיו במסדרון, אבל כנראה שאחד הילדים לא אוהב אותי כל כך והוא שם לי רגל ונפלתי על הרצפה ואותו הילד רץ לו מאושר שהוא הצליח לעשות את זה "אליסון!" ליאם אמר והתכופף אלי "איהה הקרסול כואב לי" צרחתי מכאבים "אני מבין שאת עצבנית עליי אבל אפשר לעשות הפסקה של הוויכוח ונמשיך אותו אחר כך?" ליאם שאל ועניתי "הפסקה" ליאם הרים אותי לספסלון קטן שהיה שם והושיב אותי לידו "מה קרה?" הוא שאל אותי ועניתי "איזה ילד מפגר אחד שם לי רגל במסדרון" ובאותו זמן גיא ומאיה יצאו ביחד מחובקים והם צחקו להם ביחד "מה קרה?" הם אמרו ביחד וישר התישבו איתנו "סתם נפלתי ונורא כואב לי הקרסול" אמרתי להם "את בסדר עכשיו?" מאיה שאלה ועניתי"כן תודה", גיא ומאיה הלכו ואני וליאם נשארנו לשבת "עדיין כואב לך?" הוא שאל "כן זה מאד כואב" עניתי "אז כנראה שכל היום אני אצטרך להרים אותך ממקום למקום" הוא אמר כשהוא צוחק ובא להרים אותי כמו שמרימים תינוק, "נראה לי אני יכולה ללכת לבד" אמרתי למרות שידעתי שאני לא אצליח ללכת לבד בלי עזרה, עשיתי צעד אחד "אייייייה" צעקתי כשנפלתי על הרצפה, ליאם ישר רץ אליי "את רואה שאת לא יכולה ללכת לבד" הוא אמר בהתנשאות והבאתי לו סטירה קטנה על הלחי וצחקתי "את. אליסון וויליאמס הבאת לי סטירה?" הוא אמר כשגם הוא צוחק.
הצלצול נשמע וליאם קם ועמד מולי עם הגב מולי "יאלה את עולה?" הוא שאל התרוממתי וקפצתי לו על הגב "את מסתדרת?" הוא שאל "כן נראה לי" אמרתי, הוא הוריד אותי קרוב ליד המקום שלי "ביי אני הולך לכיתה" הוא נישק אותי והלך.
בסוף היום הגעתי הביתה צולעת אבל הגעתי בכל זאת, "גיא אל תחשוב ששכחתי על מה דיברנו בבוקר" אמרתי ושמעתי את ההורים שלי מהחדר שלהם, "איך יכולת לעשות את זה?" שמעתי את אמא צועקת על אבא "אני… זה היה לילה אחד שהשתכרתי וזה פשוט קרה" הוא אמר שמעתי את אמא צורחת "לך מהבית אני לא רוצה לראות אותך יותר,ואל תחשוב שאתה תוכל לראות את הילדים,כי אתה לא" שמעתי את אבא יורד למטה במדרגות ואני מהר רצתי לשירותים, ושם ראיתי את גיא "מה את עושה פה?" הוא שאל "אמ.. אני דיי נכנסתי הביתה ושמעתי את ההורים רבים, ואת אבא יורד למטה, אני לא רציתי שהם ידעו שהייתי למטה וששמעתי אותם" אמרתי "למה אתה פה, סתם אומרת מתחבא?" שאלתי ""same as you הוא אמר לפתע שמענו את דלת הבית נטרקת ואת אמא בוכה, אני וגיא יתאנו מהשירותים ורצנו לאמא וחיבקנו אותה "אתם שמעתם הכל?" היא שאלה בוכה "אני שמעתי חלק" אמרתי וגיא אמר "אני שמעתי את כל הריב" ואמא אמרה "אני מצטערת שהייתם צריכים לחוות את זה" "אמא מה יהיה עם אבא?" שאלתי "לא יודעת אבל אני לא רוצה לראות אותו יותר ואני רוצה להתגרש" מה קרה פתאום לפני יומיים הם היו מאושרים מתמיד, למה פתאום עכשיו הם ככה? אני וגיא עלינו למעלה "אנחנו עדיין צריכים לדבר על מה שקרה בבוקר" אמרתי לגיא ונכנסנו לחדר שלי, "אליסון אין לי חשק לדבר עכשיו" הוא אמר "ונראה לך שלי יש כוח? אבל אם אתה מתכנן להיפרד ממאיה רק בגלל כמה ריבים קטנים ובגלל שאתה חושב שאתם לא התאמה אז אתה מטומטם ואתה סתם שיחקת בה עד עכשיו, למרות שאתם לא הרבה זמן ביחד, אתם רק כמה ימים, ואתה כבר מוותר, אני לא מכירה אותך כמישהו שמוותר בקלות, אם י משהו שאתה רוצה אתה לא תפסיק בניסיונות להשיג אותו, אז מה קרה עכשיו?" אמרתי לגיא והא שתק "גיא?"