אהבה ישנה חדשה-פרק 4
בוקר טוב,אמרה אמא כשהעירה אותי
הסתכלתי אל הטלפון השעה הייתה 7:30,פאק אמרתי לעצמי עוד חצי שעה בית ספר וכרגיל אני יאחר.
שמעתי צעקה מלמטה ניקולללל רדי כבר
אוף חשבתי לעצמי גם מעירים אותי מאוחר וגם צורחים עליי על הבוקר,נכנסתי למקלחת עשיתי מקלחת קצרה קרה כדי שאני יתעורר,וירדתי למטה הכנתי לעצמי קפה ועליתי לחדר.
ניגשתי אל הארון לקחתי את התיק צד הורוד בהיר שלי ,הוצאתי גינס כהה עם שיפשופים,חולצה שחורה צמודה של בית ספר,הוצאתי וואנס בורדו,אספתי את השיער לקוקו גבוה,התאפרתי התבשמתי וענדתי תכשיטים.
ירדתי למטה עם התיק ביד אחת והכוס קפה ביד השנייה,"ביי לכולם" צרחתי בעודי יוצאת מדלת הבית,ומביטה אל הטלפון ,אל ההודעה של דניאל:"בובה שכחת שאנחנו הולכות ביחד?איפהההה את?" השעה הייתה 8:20,טוב חשבתי לעצמי מיותר לענות לה.
התקדמתי ולפתאום עברה מכונית מוכרת לי,אלה היו יניב ואושר..
~יניב ואושר הם חברים טובים יחסית~
אושר :"בואי מוכערת מספיק את מאחרת"
יניב:"כן בואי"וחייך בחיוך מרוצה
נכנסתי אל האוטו בפרצוף כעוס עד שהגענו אל הכיתה ואז
"כן חוצפנים איפה הייתם?גברת קליין?אדון אושר?אדון יניב?"
יניב:"חיכינו לליידי המורה את לא רואה?"
ואז כל הכיתה צחקה
'שבו במקומכם צרחה ואם עוד הפעם זה קורה כולכם מושעים"
אושר:"יש עוד השעיה לאוסף"
וכמובן שכל הכיתה צוחקת
"מצחיקים " צעקתי
אוקיי ילדים יקרים היו בביולוגיה נלמד על תהליך הפוטוסנתיזה בצמח
כולם צעקו אוף ורק אני שתקתי ,אי תלמידה שמשקיעה אכפת לי מעתידי,במיוחד שאני רואה את עצמי במקצועות המדעיים.
"אוקיי ילדים מי יודע מה זה תהליך הפוטוסתיזה?"
אני כמובן הראשונה שמצביעה ואף אחד לא מצביע,"ניקול חוץ ממך "אמרה המורה
"למה ככה המורה"?אמרתי
יניב:"כי את חרשנית" אמר
אני:"אל תפנה אליי בכלל"
יניב:"מי את בכלל "?
"שקט ,שניכם למנהל עכשיו!"צעקה המורה
לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה,נמאס לי מהילד הזה שיצא לי מהחיים כבר חשבתי לעצמי.
~נקודת מבט של יניב~
מי היא חושבת שהיא בכלל,מי היא שתדבר אליי ככה,כל אחת הייתה מתה להיות איתי אז מי היא בכלל שתפנה אליי.ראיתי אותה ליד הלוקרים מכניסה את ספריה באתי מהצד השני וסגרתי את הלוקר שלה ,הצמדתי אותה אליה ואמרתי " אולי תפסיקי?"
ניקול:"מה להפסיק"? ענתה בתמימות יתרה .
התקרבתי אליה עוד יותר וגל של ריח גופה ושיערה הנעים,למה היא כל כך מיוחדת חשבתי לעצמי לפתאום נשמעה צעקה ..
תגובות (1)
תמשיכי!