אהבה ישנה ואחריה חדשה פרק 14 חלק ב'

התעוררתי התארגנתי ויצאתי לחכות להסעה.
ראיתי את ענבל ושני והן התקרבו אליי.
לא ממש רציתי לדבר איתן והן הבינו את זה ולא לחצו עליי.
עמדנו שלושתנו בדממה.
לאחר כמה דקות-שדמו לנצח-הגיעה ההסעה סוף סוף!
עלינו וענבל התיישבה לידי.
כשתומר עלה ראיתי שהוא רוצה לשבת לידי ולדבר איתי אז תפסתי את ענבל חזק ולא נתתי לה לקום.
הוא ניראה נואש אבל וויתר.
לא התכוונתי לסלוח לו כל כך מהר.
כשראיתי את סיימון-הוא עלה באותו תחנה עם תומר-אז ראיתי שגם הוא רוצה לשבת לידי אז רמזתי לענבל שתקום והוא התיישב לידי.
כשהסתכלתי על תומר ראיתי שהוא מסתכל על סיימון במבט שהיה יכול להרוג אותו.
כשהוא התיישב הוא אמר לי:
"אני זוכר מה אמרתי לך אתמול ואני ממשיך לקיים את זה. אני אחכה לך את שתתגברי עליו."
הרגשתי השתפרה במקצת אבל לא לגמרי.
כשנכנסנו לבית הספר ישר הלכתי לחפש את המורה וביקשתי ממנה להתחלף עם מיטל-שישבה ליד סיימון-והיא הסכימה.
לפני שהתחיל השיעור אמרתי למיטל שהמורה אמרה לי שאנחנו צריכות להתחלף במום-מה שלא היה שקר אבל גם לא היה אמת מוחלטת-והתיישבתי ליד סיימון.
סיימון נראה שמח.
תומר….?לא ממש.
כשהתחיל השיעור תומר לא הפסיק לשלוח לי פתקים עד שכבר נמאס לי וכתבתי לו:
'אני לא שכחתי מה שקרה אתמול לא סלחתי ואני לא אסלח. אתה מת בשבילי אז תעזוב אותי בשקט ותלך לבכות לשירן!'
ועל זה הוא ענה:
'אנחנו יכולים לפחות לדבר.'
על זה כתבתי לו:
'תבין,זה נגמר!
מבחינתי? אתה שווה רק שלוש אותיות.
ע-ב-ר!'
אבל ידעתי שמה שכתבתי לו זה לא נכון כי אני לא שכחתי אותו וייקח זמן עד שאמירה הזאת תיהיה נכונה לגמרי אבל לא יכולתי לתת לו לחיות באשליה שיכול להיות שאם נדבר אני אסלח לו כי אני יודעת שזה לא יקרה.
למזלי הפתק עבד.
אחרי ששלחתי לו את הפתק הוא הפסיק לשלוח לי פתקים,למזלי.
וככה עברו להם שעתיים משעממות.
בהפסקת האוכל ישבתי סיימון בשולחן נפרד מכולם אבל לא וויתרתי על ענבל ושני וסימסתי להן שאני אדבר איתן יותר מאוחר כדי שנקבע להיפגש יותר.
אבל תומר כנראה לא הבין שזה נגמר וכנראה חשב שזה שהוא בגד בי זה בסדר-וזה ממש לא!!!-וכנראה חשב שזאת אחת מה"קריזות" שלי כי בהפסקה הוא פשוט תפס אותי ומול כולם נישק אותי!!!!!!!!!!!!!!