אהבה יכולה לשנות הרבה <3

הם אומרים לי שאני זונה, האם אני באמת כזאת או שהם סתם מקאנים. לא הבנתי מה עשיתי להם…כלום לא עשיתי להם כלום!! הם כל הזמן כותבים לי על הקיר בפייסבוק " יא זונה כל יום חבר חדש" , "עזבו היא סתם פדופילית שסתם מחפשת בית!!" , " היא מפחדת להיות לבד!" . ובסך הכל כן…הם צודקים אני מפחדת להיות לבד בעתיד , כל פעם היסתכלתי בעיניים לכל מי שהיה איתי וחיפשתי את הבית שלי. חיפשתי מקום שיאהבו אותי בו כמו שאני . חיפשתי מקום שארגיש בו בטוחה…ובנתיים בגלל כל זה אני מרגישה סתם כמו הומלסית קטנה בלי בית, בלי מישפחה מישהי שזנות זאת תיהיה העבודה שלה. הם המשיכו ליכתוב וליכתוב וכל פעם זה פגע יותר ויותר זה הרגיש כבר בלתי ניסבל…מה כבר הייתי יכולה לעשות…אם הייתי אומרת למישהו היו קוראים לי הזונה המלשנית ורק זה חסר לי. נשבעתי שמעכשיו אני לבד אבל אז איזה מישהו התחיל איתי הוא היה בכיתה ח ואני בז הרגשתי שיש לי סיכוי איתו ושהוא גם היה במצב דומה ואת כל זה ידעתי מבלי להסתכל לו בעיניים . חזרתי הביתה וכבר היו תגבות על הקיר כמו "יא זוג יונים" , "מה לא הספיק לך?! את עדיין בעיניין של הזנות" והרגשתי שגם הוא הולך להיפגע אז התקשרתי עליו…
"חייבים להיפגש"
"למה מה קרה?" הוא שאל,
"אני אסביר הכל שם" . יצאתי וניפגשנו בקצה הרחוב הוא בא ראשון התחלתי לבכות והוא בא וחיבק אותי. " אנחנו חייבים להיפרד" אמרתי בבכי .
"לא!"
" אני לא רוצה שזה יגיע גם עליך…אתה לא צריך לסבול את כל זה רק ביגללי!, זה לא מגיע לך!"
הוא הסתכל לי ישר בעיינם ושוב התחלתי ליבכות, ופתאום רצתי מישם ברחתי אני בעצמי לא ידעתי לאין אבל רצתי. לא הסתכלתי אם הוא רץ אחרי או לא…. זכרתי שיש לנו בניין מאוד גבוה בעיר אז רצתי עליו.. עליתי על הגג ואז הוא צעק לי " אשלי חכי אל תעשי את זה הכל יסתר את עוד תיראי …" לא הקשבתי וכבר הייתי מוכנה ליקפוץ. ופתאום הוא צעק" אשלי אני אוהב אותך!!!" וקפצתי . וצעקתי בחזרה אני אוהבת אותך!!" ובעומק ליבי היצטערתי על מה שעשיתי…
כי ידעתי שזה יכול להישתנות.