אהבה חדשה – פרק 8

~מנקודת מבט של עומר~
הייתי בחדר שלי , וראיתי טלוויזיה
"'אהבת חיי" מחייג אלייך' היה כתוב על הצג של הטלפון
"מה קורה דניאלי?" עניתי לטלפון
אף אחד לא ענה לי , מה הקטע ?!
"מה אתה עושה??" שמעתי מישהי צועקת בטלפון
זה היה הקול של דניאל .. מה הולך פה ?!?!?!
————————————————
פרק 8:
זרקתי על עצמי ג'ינס וחולצה פשוטים , תוך כדי ששמתי את השיחה על רמקול , כדי לנסות להבין איפה המיקום של דניאל

~מנקודת מבט של דניאל~
"תעזוב אותי כבר !!" אמרתי לו תוך כדי בכי
"בחיים לא" הוא ענה לי , עם קול מפחיד ומלחיץ . פחדתי כל כך !!!
הוא ניסה להוריד לי את החולצה . התנגדתי אליו כמה שיכולתי , ניסיתי לדחוף אותו עד שפתאום הוא נתן לי סטירה כל כך כואבת . כל הלחי שרפה לי וכאבה לי .
אני לא מוכנה לזה ! אני לא רוצה לאבד את הבתולין שלי ככה . אני לא רוצה לאבד את הבתולין שלי על ידי אונס . אני לא רוצה לזכור את הפעם הראשונה שלי ככה בגלל איזה ערס מזדיין !
הוא הוריד לי את החולצה וסתם לי את הפה עם היד שלו כל כך חזק . ניסיתי לנשוך לו את היד , אבל זה לא עזר לי , ולא זה בכלל לא הזיז .
נשארתי עם חזייה ומכנס ג'ינס , שכולו היה קרוע . קפאתי מקור , כל הגוף כאב לי . הוא הרביץ לי ושלח לי ידיים למקומות פרטיים בדרך ממש כואבת !
בסוף כבר התייאשתי , פחדתי לקבל ממנו עוד מכות , מכות רצח . אני מקווה שעומר יבין את המסר ויבוא מהר .

~מנקודת מבט של עומר~
הייתי בדרך לאוטו , לא היה אכפת לי שאני עדיין צריך מלווה . זה ממש לא עניין אותי באותו רגע . לא ממש עניין אותי גם מה המשטרה תעשה , העיקר שהיא תהיה בסדר !!
נזכרתי שלפני כמה זמן היא אמרה לי שהיא בדרך לבית חולים , אז נסעתי לשם .. היא הרי הלכה לבקר את עידו , אח של הודיה .
התקשרתי להודיה. "הלו ?" היא אמרה לי
"הודיה , זה עומר , את יודעת איפה דניאל ?" שאלתי אותה .
"לא יודעת , היא יצאה מפה בעצבים והלכה לכיוון של הבית שלה"
"טוב , תודה" אמרתי לה וניתקתי את השיחה

~מנקודת מבט של דניאל~
בכיתי מלא ! אי אפשר לתאר אפילו כמה ! בחיים שלי אני לא בכיתי ככה ! היד שלו טיילה לי במקומות פרטיים ואני בכיתי את נשמתי !
"א.. אני ש.. שומעת צעדים" אמרתי לערס הזה , בעודי בוכה . אני אפילו לא יודעת מה השם שלו .
הערס הזה השתתק , וכשהוא אכן שמע צעדים , הוא לקח את החולצה שלו מהאדמה וברח .
"דניאל ?! דניאל , את פה?" שמעתי מישהו צועק לי . זה היה הקול של עומר .
ניסיתי לצעוק לו בקול הכי גבוהה שהיה לי באותו רגע שאני כאן , כדי שהוא יישמע אותי .
ראיתי את עומר עובר במעבר של השביל שהייתי בו , אבל הוא לא ראה אותי והמשיך .
ניסיתי לבעוט באבן , לזרוק אבן … כל דבר שיעזור לי בכדי שהוא ישמע אותי .
"יש פה מישהו???" עומר צעק לעבר השביל
"ע.. עומר" ניסיתי לצעוק לו
הוא הפעיל את הפנס שלו מהאייפון וראה אותי .
"דניאל?" הוא שאל אותי בשקט , הוא היה המום . "דניאל!" הוא צעק שוב אחרי שהוא התאפס על עצמו . אחרי שנייה בערך הוא רץ אליי במהירות ..