אהבה זו לא אגדה פרק 6 העלאה שנייה

-נקודת המבט של אלכס-

״וואו, זה היה טוב.״ ליילה- לא איך קוראים לה? לילי- חייכה בזמן שגהרה מעליי.
״רק בגלל שזה אתך.״ אמרתי לה בקול מתגרה, משפט שחזרתי עליו שוב ושוב בכל הפעמים שעשיתי זאת.
היא חייכה חיוך פלרטטני ונישקה אותי נשיקה רטובה על השפתיים, אבל לא חשתי בה כל רגש.
״טוב, כדי שאני יתחיל להתארגן, ההורים שלי צריכים שאני ילך לקניות.״ היא אמרה לי וקמה ממני והתחילה להתלבש.
״אבל מה איתי? העניין שלנו לא גמור..״ קמתי ותפסתי במותניה.
״אלכס, הם יכעסו עליי.״ היא צחקקה.״ למרות שאני מבטיחה לך שנמשיך מאוחר יותר…״ היא ניסתה לומר בקול מפתה ונשכה את שפתייה.
אני שונא שהם מנסות לפתות אותי אחרי שגמרנו, הם כאילו עושות לי דווקא.
היא השתחררה מאחיזתי והרימה את בגדיה התחתונים והתחילה להתלבש.
אני גם התחלתי לאסוף את דבריי ולהתלבש בזמן שהיא מנסה לגרות אותי בכל מני תנוחות בזמן שהיא התלבשה. אני פשוט לא יכול עם הבנות האלה, הם מוכרות את עצמן כמו זונות- וזה בדיוק מה שהן. אבל אני לא יכול לעצור, אני לא יכול להפסיק לפתות נערות אחרות ולסיים איתן במיטה. כמעט זיינתי את כולן, רק עוד כמה נשארו בדרכי לשבירת השיא. פגשתי את הבנים האחרים בבית הספר ואף אחד מהם לא הגיע למה שאני הגעתי. אפילו שזה כבר נהפך להיות תחביב שלי, כל פעם שאני עושה את זה אני מרגיש יותר ויותר מלוכלך, יותר ויותר כמו מפלצת. ׳אתה מגעיל.׳ המילים של אן קפצו שוב ושוב לראשי. עם ענייה האפורות, ושיערה הבלונדיני המתולתל שנפל על כתפייה… יש לה יופי עדין כזה, אבל חבל שהיא מסתירה אותו. עד עכשיו אני לא יודע איך הגוף שלה נראה, או מושג קלוש אם היא רזה או לא בגלל בגדיה הרחבים שהיא לובשת כל הזמן. כמה זמן יקח לי להגיע אליה?
״טוב.״ לילי קטעה את מחשבותיי וסידרה את שיערה מול המראה אחרי שגמרה להתלבש וגם אני. ״אני צריכה ללכת לקניות, רוצה אולי להצטרף אלי?״ היא חזרה על זה שוב.
״מצטער, אבל יש איזה משחק כדורגל שאני פשוט חייב לראות-״
״משחק? אבל הבטחת לי שתהיה איתי כל היום!״ היא התעצבנה.
״בייב, אני מצטער אבל זה משחק הגמר! אני לא יכול-״
״אבל אלכס! מה שווה כל מערכת היחסים הזאת אם אתה לא תומך בי?״ היא התעצבנה שוב והתיישבה על המיטה ושילבה ידיים. היא כבר עולה לי על העצבים. כולה יום אחד הינו ביחד, איזה מערכת יחסים בראש שלה?
״ברור שאני תומך בך.״ נשמתי עמוק וניסיתי להדחיק את הכעס. התיישבתי לידה ושמתי יד על כתפה.
״איך אתה תומך בי אם אתה לא עוזר לי שאני מבקשת ממך?״ היא צעקה והתעקשה על הריב הזה. מה יש לה זאת? מה היא צריכה עזרה בקניות?
״בסדר, אני יבוא אתך,״ אמרתי באנחה וניסיתי לא לצעוק עליה. אני לא רוצה לריב עכשיו, ואין לי כוח לעוד דרמה. ״אבל בתנאי שאני לא סוחב את כל השקיות.״
היא צעקה מהתרגשות וחיבקה רותי. ״תמיד ידעתי שתתמוך בי!״
״כן…״ אמרתי בשקט, ותהיתי כמה נורא כאב הגב שלי אהיה אחרי שאני ייסחב את כל השקיות האלה.

״אויש, בוא לכאן, יש פה נעליים מהממות!״ לילי גררה אותי לחנות העשרים. כמה הבחורה יכולה לקנות?
״לא היינו כאן כבר?״ ניסיתי לומר, אולי זה יוציא אותה מכאן.
״מה פתאום! תאמין לי, הייתי בכל החניות בקניון הזה, אבל לא הינו בחנות הזאת! טוב, לפחות לא הפעם.״ היא משכה בכתפיה ורצה לעבר זוג מגפיים.
כמה עוד אני יצטרך לסבול?! ״מותק, השקיות די כבדות, אולי… אה, אני אשים את השקיות באוטו ואת תמשיכי בקניות שלך, וניפגש עוד מעט?״ ניסיתי לשכנע אותה. סוף סוף אני אוכל לעזוב את המקום הזה.
״רגע! אני יצטרף אלייך!״ היא אמרה וחלצה את זוג הנעליים מכפות רגליה ונעלה את נעליה המקוריות.
״אל תדאגי, אני כבר חוזר.״ חייכתי והתחלתי ללכת אחורנית לאט לאט בשביל שלא תשים לב.
״הנה! שנייה.״ היא רצה לקופה ושילמה עבור הנעליים. רגלי הייתה מחוץ לחנות, והתכוננתי לברוח מהמקום, אבל היא הצטרפה אליי בזמן.
״גמרתי! רוצה ללכת לאכול?״ היא שאלה ואחזה שקית עם נעליים בידה.
״אה, כן…״ פספסתי את ההזדמנות שלי. לעזאזל איתה! ״רק נשים את השקיות באוטו ואז נלך, טוב?״ שאלתי.
היא הנהנה במרץ והצטרפה אלי, חבל שאני לא יכול לברוח.

הלכתי עם ליילה- לא לילי- אל עבר מתחם האוכל ועברנו מול חנות בגדים.
״או מיי גוד!״ היא קראה ורצה אל חלון הראווה. ״יש להם את הז׳קט החדש, הוא כבר נמכר בכל החניות ובלתי ניתן להשגה! אני חייבת לקנות אותו!״ היא משכה אותי אל עבר החנות.
״אבל מה עם האוכל? אני רעב!״ ניסיתי למשוך אותה מהחנות. אני לא יכול עם החנויות יותר! הגב שלי לא יכול לעמוד בעוד עומס של שקיות כבדות!
״זה ייקח רק שנייה!״ היא משכה אותי שוב לעבר החנות. שנייה? אולי שעה, חשבתי לעצמי, והבנתי שזה לא יגמר בקרוב. בלית ברירה נכנסתי לחנות ביחד איתה.
היא ישר הסתערה על הקולבים בחיפוש אחר הז׳קט שרצתה. הבחורה הזאת פשוט לא תפסיק לקנות!
אחרי כעשרים דקות של חיפושים, היא לא הצליחה למצוא את הז׳קט שהיא רצתה.
״ בייב, כנראה אין להם את זה יותר. אולי-״
״ הנה זה!״ היא צעקה וקטעה אותי. היא הסתערה על הקולב עם ז׳קט בצבע אפור וחטפה אותו מאישה שידה ניסתה להגיע אליו. האישה הביטה במבט זועף והלכה משם.
״ מצאתי את זה!״ היא קפצה ורצה אלי.
״ יופי, עכשיו אנחנו יכולים ללכת לאכול? הבטן שלי עושה רעשים של מכונת כביסה.״ תפסתי בידה וכיוונתי אותה לעבר הקופה.
״ לא לפניי שאני ימצא זוג מכנסיים תואם.״ היא אמרה ורצה אל עבר המכנסיים הקצרים שהיו תלויים על הקולבים.
די כבר!!! נאנחתי בקול ועקבתי אחריה.
היא בדקה בין הקולבים שוב ושוב ואני כבר כמעט מרטי את שיערות ראשי. רשמתי לעצמי: אף פעם לא ללכת לקניות עם בחורה שהרגע עשית איתה סקס.
״מה אתה חושב? זה או זה?״ היא החזיקה מולי שני מכנסיים, אחד קצר, והשני קצר מאוד שדמה לתחתונים יותר מאשר למכנס.
״השמאלי.״ הצבעתי על זוג המכנסיים הקצר, אני שונא את הלבוש הזונתי הזה, אפילו שחלק מהבנות חושבות שזה יותר 'מפתה'.
״ אוקי, אז זה זה.״ היא חייכה והחזירה את השמאלי ולקחה את המכנס הימני- זה שנראה כמו תחתונים. רגע, אני לא מבין למה היא ביקשה שאני יבחר אחד אם היא גם ככה בחרה במה שהיא רצתה ? בנות, לך תבין את הראש שלהם.
״יופי, עכשיו אפשר לעזוב?״ עטפתי אותה בזרועי. אבל במקום לענות היא המשיכה להתעסק במכנסיים שלה ובחנה את הז׳קט. הבנתי שממנה לא תבוא הישועה וכדי למצוא כבר מישהי חדשה. מבטי נדד ממנה אל עבר תאי המדידות . מבטי נדד מבחורה לבחורה, עד שעניי נפלו על מישהי מסוימת. הגב שלה היה מופנה אליי חלקית, אבל הייתי יכול לומר שהיא מהממת מצורת הגוף שלה וממה שהיא לבשה. שמלתה אדומה וצמודה שעשתה לה תחת יפה, רגליים לא דקות ולא רחבות מדי אלה במידה נכונה, והחזה שלה מראה מחשוף שמשאיר מקום לדמיון. והיא גם הייתה בלונדינית, הסוג שאני מעדיף. ביצ׳ית וסקסית, בדיוק כמו שאני אוהב אותם. היא התווכחה עם אישה אחרת יותר מבוגרת ממנה, כנראה אימא שלה או דודה או משהו כזה. האישה המבוגרת הוציאה משהו מהתיק שלה ואספה את שיערה של הבלונדינית, ככה שפניה נגלו . משום מה היא נראתה לי מוכרת. מי זאת?
״ שנלך?״ לילי הזאת שאלה, אבל קולה נשמע די מעומם. הבלונדינית סובבה את ראשה אלי, וענייה התרחבו. אני פשוט רותקתי אליה, לא האמנתי שזאת היא, מי שתמיד התביישה בעצמה והסתירה את עצמה. מי שניסיתי להשיג כל כך הרבה פעמים אבל עדיין עצבנה אותי קצת, מי שהרגשתי אליה משיכה לא מוסברת. הבלונדינית הסקסית הזאת הייתה אן.
״… אלכס! אלכס! אני לא מאמינה אתה נועץ בה מבטים!״ לילי צעקה.
״מ- מה?״ הצטרכתי להכריח את עצמי להסיט את מבטי מאן שכבר הסיטה את מבטה וחזרה להתווכח על האישה המבוגרת.
״אתה כן נועץ מבטים! ידעתי שלא הייתה צריך לבוא איתי!״ היא התעצבנה והלכה בכעס אל עבר הקופה.
״ לא, רגע חכי!״ רדפתי אחריה, לא לפני שהעפתי מבט אחרון לעבר אן שחזרה לתא המדידה וללא העיפה מבט שני.