אהבה זו לא אגדה פרק 30+ הפתעה קטנה :)

אנחנו פאקינג בפרק 30?! הייתם מאמינות?? תודה לכל אלה קראו ותמכו עד עכשיו, אני מוסרת לכם תודה ענקית, אוהבת אותכם 3>
אוקי,אז זה הפרק האינטימי,אבל לא עשיתי אותו יותר מדי, האמת בכלל לא. אני לא רציתי שזה היה המוגזם מדי, ואנשים פה יתחילו להתלונן שיש כאן ילדות קטנות, אז אני עשיתי את זה לא אינטימי. אבל אם אתם רוצות, תגיבו לי ואני אעשה פרק אחר שהוא יותר אינטימי. אבל תגידו כמה אינטימי, כי כמו שחלקכם אמרתם, יש פה ילדות קטנות.
ולגבי ההפתעה הקטנה שלי, זה שיש לי הרבה מה להציעה בקשר לסיפור החדש שהזכרתי לפני כמה שבועות אני חושבת. ברגע שנגיע לפרקים הסופיים של הסיפור (כן, הסוף עומד להגיע), אני יפרסם תקצירים לאופציות של הסיפורים.
אז בלי מילים מיותרות, בואו נגיע לפרק! מקווה שתאהבו :)

"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?" אלכס שאל.
הנהנתי.
"את יודעת, ברגע שמתחילים אין דרך חזרה. את צריכה להיות בטוחה לגבי זה."
"אני מוכנה." אמרתי ונשמתי עמוק.
"אוקי." אלכס נשם גם הוא עמוק והביט בי. "את מוכנה?"
"כן." עניתי.
שנינו הבטנו אחת בשני, לא יכולים להחליט מי יתחיל ראשון.
"אחת." התחלתי לספור.
"שתיים." אלכס המשיך.
"שלוש!" קראנו ביחד ובבת אחת התחלנו לצחצח את השיניים.
מיהרתי להבריש את השיניים מעלה ומטה, ימינה ושמאלה, מצחצחת אותם במהירות בשביל להתחרות באלכס שנראה כאילו חטף כלבת עם כל הקצף שהיה לא מסביב לפה.
"אמי משצח!" אמר אלכס בפה מלא קצף.
"מה?" שאלתי בזמן שצחצחתי.
אלכס מיהר להבריש את שיניו, ואני מיהרתי לצבור מהירות. אחרי כדקה הטיימר צפצף, ומיהרתי לירוק את כל הקצף מפי.
"אני מנצח!" הוא חזר על דבריו.
שטפתי את פי במים עד שטעם המשחה נעלם מפי. "אבל אני ניצחתי." אמרתי שאלכס שטף את פיו.
"לא," הוא סינן בין שטיפה לשטיפה. הוא ירק מים מפיו פעם אחת אחרונה וסגר את הברז. "אני ניצחתי."
"לא." שילבתי ידיים.
"כן." הוא התעקש.
"לא."
"כן."
הבטי לו ישר בעניים עם עניים מכווצות ומזהירות.
הוא החזיר לי את אותו המבט.
"לא."
"כן." הוא החזיר לי מיד.
"אל תשחק איתי, אלכס." הזהרתי אותו. "אני תמיד מנצחת."
"אני אנצח הפעם." הוא התעקש והתקרב אליי יותר.
"לא, אני אנצח." התעקשתי גם אני והתקרבתי אליו.
"אני." הוא אמר.
"אני." אמרתי גם. אפינו נגעו, מצחנו הוצמדו, ונשימתו המרעננת הורגשה על עורי. "אתה הולך לנשק אותי מתישו?" שאלתי, ישר ולעניין.
"את חתיכת-" הוא אמר ואז קטע את עצמו בזה שהוא נישק אותי.
הרגשתי בטעם המנטה המרענן שהתערבב בשלי, בחמימות ידו התמידית של אלכס על עורי, והמגע הממכר של שפתיו של אלכס שתמיד פוגשות בשלי בצורה כל כך טובה.
"אני מה?" שאלתי אותו שהתנתקנו.
"את חתיכת כוסית." הוא התלוצץ.
גלגלתי את עניי ונישקתי אותו שוב, חושקת בשפתיו הרכות. הפעם החלטי להיות נועזת, ולהיצמד אליו יותר. עם או בלי להתכוון, האגן שלי התחכך בשלו.
אלכס התנתק מהנשיקה והרים גבה. "מה זה היה?"
"מה?" שאלתי כלא מבינה.
"מה שעשית עכשיו?" הוא שאל עם חיוך שובב בזווית פיו.
"מה עשיתי?"
"אני יכול להרגיש דברים, את יודעת. את רומזת לי משהו?" הוא שאל.
"לא רומזת שום דבר." אמרתי.
"אין לך במה להתבייש. זה בסדר אם את רוצה שנשכב." הוא משך בכתפיו.
"עזוב." נאנחתי והתנתקתי מהאחיזה שלו, יוצאת מחדר האמבטיה ומשאירה אותו שם.
"אן." הוא קרא אחרי, אבל לא עניתי.
התקדמתי אל עבר חדרו ופתחתי את הדלת. תוך כמה שניות, הרגשתי את ידו של אלכס חובקות אותי מאחורה.
"אלכס." אמרתי והנחתי את כפות ידי על שלו. "זה סתם הייתה מחשבה שטותית. עזוב, אני לא רוצה להיראות כמו מישהי זונתית שרק רוצה לשכב איתך."
"את לא נראית ככה." הוא לחש לי באוזן והסיט את שערי לכתף אחת, כמו שעשה היום בצהריים. "את הבחורה הכי אמתית שפגשתי. ואם את רוצה או לא, אני אכבד את ההחלטה שלך."
"אבל דניאל-"
"אל תזכירי אותו." אלכס קטע אותי. "אני לא רוצה להשתמש בך. אני אוהב אותך, ואני אעשה את זה רק אם תרצי. אני מבטיח לא להכריח אותך בכוח לעשות את זה."
ליטפתי את ידו באטיות, נותנת לו להיצמד אליי יותר, לחבק אותי יותר צמוד אליו. יד אחת התרוממה וליטפה את כתפי, וביחד גוררת איתה את החולצה רחבה שלבשתי וחושפת את כתפי. לרגע אחד, אף אחד מאיתנו לא זז, וחיכה לראות מי יעשה את הצעד הראשון.
אלכס החליט לקחת יוזמה, והתחיל לנשק את כתפי, עולה באטיות אל עבר צווארי.
מגעו דיגדג אותי מעט, אך לא מנעתי ממנו להמשיך.
"את מוכנה לעשות את זה?" הוא לחש באוזני.
"כן." לחשתי בחזרה.
אלכס עזב אותי לכמה שניות, חיטט באחת המגירות והביא לי משהו. "קחי, זה חשוב מאוד."
(זה קונדום. ולא, אין לי מושג איך משתמשים בזה, אם זה משנה אם זה לבן או לבת, או איפה מכניסים את זה. אני גם לא רוצה לדעת עד גיל מאוחר. אז בקיצור, נגיד שהם שמו את הקונדומים איך שהם לא אמורים לעשות את זה, והם חזרו לענייניהם, טוב? אני לא רוצה להיכנס לעניין הקונדומים עכשיו.)
אחרי שטיפלנו בקונדומים (שוב, לא יודעת איך, וגם לא אכפת לי. אם צריך להכניס את זה למקום האישי, אז הם עשו את זה בחדרים שונים, אוקי? עכשיו נחזור לסיפור), אני ואלכס עמדנו אחד מול השנייה. החדר היה חשוך, ורק הירח האיר עלינו שנספיק לראות אחת השנייה.
"את מוכנה לזה?" הוא שאל.
"אני בטוחה." עניתי ומשכתי אותו אליי, מנשקת את שפתיו.
לאט לאט נשכבנו על המיטה ביחד, מתנשקים בעודי שוכבת מעליו. הוא הוריד את חולצתו מעליו, וחזר לנשק אותי. העברתי את ידי על בטנו המוצקה, חשה את שריריו החזקים. ידיו של אלכס טיילו במעלה יירכי אל עבר חולצתי, ולאט לאט הוא פשט אותה ממני.
התנתקתי ממנו, מתנשפת מהנשיקה הארוכה. הבטי בעניו שנצצו באור הירח שננעצו בשלי.
"שמיכה?" הוא שאל.
הנדתי בראשי. "אני לא מתביישת ממך." אמרתי בחיוך קטן וחזרתי לנשק אותו, ידיי לאט לאט יורדות לכיוון משפעתו, גוררות את מכנסיו למטה, והוא נשאר אך ורק עם בוקסר.
ידיו הורידו ממני את הבוקסר שלו ששאלתי, ואני והוא נשארנו אך ורק בהלבשה תחתונה.
הוא הפך אותי, כך שאני שכבתי מתחתיו. שפתיו עברו משפתיי ללחיי, מלחיי לאוזני, ואז ירד בכיוון הצוואר, מדגדג אותי כמו תמיד. הפעם הוא נישק אותי במקום טיפה רגיש, וגניחה קטנה השתחלה מפי.
לא נתתי למקרה הקטן הזה לעצור אותי, אז החלטי לקחת את הצעד הראשון, ובאיטיות הורדתי ממנו את הבוקסר וזרקתי אותו לפינת החדר.
ידו טיילו על קימורי גופי, הירכיים, מותני, וטייל אל עבר סוגר החזייה שלי, ובמיומנות הוא הוריד אותה ממני וזרק אותה לאחת מפינות החדר. הוא הפסיק לנשק את צווארי והצמיד את מצחו אל שלי.
"נו?" שאלתי אותו.
"מה?" הוא שאל מבולבל.
"למה אתה לא אומר לי כמה יפה אני עכשיו?" שאלתי. לפי מה שקראתי וראיתי, הגבר תמיד אומר לאישה את זה.
"כי את כבר יודעת את זה, לא? ואם כבר, את לא יפה, את יפיפייה. היפיפייה שאני תמיד אוהב." הוא אמר וליטף את פניי.
"ואני תמיד אוהב אותך." אמרתי לו.
ידיו של אלכס זזו באטיות לכיוון משפעתי, ולאט לאט הורידו ממני את התחתונים. עכשיו הייתי גלויה לגמרי לפניו והוא גלוי לפניי.
"מה עכשיו?" שאלתי, לחוצה צעד ממה שיקרה.
"לא יודע." אלכס ענה.
היינו לחוצים, נרגשים, לא יודעים מה לעשות.
"אני יכול?" הוא ביקש.
הנהנתי.
ואז זה קרה. ידיים ממשות, שפתיים נוגעות, עור נחשף, שתי לבבות פועמים כאחד. אהבה התממשה וסחפה אותי לעולם אחר. אהבתי כל רגע, כל מגע, כל צחוק קטן שנפלט מפי. אהבתי את מגעו של אלכס על עורי, את תחושת הביטחון שלא קיבלתי מאף אחד מעולם. אלכס נתן לי להיות גלויה אליו, לספר לו הכל, לא להתבייש ממי שאני. הוא לא שלט בי, ואני לא בו. פעלנו בזוג אוהבים, שרוצים לגעת ולחשוק, לאהוב בצורה הכי טהורה שאפשר.
אחרי שעות נפלאות, שכל רגע בהם היה מיוחד במינו, אני ואלכס נשכבנו תחת השמיכה. הוא החזיק אותי קרוב אליו, גופי נמחץ לגופו, ידיו עוטפות אותי כאילו אני הדבר היקר בעולם. שתינו הזענו, אך לא היה לנו אכפת.
"אני אוהב אותך אן, בכל גופי ונשמתי." הוא לחש באוזני.
לאט לאט, עניי נעצמו. חום גופו של אלכס עטף אותי, זרועותיו החסונות גרמו לי להרגיש בטוחה. נרדמתי בזרועותיו לשינה נעימה, יודעת שאני אוהבת את אלכס עד כלות נשמתי.

"בוקר טוב…" שמעתי לחישה צרודה באוזני.
פקחתי את עניי באטיות, ממצמצת כמה פעמים בגלל אור השמש שסנוור אותי. "בוקר נפלא." אמרתי בחיוך והבטי באלכס.
"אחרי לילה נפלא." הוא אמר וליטף את כתפי.
"כן." הסכמתי והתחפרתי יותר ליד אלכס, נותנת לו לעטוף אותי בזרועותיו ולמחוץ את גופי אליו.
הוא נישק את ראשי והסיט את שערי מפניי. "את יודעת שאת הדבר הכי יפה עלי אדמות?" הוא שאל וליטף את לחיי עם אגודלו.
"אתה אומר לי את זה 24/7, נראה לי שאני כבר יודעת." צחקתי.
"אני בחור כן, ואני רוצה לומר לך רק את האמת. וזאת האמת, את האישה הכי יפה שראיתי בחיי." הוא חייך.
המחמאה הזאת גרמה לי מעט להסמיק. הוא קרא לי 'אישה'. לא נערה, לא ילדה, לא בחורה, אישה.
"ואתה הבחור הכי מדהים שפגשתי בחיי." אמרתי לו בחיוך. הרמתי את ראשי אליו ונישקתי את שפתיו.
שכבנו במשך כמה דקות, רק מתכרבלים יחד, מדברים ומדי פעם מגניבים נשיקות אחד לשניה.
"טוב, אני הולכת להתקלח." אמרתי והתרוממתי, מצמידה את השמיכה לחזי.
"אני יכול להצטרף?" אלכס שאל והתרומם גם הוא.
"לא." אמרתי כמובן מאליו.
"למה?" הוא שאל, לא עוזב את העניין.
"כי לא." עניתי כתשובה והתקדמתי אל עבר הדלת שאני מצמידה את השמיכה לגופי.
"זאת לא את שאמרת שאת לא מתביישת ממני?" אלכס שאל שהוא עדיין יושב על המיטה.
"זה היה בלילה. עכשיו יום." הסברתי ופתחתי את הדלת.
"נו, מה זה קשור?"
"יש אור. בלילה אין." אמרתי לו כמו לילד בן חמש ויצאתי מהחדר, מתקדמת אל עבר חדר האמבטיה.
"אז זה אומר שאני יכול להצטרף?" הוא קרא אחרי מהחדר.
גלגלתי עניים ונכנסתי לאמבטיה, מעיפה את השמיכה ממני ונכנסת להתקלח. התקלחתי מתחת למים החמים, והייתי כל כך מרוכזת באמבטיה שלא שמתי לב שמישהו נמצא בחדר עד שאלכס הסיט את ווילון האמבטיה.
"אההה!" צרחתי ומיהרתי לכסות את עצמי בידיי. "משוגע!" צעקתי עליו בעודי מאדימה מהמצב המביך.
ברוב חוצפתו, אלכס צחק וניכנס לאמבט, מסיט את ווילון האמבטיה בחזרה.
"מה אתה עושה?! צא מכאן!" צעקתי עליו, עדיין מכסה את גופי עם ידיי.
"אבל אני לא רוצה." הוא משך את בכתפיו ושילב את ידו.
"אבל אתה צריך! עוף מכאן!" צעקתי עליו.
"אבל אני כבר רטוב. את לא רוצה שאני אתקרר, נכון?" הוא חייך חיוך ערמומי.
"אני לא יכולה איתך!" נאנחתי בעצבים ולאט לאט הורדתי את ידיי מגופי, מבינה שהוא לא יוותר.
"או, ככה אני אוהב אותך יותר!" הוא קרא בשמחה.
"תירגע, זה לא יקרה לעתים קרובות." עשיתי פרצוף ונצמדתי אליו.
"אני נהנה עכשיו, זה מספיק לי." הוא אמר בגיחוך, ואני חבטי בחזה שלו.
"אלכס!"
"מה? מה כבר אמרתי?" הוא צחק וחיבק אותי. "אני אוהב אותך, אן." הוא אמר ונישק לראשי הרטוב.
"גם אני אוהבת אותך, אלכס." אמרתי ונצמדתי אליו, בעוד המים החמים שוטפים אותנו.

"זה פעם אחרונה שאני עושה את זה, הבנת?" קבעתי לאלכס בזמן שניגבתי את שערי.
"נו, זה היה כיף!" הוא התלונן כמו ילד קטן בזמן שלבש את החולצה שלו.
"אבל מביך!" התלוננתי גם אני.
"אה-הא! אז את מודה שזה היה כיף!" הוא קרא והצביע עליי.
גלגלתי עניים. "ילד מפגר."
"ילדה סתומה." הוא החזיר לי.
עשיתי פרצוף ויצאתי מחדרו לכיוון המטבח. בזמן שהכנתי לי ולאלכס קפה, הרגשתי את ידו עוטפות את מותני מאחורה.
"הזכרתי כבר שאת נראית יפה בבגדים שלי?" הוא שאל.
"כן." עניתי ושמתי כפית קפה בכוס אחת.
"אז הנה, הזכרתי לך שוב."
צחקתי ופתחתי את צנצנת הסוכר, שמה 2 וחצי כפיות בכוס שלי. "תזכיר לי כמה אתה שותה?" שאלתי את אלכס.
"10." הוא ענה.
העפתי בו מבט.
"סתם, 2." הוא צחק. שמתי לו את כמות הסוכר שרצה בכוס שלו ומזגתי את המים החמים.
"חלב." ביקשתי.
אלכס הוציא אתה החלב מהמקרר ומזג אותו לשתי הכוסות. הוא לקח אחת והושיט לי את השנייה. "לחיים!" הוא קרא ושתה.
צחקתי ושתיתי משלי.
צעדנו אל הסלון והתיישבנו מול הטלוויזיה, רואים כמה דברים עד שההורים שלו יגיעו. הקפה שלי התקרר קצת, אז יכולתי לשתות ממנו יותר. אני לא אוהבת שהקפה שלי חם מדי. בזמן שהעברתי בין ערוצים, נשמע צלצול בדלת.
"מי זה?" אלכס שאל את עצמו במבט מבולבל.
"אולי ההורים שלך הקדימו." משכתי בכתפיי והמשכתי להעביר ערוצים.
"מוקדם כל כך?"
"עכשיו 12 בצהריים. זה לא כזה מוקדם." צחקתי.
שוב צלצלו בדלת.
"נו, תפתח כבר." אמרתי לו.
"בסדר, בסדר." הוא נאנח וקם מהספה והלך לכיוון הדלת. ברגע ששמעתי אותו פותח את הדלת, נשמע קול של שבירת זכוכית שהקפיץ אותי.
"אלכס!" צעקתי ורצתי אליו.
הוא עדיין עמד מול הדלת, שברי חרס על הרצפה, ופרצופו חיוור מתמיד.
"מה-" השתתקתי שראיתי בדלת.
אלכס בלע את רוקו והביט בו בעניים פעורות לרווחה. "אבא?"