אהבה זו לא אגדה פרק 27 :)

סורי שלא פרסמתי מוקדם יותר!!!!!!!!!!! אני הייתי עסוקה בלימודים שלא היה לי כל כך זמן לכתוב, ושחכתי לפרסם פרק! מצטערת מצטערת מצטערת!!!!!!!
טוב, אחרי ההתנצלות, אני מאחלת לכולם כאן שנה טובה ומתוקה, ומקווה שזאת תהיה שנה מדהימה לכל אחד ואחת מכם 3>
אוקי, הסיפור! פרק קליל ונחמד, קיטשי (סורי!), וקליל. מקווה שתאהבו 3>

ברק הבזיק בשמיים, מלווה ברעם מתגלגל שנשמע כמו ירייה מתותח. התכרבלתי ביחד עם אלכס מתחת לשמיכת הפוך במיטה שלו, ומביטה בגשם הכבד דרך חלון חדרו.
"ממש חורף שם בחוץ." אלכס אמר.
"גם כאן. אני קפואה." אמרתי, ושניי לא חדלו לנקוש.
"אני אחמם אותך." אלכס חיבק אותי יותר קרוב אליו והעביר את ידו מעלה ומטה על גבי. "יותר טוב."
"הרבה יותר טוב." חייכתי והשענתי את ראשי על חזהו המוצק.
"איזה פינוקי את." הוא הניד בראשו ונישק את ראשי. "אבל זה למה אני אוהב אותך."
מאז הדייט שלנו לפני שבוע אמרנו את המלים האלה בכל הזדמנות שהייתה לנו. ושאני אומרת את זה, זה אף פעם לא הרגיש כל כך נכון כמו שאני אומרת את זה לו.
"לאיפה אמא שלך הלכה שוב?" שאלתי.
"היא הלכה לפגישת עסקים בעיר אחרת. נראה לי שהיא תחזור מאוחר. בטח סגרו כמה כבישים בגלל הגשם." הוא ענה.
"וריק?"
"לא יודע, ולא אכפת לי."
"למה אתה כל כך שונא אותו?" תהיתי.
"אני לא שונא אותו, אני פשוט לא רגיל לדמות גברית בבית. והוא אמור להיות האבא החורג שלי, זה לא מרגיש לי ככה."
אבא שלו. הוא לא אמר לי מילה על אבא שלו מאז שסיפרתי שהוא רוצה להיפגש איתו בדייט שלנו. "למה אתה לא אומר לי כלום עליו?"
"על ריק?"
"על אבא שלך. למה אתה לא מדבר עליו?"
הוא שתק.
"סליחה, אני לא הייתי צריכה לשאול." התנצלתי.
"אל תרגישי אשמה, אני פשוט אף פעם לא פגשתי אותו. אני לא יודע מה לספר עליו." הוא משך בכתפיו.
לא אמרתי דבר. אפילו שאמא שלי מתה, זה לא אותו הדבר. אני פגשתי את אמא שלי, אבל הוא מעולם לא פגש את אבא שלו. אני לא רוצה להכביד עליו, אבל אני רוצה לדעת על אבא שלו.
"בוא נצא מהמצב רוח הקודר הזה." אמרתי והתרוממתי. "שאני אכין לנו שוקו חם? שנתפנק קצת ביחד, ואולי נראה משהו בטלוויזיה?"
הוא חייך. "אני אשמח."
נישקתי אותו נשיקה זריזה על השפתיים ויצאתי מחדרו של אלכס.
בעודי מרתיחה את המים בקומקום החשמלי, הרגשתי זוג ידיים חמות עוטפות את מותני. "נראה לך שאני אתן לך ללכת לבד?" קולו העמוק והצרוד של אלכס לחש באוזני.
"אני רק מכינה שוקו, מקסימום הכפית תיפול לי מהיד." צחקתי והוצאתי שתי כוסות מהארון.
"וזה למה אני צריך לשמור עלייך, למקרה שיגמר הקקאו." הוא הצמיד אותי יותר אליו.
"אתה כל כך אמיץ." אמרתי בציניות ולקחתי כפית, מעבירה את אבקת המשקה לכוסות.
"אני יודע." הוא ענה. הוא העביר את שערי לכתף אחת, כך שצווארי היה חשוף. שפתיו התחילו לרפרף על צווארי, מדגדגות את עורי.
"די." צחקקתי.
"לא רוצה." הוא מלמל והמשיך לנשק את צווארי.
"המים רותחים." ניסיתי לגרום לו להפסיק.
"שיחכו."
אני מודה, לא רציתי לגרום לו להפסיק. זה הרגיש כל כך נעים להיות קרובה אליו, שידו עוטפות אותי ושפתיו נוגעות בצווארי. אבל פחדתי שזה יוביל למשהו יותר גרוע, משהו שלא הייתי מוכנה אליו עדיין.
"אני רק רוצה להגיע לקומקום, אני לא אברח." צחקתי.
הוא הפסיק לכמה שניות, רק בשביל שאני אגיע לקומקום. מזגתי את המים הרותחים לשתי הכוסות והחזרתי אותו למקום.
"גמרת?" הוא שאל.
"כן." עניתי.
הוא חזר לנשק את צווארי כמו מקודם. זה דגדג מעט, אז לא יכולתי שלא לצחקק מעט.
לקחתי את הכפית וערבבתי את המים החמים, מתענגת על כל רגע שאלכס מחזיק אותי קרוב אליו. "אני יכולה את החלב?" ביקשתי.
"טוב בסדר." הוא נאנח ועזב אותי, מתקדם למקרר ומוציא משם את קרטון החלב. "פשוט תגידי שאת לא רוצה שאני יעשה את זה, זה בסדר." הוא הניח את קרטון החלב על השיש.
"זה לא זה, אני פשוט לא יכולה להכין שוקו שאתה מחבק אותי. אל תבין אותי לא נכון, נהניתי-"
הוא הרים גבה.
" אה אני מתכוונת, זה הרגיש נעים… לא משנה." צחקתי צחוק מתוח ולקחתי את קרטון החלב.
"זה בסדר, זה לא בושה לומר שאת אוהבת את זה." הוא צחק.
"אני לא מסמיקה, נכון?" שאלתי.
"לא." הוא הרגיע אותי.
נשפתי בהקלה ומזגתי את החלב לשתי הכוסות.
"אולי קצת." הוא הוסיף שגמרתי למזוג את החלב.
,אויש, נו באמת." התעצבנתי והסתובבתי בכדי שהוא לא יראה את פני הסמוקות.
"אל תתביישי ממני." הוא סובב אותי אליו. "את הבחורה הכי יפה ואמתית שאי פעם פגשתי." הוא הסיט את שערי מאחורי אוזני. "וזה למה אני כל כך אוהב אותך." ואז הוא נישק את שפתיי.
"אלכס." מלמלתי תוך כדי נשיקה.
"מה?"הוא מלמל תוך כדי נשיקה.
"השוקו."
"עוד- קצת." הוא אמר והמשיך לנשק אותי והתנתק אחרי כמה שניות. "בבקשה." הוא החווה על השיש, בו ישבו שתי כוסות השוקו.
לקחתי כוס אחת ואלכס לקח את השנייה, וחזרנו לחדרו. שנינו התכרבלנו מתחת לשמיכת הפוך, שותים את השוקו החם, ורבים על מה לראות בטלוויזיה.
"לא, תשאיר! אני אוהבת את התכנית הזאת!" ביקשתי מאלכס.
"אבל אני לא אוהב את זה!" הוא התלונן והעביר ערוץ.
"נו, אלכס!"
הוא נאנח. "בסדר." הוא העביר ערוץ אחורה ועזב את השלט, משאיר את התכנית שרציתי לראות על המסך.
"תודה." נשקתי ללחיו.
"אבל אחר כך עושים מה שאני רוצה." הוא אמר.
"אבל אל תגזים."
"אל תדאגי, אני לא יגזים." הוא הרגיע אותי ושתה מהשוקו שלו.
בזמן שראיתי את הסדרה, נזכרתי בשבוע שעבר, שירון פנה אלי.
-פלאשבק-
"ירון." אמרתי."היי."
"היי." הוא החזיר.
"ליאורה הזמינה גם אותך?" שאלתי.
"כן. אחרת לא הייתי כאן." הוא תחב את ידו אל כיסי מכנסיו. "לפי התגובה שלך, אני רואה שאמה כבר סיפרה לך הכל, נכון?"
הרכנתי את ראשי.
"לא אמרתי לה לא לספר לאף אחד, אבל עדיין." הוא נאנח. "את לא חייבת לרדת עלי."
"למה שאני ארד עלייך? זה שאתה…" ניסיתי לחפש את המילה הנכונה לומר בלי להעליב אותי.
"הומו?" הוא השלים אותי.
"אם אתה רוצה לנסח את זה ככה. אתה לא צריך להתבייש בזה, יש עוד מלא אנשים כמוך. פשוט… זה פוגע באמה."
"זה לא מוצא חן בענייה שאני כזה? זה מה שהיא אמרה לך?" הוא שאל, ושמעתי קצת חשש בקולו.
"זה לא מוצא חן בענייה שלא סיפרת לה והיא הייתה צריכה לגלות את זה בעצמה." אמרתי לו. " זה פוגע לראות אותך בוגד בה. אם היית אומר לה את זה לפני זה, היא הייתה מבינה."
"לא, היא לא הייתה מבינה." הוא התעקש. "אף אחד לא מבין."
"תאמין לי שיש מישהו שם שיבין אותך. אין לך ממה להתבייש. זה מי שאתה, ואתה צריך לקבל את זה." שמתי יד על כתפו.
הוא נאנח. "זה פשוט… מוזר. אני עדיין אוהב את אמה, שלא תביני אותי לא נכון, אבל זה פשוט הגיע משום מקום. אני פשוט החלטתי ללכת על זה, בלי לחשוב יותר מדי. ושזה קרה, הרגשתי כאילו זה הדבר הנכון, זה הרגיש לי נכון. אבל עכשיו… אני לא יודע."
"אנבל! בואי רגע!" אבא שלי קרא מהמטבח.
"נדבר בזמן אחר, בסדר?" אמרתי לו.
"לא נראה לי שצריך." הוא אמר בשקט וצעד משם באטיות, משאיר אותי עם קצת רגש אשמה.
-סוף פלאשבק-
"איך את אוהבת את זה?" אלכס שאל.
"אוהבת את מה?" שאלתי בחזרה.
"את הסדרה הזאת. זה ממש קיטשי."
"תגיד את זה למליוני הצופים ברחבי העולם שרואים את זה. אבל יש שם גם קצת אקשן, זה לא לגמרי קיטשי."
"ברור." הוא אמר בציניות.
המשכנו לצפות בטלוויזיה ולשתות את השוקו, עד שהתכנית נגמרה.
"סוף סוף!" אלכס קרא וסגר את הטלוויזיה. "לא יכולתי לסבול את זה יותר! מה יש לבחורה שהיא כל כך עצבנית?"
"היא חושדת שהחבר שלה בוגד בה, זה מה שקרה." הסברתי לו והנחתי את כוס השוקו הריקה על השידה ליד המיטה.
"אבל הוא לא!" הוא התלונן.
"אבל היא לא יודעת את זה."
"אוח, הסדרות האלה מוציאות אותי מהדעת!"הוא הפיל ראשו אחורה.
צחקתי. "בשביל זה אני כאן, להחזיר אותך למציאות."
"צודקת." הוא אמר וקם מהמיטה. "בואי איתי למחסן."
"סליחה?"
"להביא ניילונים." הוא אמר כאילו זה מסביר את הכל.
"בשביל מה?"
"עכשיו תורי לעשות משהו." הוא הושיט לי את ידו.
תפסתי בידו ונתתי לו לעזור לי לקום, וביחד ירדנו למחסן.