אהבה זה שם המשחק פרק 1

"בוקר טוב " אמרתי לאבא " בוקר טוב ניקול " אבא אמר לי אז כפי שהבנתם קוראים לי ניקול בת 13 אין לי אמא יש לי רק את אבא שלי הוא גם אמא שלי ככה זה שמונה שנים אני לא זוכרת את אמא אז לא כואב לי ציחצחתי שיינים בזמן שחשבתי על תומר תומר זה החבר הכי טוב שלי בערך מהגן הוא רק חבר הכי טוב אבל הייתי רוצה שזה ישתנה היתארגנתי לבית ספר לפתע נשמעה דפיקה בדלת שיערתי שזה תומר כמו כל בוקר "רגע" אמרתי ורצתי לחדר היתסרקתי מהר ואספתי את שיערי והלכתי לדלת לקחתי את התיק שהאוכל והמים היו בו ופתחתי את הדלת " היי" תומר אמר ונתן לי נשיקה בלחי " היי " אמרתי ויצאנו " מה קורה ?" תומר שאלה רציתי להגיד לו מה אני מררגישה אבל לא היה לי את האומץ " עייפה רצח אתה?" כן למדתי עד מאוחר לאנגלית " ואי יש היום מיבחן?שיט לא למדתי " תירגעי את גם ככה אלופה באנגלית " הגענו לבית ספר שנייה ליפני שניכנסו " תומר חכה יש לי משהו להגיד לך " מה ?" אני ח…" יש צלצול נדבר " תומר אמר ונישק אותי בלחי ורץ לכיתה זה כל כך קשה אולי מהצד זה ניראה קל אבל זה לא " מכוערת מה קרה ?" שמעתי את הקול של שלי החברה הכי טובה שלי "הדבר הרגיל " אמרתי ושלי חיבקה אותי אני ממש מקנאה בשלי היא בלונידנית עם עיינים חומות טיפה מלאה וגבוהה הרבה מהבנים מיסתכלים עלייה אבל היא בשלה לא שמה לב לזה ניכנסו לבית ספר " הי בנות " לידור אמר לידור הוא חבר טוב שלנו רזה גבוהה עיינים ירוקות ושיער שחור, "מה קורה ?" בסדר " שתינו אמרנו שלי בקול רגיל ואני בקול עצוב של כאב " שלי ניפגש אחרכך " לידור אמר לה "הבנתי" היא אמרה והלכה "מה הבאסה ?" כלום " אמרתי והשפלתי את ראשי לידור חיבק אותי הוא מכיר אותי ויודע מה עובר עלי" מבריזים לים ?" יש מיבחן ו…" אל תיהיהי כבדה בואי" לידור אמר ומשך אותי " עוברים בבית שלי קודם " ימודעת מה עוד שעה ניפגש בבית שלך" איך בידיוק יוצאים מפה ?" את לא יודעת שהשומר יוצא להפסקה כל עשר דקות ?!" עם השכר של צבי משלם לו אני הייתי יוצאת כל דקה להפסקה " אמרתי ויצאנו " בי" אמרתי ופנינו מכיוונים שונים הלכתי מהר לבית אבא לא היה בבית מהר לקחתי את הדברים לחדר היתאגנתי לבשתי מעל הבגד ים שמלה אפורה קצרה היסתכלתי בשעון וראיתי שכמעט עברה שעה לפתע נשמעה דפיקה בדלת פתחתי את הדלת וראיתי את לידור הוא חיבק אותי "שנצא?" אמרתי "אחריך " הוא אמר ויצאנו הלכנו ברגל הים קרוב לאחר 10 דקות הגענו לים היתארגנו כמה דקות וישבנו על החול.

מנקודת המבט של לידור
" לבוא שוב לבית ספר וליראות את ניקול עצובה בגלל תומר זה פשוט כואב לי התומר הזה שחושב שהוא מלך פשוט עיוור הוא רואה בניקול ידידה טובה שהיא כבר יותר מידי זמן מקווה שזה ישתנה אני מנסה לעודד אותה אבל זה קשה,אני אוהב אותה גם אני יכול להגיד לה אני לא חושב שזה לנכון לא עכשיו הצאתי שנלך לים היתארגנתי ובאתי לביתה של ניקול יצאנו והלכנו ברגל האגאנו לאחר 10 דקות והיתארגנו ישבנו על החול " את באה למים ?" אין לי כ.." וליפני שהיא סיימה לדבר משכתי אותה למים ניתקלתי במשהו לא יודע מה והיא נפלה עלי היתבוננתי בעיינה הירוקות כל כך רציתי לנשק אותה אבל זה לא היה לנכון היא קמה גם אני ורצנו למים העמוקים יותר שחינו השפרצנו אחד על השני "הצילו" ניקול אמרה לי היא טבעה רצתי אלייה והרמתי אותה מהמים שתינשום אבל עדיין היינו בים" אני שחקנית טובה?" היא שאלה " יותר מידי שזה מפחיד " אמרתי וזרקתי אותה לים " אתה תשלם על זה " היא אמרה ולקחה בוץ מהקרעית וזרקה עלי לקחתי בחזרה והפרצתי עלייה ככה שיחקנו לנו כמו מטומטמים עד שבא גל גדול שסחף את ניקול לזרועותיי וזה פשוט קרה אבל לא אני נישקתי אותה היא נישקה אותי.