אהבה זה שם המשחק – פרק 1

~ " אני מכירה אותו. אבל מאיפה ?! "
" מאיפה אני מכיר אותה ? זה משגע אותי. " ~
*נקודת מבט שי*
אחרי שהלכתי לעזור לעומר עם הנעליים שהתלכלכו לה מהשתייה, הלכתי לאביתר. חיכיתי לו במקום שקבענו, אבל הוא לא היה שם. אני ואביתר ידידים טובים, לא יותר מזה. הרבה אנשים אומרים לי שאביתר אוהב אותי, אבל לא. אנחנו רק ידידים.
" הלו ?"
" הלו ."
" איפה אתה חיים שלי ?" שאלתי
" אה נכון.. שכחתי שקבענו. דקה אני אצלך."
" טוב ביי "
" ביי "
הוא נשמע מוזר בשיחה הזאת. אולי הוא שתה קצת. כשהוא הגיע, הוא נראה חיוור.
" היי יפה שלי " הוא נשמע ממש לא טוב. היה לו ריח חזק של אלכוהול מהפה.
" היי חיים שלי " אמרתי והוא חיבק אותי.
" שתית ?! "
" בקטנה.. לא הרבה "
" מה לא הרבה ?! יש לך ריח כל כך חזק של אלכוהול ! אתה יודע שאני שונאת שאתה שותה, נכון ?!"
" אני יודע, אבל מותר לי מידי פעם.."
" אם שלוש פעמים בשבוע זה מידי פעם, אז לא, אסור לך."
" טוב מה שי באת לריב איתי ? אנחנו לא זוג, אוקיי ?! אז את לא מחליטה עליי."
" אני יודעת שאנחנו לא זוג, טוב ? אנחנו רק ידידים ולא יותר מזה. אז זה לא קשור לכל הדבר הזה בכלל. אני דואגת לך אביתר, אתה הורס לעצמך את החיים "
" זה בדיוק הקטע שי. שאני דואג לך יותר ממה שאני דואג לעצמי. תביני, אני לא רוצה שתיכנסי לכל הדברים האלה. אני רוצה שתשמרי על עצמך. את הידידה הכי טובה שלי, את כמו אחותי הקטנה שי "
" אביתר.. אתה תמיד היית כמו אחי הגדול. אתה יודע עליי הכל, תמיד תמכת בי, עזרת לי.. "
" אני אוהב אותך אחות קטנה " הוא אמר וחיבק אותי.
" אוהבת אותך אחי הגדול " הקטע היפה בריבים שלי ושל אביתר, שבזמן שאנחנו רבים (שזה בערך.. 5 דקות) ככה אנחנו משלימים. הריב הכי ארוך שהיה לנו אי פעם היה שלא דיברנו משהו כמו יומיים.

*נקודת מבט עומר*
ניקיתי את השתייה שנשפכה לי על הנעליים, ויצאתי מהשירותים. התקשרתי לטליה.
" הלו "
" הלו. תגידי לאן נעלמתן את ושי ?!"
" איזה אחד נתקע בי קודם ונשפכה לי כל השתייה על הנעליים, הלכתי עם שי לנקות את הנעליים בשירותים ושי הייתה צריכה ללכת לכמה דקות. "
" טוב תבואי אנחנו ליד הבריכה "
" דקה אני אצלכם "
" טוב ביי "
" ביי "
בשנייה שניתקתי, עוד פעם נתקעתי באותו הילד. המבטים שלנו הצטלבו.

*נקודת מבט עמית*
כשהסתכלנו אחד על השנייה זה היה.. שונה. אני מרגיש את זה, אני מכיר אותה. אבל מאיפה ? מאיפה אני מכיר אותה ?
" פעמיים ביום הא ? " שאלתי אותה וגיחכתי
" מה אתה צוחק תגיד אתה עיוור או שאתה עושה את עצמך ?"
" טוב מה עובר עלייך את שחררי "

*נקודת מבט עומר*
איכס! עם כל מילה שיצאה לו מהפה בא גם גל ריח חזק של אלכוהול מעורב עם סיגריות! זה היה פשוט דוחה.
" טוב אתה מתכוון לתת לי ללכת ? "
" בכיף, לא אמרתי לך אף פעם להישאר פה " הוא אמר וחייך. המבטים שלנו הצטלבו שוב. אני מזהה את המבט הזה, אני רק לא יודעת מאיפה.