אהבה זה שונה משלנו-מבוא
אני נועה בת 16 וכבר חצי שנה מסתובבת עם החבר של אח שלי בתור הידידה הכי טובה שלו.
הוא קצת יותר גדול ממני אבל זה לא מפריע לו או לי.
טוב אז אם אתם רוצים לדעת הוא בן 21.
5 שנים הפרש בסך הכול.יש כאלה שיגידו שזה לא הרבה ויש כאלה שיגידו שכן,אבל לנו זה לא משנה.
איך הכרנו?
הוא בא לבקר את אחי כמה פעמים ומפה לשם התחלנו לדבר,זה עבר לווצאפ,לשיחות בפלאפון ומהר מאוד אפילו לפגישות כמעט כול יום.ומאז אפשר לקרוא לנו הידידים הכי טובים.
אנחנו לא זזים רגע בלי לסמס או להתקשר אחד לשני.
הוא מסיע אותי בבוקר לבית ספר לפני שנוסע לבסיס ובימי שישי ושבת אנחנו נפגשים וכול היום ביחד פשוט כול היום.אין יותר כיף מזה.
נתנאל קצת מתנגד לזה.הוא לא מראה את זה אבל לפחות זה מה שאני רואה.
ועירי האקסית הפרחה של אמיר כול פעם מנסה להתקרב עליו מחדש.
תגובות (3)
יש לי מספר דברים לומר. קודם כל, חסר כאן אורך. זה כלום, סיימתי את זה בפחות מדקה. אני מבינה שזה מבוא, אבל עדיין.
הדמות לא סיפרה על עצמה מעבר לעלילה, כאילו הדמות יודעת שכותבים עליה ומתייחסת רק למספר דברים. מה עם ההורים? יש לה עוד ידידים? לא ידוע.
אחרי נקודות ופסיקים שמים רווח.
הסוף לא רלוונטי והוא לא מתאים בשום דרך לשאר. המשפט של הסוף היה בסדר אם אחריו היה בא משהו, או שפשוט היית שמה אותו בקטע שסיפרת על אמיר. את בתור כותבת צריכה לתת משפט סיום שיסגור את הפרק כמו שצריך. אם הייתי קונה או משאילה את הספר מהספרייה, סיום כזה לפרק היה לגמרי מוריד מהערך שלו.
מקווה שעזרתי ומקווה עוד יותר שתיישמי את הערותיי בהמשך, קטניס אוורדין.
קטניס אוורדין, מסכימה אבל הסיפור עדיין נשמע מעניין.
לפי השם אני מצפה שאת אוהבת משחקי הרעב, כמוני♥
מי לא אוהב משחקי הרעב? כולם אוהבים את משחקי הרעב! קטניס היא גיבורת הילדות שלי! את יודעת מה, עזבי ילדות. היא גיבורת חיי!