אהבה זה הכול!-פרק 4:)

שוב,בוקר שגרתי.השעון המעורר צלצל,אני קמה ב7:40 ומתחילה להתארגן במהירות ואני מאחרת…כרגיל..
נכנסתי לכיתה באיחור של רבע שעה והמורה שכבר התחילה להתעצבן מכול האיחורים (הרגילים) שלי שלחה אותי למנהלת.
חיכיתי לה במזכירות כי היא הייתה בישיבה עם מישהו.בזמן שחיכיתי לה שיחקתי באייפון ופתאום אני שמעתי קול צעקה:"היי ילדה!" בעודי מסתכלת לצדדים כדי למצוא את מי שקרא לי.
זה היה טומי,האקס של עמית.
"שכחת אותי אה?"אמר בלעג.כן כן היינו פעם ידידים טובים אבל ישר אחרי שהוא ועמית נפרדו אז הפסקנו לדבר ותאמת?אני מצטערת על זה.
"לא.."אמרתי ופתאום התחלתי לרעוד.
"היום אני והחבר'ה יוצאים,את רוצה לבוא?"שאל.
"מה זאת אומרת חבר'ה?תפרט"שאלתי.
"נו כרגיל.יואב,דור,דוד,יאן,קים,ספיר,מוקי ו.."ופה הפסקתי אותו.
"מוקי?"שאלתי בהלם.
"כן,מה הבעיה?"שאל.
"פשוט….הוא ועמית חברים…זה לא מפריע לך?"שאלתי בגמגום.
"תקשיבי,אני צריך ללכת.בבקשה תגיעי אני צריך להגיד לך משהו חשוב"התחמק והלך.
הגיע הערב והתחלתי להתארגן.מחליק,שיער אסוף ארוך,גי'נס קרעים מושלם,חולצת נצנצים מהממת ומגפיים!
טומי והחבר'ה היו מחוץ לבית שלי ונסענו לכיוון המקום ה"סודי" שלנו.
התיישבנו במעגל ויאן הדפוק הציע לשחק אמת וחובה.
"נו באמת חזרנו לגן"אמרתי בלעג.
"תזרמי מה יש לך?טומי אמר.
הבקבוק הסתובב למוקי ואליי.
"אמת או חובה?"מוקי שאל אותי.
"חובה"עניתי.
"חובה עלייך לסלוח לי"אמר.
"סלחתי"אמרתי רק כדי שיעזוב אותי.
המשכנו לשחק.ממש יש לי "מזל" היום הבקבוק כול הזמן מסתובב לכיוון שלי,טוב נו מזל שהפעם לפחות אני שואלת וזה.
"טומי,אמת או חובה?"שאלתי.
"חובה"ענה.
טוב,אם הם רוצים להיות ילדותיים בואו נהיה עוד יותר ילדותיים!
"חובה עלייך לנשק צרפתית את מי שאתה אוהב"אמרתי.