אהבה זה אהבה, זה מה שהלב בוחר לך – פרק 6

-אור-

נפלתי על מיטתי עוד מנסה לעכל את מה שראיתי כרגע.
אחי הגדול עומר חזר.
הוא עזב ברגע שאבי נפטר, ומאז לא שמעתי ממנו כלום, ואז הכל התחיל. כל העישון שתייה והסטוצים.
התעשתי על עצמי והבנתי שהלילה אני לא נשארת בבית.
'יפה שלי, מה את אומרת על לבוא אליי ?' קיבלתי הודעה, מאורן. אז כמו שהבנתם ביני לבין אורן יש משהו, בעיקרון יש בינינו קשר של יזיזים ולא יותר מי זה.
'אין לך מושג כמה אני צריכה את זה עכשיו' שלחתי לו ופתחתי את הארון על מנת להחליף בגדים.
הוצאתי מכנס גבוהה וקצרצר כמו שלבשתי היום, בצבע שחור, וחולצת בטן שלא משאירה מקום לדמיון בצבע בורדו, עם איקס עבה בגב, ועל זה מעיל עור שחור. הוצאתי עקבים שחורים, ושמתי אודם בורדו. פיזרתי את שיערי הברונטי, והייתי מוכנה.
כמו תמיד לפני שיצאתי מן החדר, הסתכלתי על עצמי במראה. ממלמלת עשרות קלות והעלבות כלפי עצמי, כאשר דמעות יורדות מעיניי ואני ממהרת לנגב אותן.
כאשר סיימתי, נעלתי את העקבים וירדתי למטה שכל המבטים עליי. הלכתי לכיוון המטבח מוציאה מן המקרר XL ומתקדמת אל הדלת.
"תגידי את לא מתביישת? תראי איך את לבושה, זה קצר מדי, ואת נראית כמו זונה" אמרה אמי בכעס, וחוצפה.
"מזה משנה…" אמרתי, והמשכתי את המשפט, כשחיוך עולה על פניי. "גם ככה הבגדים האלה לא ישארו עליי הרבה זמן" אמרתי קורצת ויצאתי מהבית, מתקדמת לכיוון ביתו של אורן.

כאשר הגעתי לדלת ביתו, צלצלתי בפעמון, ותוך כשתי דקות אורן פתח לי את הדלת.
"הופה הופה… מי זאת" אמר לי בחיוך חרמן.
תוך שניות אחדות, טרפתי את פיו בנשיקה אגרסיבית, שאנחנו מתקדמים לכיוון ספתו.
"ישלך מישהו בבית?" התנשפתי. הוא הנהן לשלילה שעיניו על חזהי, הנהנתי במהירות וחזרתי לפיו.
הוא הוציא ממתחת לספה שני בקבוקי וודקה, כאשר הוא פותח את שניהם, ומתחיל לשתות, כשאני לוקחת את השני.

היינו כבר שיכורים ממזמן, וחזרנו אחד לשני. חולצתי והמכנס, הקצרים שלי, כבר היו זרוקים ברחבי הסלון וכך גם בגדיו. תוך שניות היינו ערומים, בלי כלום.
"אני נכנס" לחש לי באוזני, ותוך שנייה גניחות יצאו מפינו. כאשר, אני מנשקת את צווארו, והוא נהיה מהר יותר ויותר.
"אהובי, התגעגעתי" שמעתי מישהי אומרת, וקול שבירה. תוך שניות התנתקנו והסתכלנו אל עבר הדלת וראיתי את דניאלה. היא הייתה ה'מקובלת' של בית הספר אבל היא לא הייתה החמודה, אלא הנחש. כל הדברים שהיא עשתה לי… היא כל הזמן ירדה עליי והציקה לי על הבגידה של אימי והמוות של אבי. אז באותו רגע לא הייתה מאושרת ממני…
"היי דניאלה, רוצה להצטרף" צחקתי, עקב השכרות, ואורן אחרי.
"מ..מה קורה פה?" גמגמה באי הבנה.
"אנחנו מזדיינים כשאנחנו שיכורים זה לא מובן" צחק אורן, כשאני אפילו לא הפסקתי, והמשכתי לנשק את צווארו.
"חתיכת שרמוטה" חרקה מבין שפתיה. נישקתי את אורן, ולבשתי את הלבנים שלי. ברגע שסיימתי לסגור את החזייה, הרגשתי משיכה משערי, והבנתי שדניאלה זרקה אותי מן הבית. תוך שניות שמעתי רעש של נעילה, אבל מיד אחר כך, נפתחה הדלת, היא זרקה את שאריות בקבוק הוודקה של אורן כי את שלי כמובן סיימתי, ונעלה שוב.
לקחתי את הבקבוק והתקדמתי אל עבר הדלת ממשיכה לשתות.
"אבל אני ערומה" צחקתי דופקת על הדלת.
לאחר עשר דקות הבנתי שאין לי מה לעשות, אז הסתכלתי בפלאפון שלי לבדוק מה השעה, וראיתי שכבר ארבע לפנות בוקר, לקחתי את הבקבוק ממשיכה לשתות, לצחוק ולשיר, מתקדמת אל עבר ביתי, שכל המבטים עליי.

"הגשם מזכיר לי נשכחות איך שהיינו מתנשקים ברחובות…" שרתי בקולי קולות, שותה עוד שלוק וממשיכה.
"לא היה אכפת לנו להירטב, העיקר להיות ביחד זה עם זו… מאז הלכת תמיד גשום את חסרה בתוך חיי, תשובי יום אחד אליי… כי קצת קשה לי להבין אפילו קצת מוזר איך מאהוב ליבן הפכתי לזר…" אמרתי צוחקת, ושרה, שכולם מקשיבים לקולי. אולי אני שיכורה אבל כולם אומרים שיש לי קול מדהים.
"תני לי מעט ממך, שוב להרגיש את השלמות שלך. תני לי רק לראותך, אפילו לשנייה שלא אמות מבלי לראות אותךךךך…" שרתי, מבינה שכבר הגעתי לביתי.

פתחתי את הדלת, וישר התנגשתי בכיסא.
"ששש תהיה בשקט אמצע הלילה" אמרתי
"הגשם מזכיר לי נשכחות איך שהיינו אוהבים בין השמיכות, איך לא היה אכפת לנו להיעלם העיקר להיות ביחד זה עם זו" צחקתי.
"דאגנו לך אור, סוף סוף ח…זרת" אמר לי עומר, קוטע את החלק האחרון, כאשר קולט שאני חצי ערומה.
"תשיר איתי עומר, מתגעגע אלייך שזה בעצם, מתגעגע לעצמי" שרתי ששמה את ידי על כתפו, ולוקחת את השלוק האחרון מהבקבוק.
"אור מה קרה?" קם שלמי מהספה, מתקדם אליי, כשהמבטים של כל החברים של עומר עליי.
"זה סיפור מצחיק" צחקתי מתיישבת איפה שיש עומר מקום.
"אני הלכתי לאורן, יזיז שלי, ואז קרה משהו ממש מבאס" אמרתי בקול 'עצוב'.
"ברגע שהיינו בשיא הסקס, נכנסה דניאלה הכלבה, שהיא במקרה חברה שלו וראתה אותנו, ואז נישקתי אותו, וצחקנו איתה. לבשתי את החזייה והתחתונים והיא זרקה אותי מהבית עם השאריות של הבקבוק של אורן, כי שלי כבר נגמר. הסוף" אמרתי בחיוך, לא מפסיקה לצחוק.
"עוד פעם את שיכורה?…" מלמל שלמי באכזבה. "יאללה בואי, צריך להתקלח" אמר ועלינו במדרגות לכוון המקלחת.

-סשה- ♥
"אתה לא מבין כמה הייתי צריכה אותך בכל הזמן הזה…" אמרתי לאיליי כאשר אנחנו יושבים מחובקים בספסל בבית הספר.
" אני יודע קטנה שלי, וזה כלכך הדדי, אני יודע שהקשר בינינו הלך ונחלש, אבל אני רוצה כלכך לתקן את זה, אין לי מילים לתאר כמה שאת חשובה לי" אמר מלטף את ידי, מלעלה למטה, מלמעלה למטה, וממשיך בפעולה זו.
"אז מה נסיכה שלי, מה חדש? איך את?" שאל אותי, בחיוך היפהפייה שלו.
"אתה יודע… משתדלת להיות מאושרת כמה שיותר" אמרתי לו בחיוך כואב.
"עוד לא הפסקת עם ה'עבודה' שלך? יפה שלי את יכולה לעשות יותר טוב מי זה" אמר לי מסתובב לכיווני, מחזיק בידי.
"אני יודעת… אבל רק שם אני מסוגלת לסגור את החודש, ולשלם את הטיפולים של אבא שלי, אין לי הרבה ברירות אהובי" אמרתי משפילה את מבטי. "אבל די עם לדבר עליי, איך אתה? משהו מעניין קרה בזמן שלא התראינו?" שאלתי אותו, מחייכת לעברו את החיוך הכי גדול שישי לי.
"אממ האמת שכן… די ישלי רומן עם הסגנית מפקד שלי" אמר במהירות.
"אומייגד איליי" אמרתי לו מופתעת.
"בקטע של סטוץ או אהבה?" התעניינתי. "אני באמת אוהב אותה… וזה הדדי, פשוט עד עכשיו זה היה בעיה, כי היא הייתה הסגנית של הפקד שלי, אולי עכשיו באמת נוכל להיות ביחד, בלי כל הפחד והמסתורין" אמר לי בחיוך. "אני שמחה בשבילך נסיך שלי, באמת שכן." אמרתי לו בחיוך נעים.
"סשה יפה שלי" שמעתי קול צועק לי. הסתובבתי וראיתי את עומר.
"מה קורה אהובי" אמרתי לו בחיוך מפתה כרגיל. "אתה יודעת… היום אני עוזב חוזר לבית, אולי פעם אחרונה? מה את אומרת?" קרץ לי, לקחתי את ידו והתקדמנו אל עבר השירותים.
"למה אתה חוזר, אמרתי ממשיכה לגנוח. "טוב לנו ביחד הרי" אמרתי לו כשהוא מנשק את צווארי כשבגדיי כבר לא עליי, ואני ערומה, בלי שום מחסומים מולו.
"אחותי הקטנה, עזבתי אותה לפני שנה בערך כשאבי מת, והיא צריכה אותי" אמר לי מנשק את חזהי, ומלטף אותו.
"ורציתי לומר לך משהו, כי כנראה זאת הפעם האחרונה שנתראה" אמר אוחז בידי, ומתרחק ממני.
"מה שיש לך איתך… זה יותר מסטוץ. פשוט אף פעם לא רציתי להודות בכך שיש לי לב" גיחך גיחוך עצוב. "אבל אני אוהב אותך סשה, באמת שאני אוהב אותך. בכל הפעמים שהיינו ביחד ניסיתי לשכנע את עצמי שאני רוצה אותך נטו בשביל זיון, ולא יותר מי זה. אבל עכשיו שאני מבין שאני אראה אותך עוד הרבה זמן אני חייב לומר לך את זה." לקח נשימה ארוכה ופתח שוב את פיו.
"סשה אני אוהב אותך, ואני מצטער שאני הולך. פשוט אחותי הקטנה צריכה אותי. אור צריכה אותי".