אהבה וכאבי לב.

שש בבוקר, צלצול ההודעה העיר אותי.
מי עכשיו, חשבתי לעצמי.
הסתכלתי לכיוון ההודעה וראיתי שזה ממך. כתבת לי שאתה אוהב אותי.
הייתי המומה, הרי חודשים שאני מנסה לשחרר אותך ממני, חודשים שאני מנסה להתאהב באחר.
הכרתי אותך בעבודה, עבדנו ונהננו להיות יחד ולעשות צחוקים. רק בזכותך באתי יום אחר יום לעבוד.
ככה מיום ליום נקשרנו יותר ונפתחנו יותר, ידעתי שאתה לא רוצה אף אחת כרגע ושטוב לך בלבד שלך. ולמרות זאת משו בך פשוט סיקרן אותי, רציתי אותך מעבר לצחוקים בעבודה.
ואתה? אתה ידעת את זה כי יום אחרי ששלחתי לך הודעת אהבה ביקשת ממני שנתרחק.
ואני? אני הקשבתי לך אך הוספתי לזה בכי וכאב לב חודשים על גבי חודשים.
שש בבוקר וצלצול ההודעה ממך העיר אותי, אני אוהב אותך כתבת לי.
ובמקום לשאול שאלות ולשמוח שסוף סוף אתה רוצה אותי, העתקתי את ההודעה שכתבת לי בתוספת המילים תמשיך הלאה בדיוק כמו שאני המשכתי, תתמודד עם הכאב לב לבד בדיוק כמו שאני עשיתי.