אהבה ואלמנטים פרק 1 חלק ב

"דַיימן אוהב אותך רק כי את המאסטרית" מיק אמר.
"שטויות",אמרתי בכעס,"דַיימן אוהב אותי באמת, אתה פשוט מקנא".
הסתובבתי והלכתי לבית של דַיימן,חשבתי בכעס:מי הוא חושב שהוא?!
הוא תמיד חושב שהוא יותר טוב ממני!!!!!
אבל פתאום הבנתי: הוא מקנא,זאת אומרת קשה לו,זאת אומרת תחשבו על זה יש לו אחות קטנה שיום אחד מגיע הודעה שהיא המאסטרית.
איך הוא לא אמר לי כמה קשה לו???!!!!!!!!!!
אני אחותו!
אבל אולי הוא פחד שאני יצחק עליו, שאני אלעג לו.
פתאום הרגשתי שאני מבינה אותו. חזרתי על עקבותי ורצתי חזרה למיק:"אני כל כך מצטערת,אני הבן אדם הכי אנוכי ומגעיל בעולם, בבקשה תסלך לי,בבקשה".
הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח:"מה קורה פה?????"הוא שאל בבלבול.
"אני באמת מצטערת, אני מבינה איך הכל נפל עליך משום מקום,ואם זה מציק לך אני יותר לא ידבר על זה,רק תגיד"
"מה קורא פה לעזאזל?" הוא שאל שוב
"אני באמת מצט…" התחלתי להגיד שוב ואז הבנתי "אתה לא מקנא וכועס עלי?"
"לא על מה יש לי לקנה בך??",הוא שאל בבלבול,"לֵילה, את בסדר?" הוא שאל בקול מודאג.
"בטח, הכי בסדר בעולם" אמרתי באושר.
"אז את יכולה להסביר לי מה קרה כאן???!"הוא שאל.
"תראה, חשבתי שמקודם דיברתה אלי בכעס בגלל שאתה מקנא בי כי אני מאסטרית,אז באתי להסביר מה קרה" אמרתי.
"מה פתאום, אני הכי שמח בשבילך"מיק אמר.
"אתה האח הכי טוב בעולם!" אמרתי באושר
זה בגלל",הוא המשיך,"שיש לי עבודה בהסטוריה להגיש למחר ועוד לא התחלתי לעבוד עליה,אפילו אין לי על מה לכתוב"
"מה???!!!!" שאלתי בתדהמה,כמעט צעקתי.
"אתה בא איתי להכין מיד את העבודה"אמרתי