אהבה ואכזבה בקדמה +פרק 1

נכנסתי לבית , סקרתי את הבית הישן סלון מעור בצבוע שחור , שולחן נמוך וארוך בצבע שחור ולבן , ממול על הקיר הלבן טלויזיה שטוחה בצבע שחור ,מתקדמים שתי צעדים ומגיעים לפתח המטבח מבטח לבן ומאבזר ,מזלך לי את הימים בהם אימי הייתה מכינה אורחות גדולות , זה היה האהבה הכי גדולה שלה להכים ולבשל . חבל שעכשיו היא לא יכולה . ניערתי את ראשי והתקדמתי אל עבר המסדרון הארוך והלבן , 3 חדרים במסדרון ועוד אחד ובסוף המסדרון .
אני פותחת את הדלת הראשונה , חדר צבוע בכחול נגלה לפני , מיטה זוגית וטלווזיה שטוחה על הקיר ממול ארון שחור וגדול ודלת יציאה לשירותים ומקלחת . חדר של נער טיפוסי , החדר של אחי אדם .
נכנסת לחדר הבא שם מגלה אותו חדר כמו של אחי אדם בצבעים אפורים , החדר של אחי מאור .
החדר השלישי הוא שלי , חדר וורד וצבועוני מיטת אופריון גדולה בצבע לבן , הילה לבנה מסביב למיטה , דלת יציאה לשירותים ולמקלחת , שידת איפור לבנה וטלוויזיה לבנה על הקיר , המיטה מלאה בכריות צבועניות נוחות ומזמינות . אני מסתכלת על הדלת השנייה בחדר . דלת יציאה לחדר ארונות ענקי , אני מגחכת שאני נזכרת שעברנו לבית הזה וחיפשנו ארון לחדרי , אף אחד מהם לא התאים לי ולא להמוני הבגדים שלי , אז אבא החליט לעשות לי חדר ארונות ולפתור את הבעיה . אני סוגרת את הדלת הלבנה ומקדמת אל החדר האחרון , בסוף המסדרון חדר של אמא ואבא , מיטה זוגית גדולה ומעל המיטה תמונה ענקית שבה מופעים 3 גברים ושתי נשים . האישה המבוגרת עומדת לידה בעלה לבושה בשמלה אדומה שמחמיא לגופה הנשי ומאופרת בכבדות , לידה הגבר עומד עם חליפה שחורה וחיוך מאור מרוח על פניו שהתזקנו מעט עם השנים . שני הגברים האחרים עומדים לבושים בחולצות מכופתרות בצבע כחול ומכנסים בצבע חרדל גם להם יש חיוך מרוח על הפנים ועייניהם הירוקות שכבשו מליוני נשים זהרו מאושר .
הנערה עם השיער הבלונדני שטני , עיניים כחולות שזהרות תמיד וחיוך מאשור ותמים , לבושה שמלת מיני שחורה עם גב פתוח . השמלה מדגישה את קימורי הנשיים שגרמו להמוני גברים לסבוב את ראשם שהיא מתקרבת לסביבתם .
אני מסתכלת על התמונה בפעם האחרונה וסוגרת את דלת החדר .
האייפון שלי מצלצל ועושה רעש בבית הריק . אני מסתכל על האייפון הלבן ועונה .
"שוש , איפה את " אני שומעת את קולו של אהובי , זה לא נטוש אותי כמוהם .
"קרה משהו ? "אני שואלת את אהובי בטלפון ומתקדמת אל היציאה מהבית הישן שלי .
"אנחנו מאחרים לארוחת ערב בבית של ההורים " הוא מגחך "שחכת ?" הוא שואל וקולו נשמע משועשע
אני מתיישבת במשוב הרכב הגדול והחדש שאהובי קנה לי ודופקת על מצחי ביאוש , שחכתי מזה לגמרי.
"אני עשר דקות בבית תחכה לי ?" אני שואלת ומתניעה את הרכב החדש .
"אני מחכה " עכשיו הוא כבר לא יכול שלא לצחוק את צחוקו היפה . "בי שוש " הוא מסנן שמצליח להפסיק לצחוק ומנתק את השיחה .
אני מסתכלת על הבית הגדול וריק , הישן ומלא זיכורנות טובים ורעים , ניערתי את ראשי בפעם השנייה להיום והסתכלתי על הכביש מתחילה לסוע לכיון הבית שלי ושל אהובי , מעולה יש לי שבע דקות להגיע , שתי דקות לשכנע אותו לחכות לי שאני יתרגן , להבטיח לו שאני יצא אחרי עשר דקות מוכנה ובסוף נגיע אחרי שעה של איחור לביתם של הוריו . איזה כיף אני חושבת לעצמי ויצאת מאוטו . הנה זה מתחיל