אהבה היא מעל הכל 2 (18+)

השארתי את יובל בבית והחלטתי לצאת לסיבוב.
התחלתי ללכת ברגל לכיוון השכונה הישנה שלי. משהו הרגיש לי שאני צריכה להגיע לאבא. התקרבתי לבית של אבא ודפקתי על הדלת.
אבא פתח את הדלת ואני מיד חיבקתי אותו.
"מה את עושה כאן?" הוא שאל.
"סתם באתי לבקר אותך" עניתי לו.
"את לא אמורה לחייך? שאל אותי אבא ולא הבין למה אני מעט מאוכזבת. "בואי תיכנסי פנימה, יש לי כמה דקות עד שאני יוצא לעבודה."
"זה יובל?" הוא ישר שאל אחרי שהתישבנו על הספה.
איך תמיד אבא יודע הכל.
"כן…" עניתי לו ומיד הורדתי את ראשי. "זה קצת טיפשי שאני עצובה על זה, אבל כשהלכנו לראות אולמות אתמול, די הבנתי שזה לא יקרה בקרוב."
"תשמעי" אבא אמר לי ברוגע. "לא קל לחיות במדינה כרגע, בטח לא ילדים בגילכם, כנראה שהוא רוצה לחסוך עוד כסף."
"אני יודעת" אמרתי לו, "אבל אני כל כך מחכה ליום הזה שבו נתחתן כבר, אין לי באמת סבלנות לחכות."
"בואי איתי" אבא אמר לי ומשך אותי לכיוון חדר השינה שלו.
הגענו לחדר שלו ואבא נתן לי צ'ק.
"קחי זה יעזור לכם" הוא אמר לי.
על הצ'ק היה כתוב מספר עם לא מעט ספרות. אני חושבת שאף פעם לא ראיתי כמות כזאת של ספרות על צ'ק.
"מאיפה הבאת את זה?" הייתי המומה ולא ידעתי מה להגיד.
"בקושי היה לנו מה לאכול בבית!" מעט הרמתי את הקול.
"חסכתי כל השנים כסף ושמרתי בצד לכבוד הרגע המיוחד הזה שלך, את שאר הכסף לא חשוב מאיפה השגתי פשוט תהני."
מיד קפצתי על אבא וחיבקתי אותו.

***********************************************************************************
"למה אתה עושה את זה לעצמך?" שאל אותי אודי.
"נו די זאת אחלה עבודה" הסברתי לו.
כמה שהתרגשתי לחזור לעבוד עם דוד.
"ספיר יודעת?" אודי שוב שאל אותי.
"לא" עניתי לו, "אבל היום בערב אני אודיע לה, היא תשמח כי סוף סוף אני אוכל להביא מספיק כסף הביתה וככה נתחתן בקרוב."

הטלפון צלצל. זאת ספיר.
"מאמי שלי יש לי הפתעה בשבילך" היא אמרה לי נרגשת בטלפון.
"גם לי יש הפתעה בשבילך" אמרתי לה, "תגיעי הביתה מהר" אמרתי לה וניצלתי את הרגע שהיא במצב רוח מצוין.

************************************************************************************
חיכיתי להגיע הביתה יותר מתמיד.
ידעתי שהיום בשמח בחיי מתקרב.
"יובלי חיים שלי" חיבקתי אותו וקפצתי עליו משמחה, "אנחנו נוכל להתחתן ממש בקרוב כי יש לנו כסף."
"עוד אין לנו ממש, אבל מצאתי עבודה חדשה אז יהיה לנו באמת" הוא חייך אליי ואני לא הבנתי למה הוא מתכוון. אולי אבא דיבר איתו קודם.
"הנה הכסף לחתונה שלנו" אמרתי ליובל והבאתי לו לראות את הצ'ק.
"מאיפה השגת סכום כזה?" הוא שאל אותי.
"מאבא שלי" אמרתי לו עם פנים מופתעות, "למה אתה מתכוון?" שאלתי.
"לא חשוב" יובל ענה לי הוביל אותי לכיוון חדר השינה.
"אני כל כך אוהב אותך" הוא אמר לי בזמן שהוא התחיל להוריד ממני את החולצה באיטיות.
יובל החל לנשק אותי בחושניות ואני נהנתי מכל רגע.
"מה רצית לפני זה?" שאלתי אותו.
"כלום זה לא חשוב כרגע" הוא אמר והתחיל ללטף אותי.
"יותר חזק" אמרתי לו והיה אפשר לשמוע את הצעקות שלי עד לשכנים ליד.
כשסיימנו שכבנו אחד ליד השני והתנשפנו בכבדות.
יובל חיבק אותי חזק וקירב אותי אליו.
"אני עייף" הוא אמר לי ועצם את עיניו.

לפתע העפתי מבט ימינה וראיתי מדים תלויים על קולב מחוץ לארון.
"יובל מה זה?" שאלתי אותו בצעקה.
"אה זה מה שרציתי לספר לך" הוא אמר לי.
"תגיד לי בבקשה שזה היה רעיון למשחק מקדים ופשוט שכחת" התחננתי בפניו, כי ידעתי מה המדים האלה אומרים – סוף החיים שלי.
"לא יפה שלי, זה אמיתי, רצינו כסף והנה חתמתי על תפקיד טוב בצבא, אמנם רחוק מהבית אבל ככה לפחות יהיה לנו כסף."
קפאתי.