אהבה היא דבר מסובך-פרק 1.

"אורין!" צעקה מילאה את הבית "קומי את תאחרי!"
פקחתי את עיניי לאט לאט והציפור הכחולה שמצויירת על תקרת החדר שלי נגלתה מולי.
"אני כבר באה!" צעקתי בחזרה.
לבשתי בזריזות מכנסי ג'ינס קצרים וחולצה בצבע ירוק ים, תליתי על גבי את תיק בית הספר הכחול שלי והתכוננתי לרדת.
"יופי!" אמרה אימי כשירדתי במדרגות "בדיוק בזמן! האוטובוס בחוץ, תזדרזי!"
"ביי אימא!" פלטתי ויצאתי לכיוון האוטובוס.
כשעליתי על האוטובוס חיפשתי בעיניי את ליאור, היא ישבה במקום הקבוע שלנו- כמעט באחורי האוטובוס.
"היי!" אמרתי לליאור כשהתיישבתי לידה "מה קורה?"
"תראו תראו," נשמע קול מלגלג ומוכר "זה צמד פטפטת!"
הרמתי את ראשי וראיתי את אילן עומד באמצע האוטובוס לבוש בגופיית ספורט צהובה ומכנסיים שחורים קצרים, השיער הבלונדיני שלו התפזר לכל הכיוונים והעיניים החומות שלו צחקו עליי.
בדיוק התכוונתי להמשיך להתעלם ממנו כשנשמע עוד קול, הפעם צורמני ומציק.
"תפסיק להציק לה!" אמר ילד והתקרב אליי.
הילד לבש חולצת פסים עם האות K באנגלית תפורה עליה ומכנסיים אדומים ורפויים, השיער החום שלו היה מסורק בקפידה לאחור והעיניים שלו שידרו ביישנות.
"אורין?" אמרה ליאור כשראתה שנעצתי בילד מבט.
"קונור החנון!" אמר אילן "לאורין יש חבר חדש!"
הפנים של קונור האדימו מביישנות.
בתגובה אילן איגרף את ידיו והסתכל עליו במבט מאיים.
"כל מה שאני רוצה," אמר קונור "זה שתעזוב אותה. מה היא כבר עשתה לך?"
"זוז מכאן חנון!" אמר אילן ודחף את קונור.
איזה בוקר מושלם: חנון מגן עליי!
כשהגענו לבית הספר נכנסתי לכיתה ושמתי את התיק במקום הרגיל ליד ליאור.
המורה-גברת אורני-נכנסה לכיתה.
"בוקר טוב תלמידים." אמרה גברת אורני.
תלמידי הכיתה קמו ממקומם ואמרו במקהלה: "בוקר טוב גברת אורני."
גברת אורני סימנה לנו לשבת, היא סידרה את שיערה השחור בקוקו והעיניים החומות שלה בחנו את התלמידים. יכולתי לראות שהבעת פניה מתעוות בסלידה כשראתה אותי, גברת אורני שנאה אותי ואני אותה.
"מתחילים בשיעור!" קראה גברת אורני.
כל התלמידים פנו להעתיק את התרגילים שגברת אורני התחילה לכתוב על הלוח, שמעתי קול תלישה ואחריו קיבלתי פתק שבו כתוב בכתב ידה המסודר של ליאור: 'מה קורה איתך?'
'כלום.' כתבתי.
אז למה אני מרגישה שמשהו כן קורה?' כתבה ליאור.
'לא יודעת.' כתבתי.
'את אוהבת אותו!' כתבה ליאור.
לקחתי את הדף, קימטתי אותו וזרקתי אותו בכעס לפח.
"סליחה על האיחור." נשמע קולה המתוק של מור מלכת הכיתה.
ראיתי את מור עומדת ליד הדלת לבושה בחולצת טריקו אדומה ומכנסי ג'ינס קרועים, השיער השטני שלה היה אסוף בצמה שנחה על הכתף שלה.
"זה בסדר, עכשיו שבי בבקשה." אמרה המורה וחזרה ללוח.
המשך השיעור עבר רגיל עד ששמעתי קול הצתה מבחוץ, הרמתי יד.
"המורה?" שאלתי "אפשר ללכת לשירותים?"
"כן." אמרה גברת אורני.
יצאתי מהכיתה ורצתי לחצר, חיכתה לי שם הפתעה גדולה.