אהבה בקיץ פרק 1 ♥

"לא יכול להיות פשוט לא יכול להיות!" צרחתי ששמעתי את הידיעה המרה! ,אמא שלי רוצה שאני בקיץ המדהים שזה החופשה,ילך לכפר טנסי שבכלל באמריקה! לחודשיים, עד שהחופשה תיגמר לדודה שלי (אחותה) "אין סיכוי שאני אסע!"צרחתי בכעס, "מה אני יעשה שם חוץ מלמות משעמום?!"הוספתי בצווחות, "את כבר ילדה גדולה את תסדרי!"אמרה אמי מנסה להרגיע אותי,
"אני עכשיו רוצה להיות בת שנה לא 17!" אמרתי לעצמי ,נכנסתי לחדר שלי ובכיתי ,אף פעם לא דיברתי ככה אל אמא שלי אבל מה אני יעשה!? היה לי המון תוכניות לקיץ והיא הרסה אותן!
"מריה אין סיכוי שאני אסע קבענו כל כך הרבה" אמרתי לחברתי בטלפון,
"תיסעי תהני ואל תחשבי על זה" היא אמרה מנסה להראות שהכול בסדר, אבל כלום לא יהיה בסדר! איך יהיה בסדר?! הרי אני והבנות בקבוצת המעודדות, ולבנים יש כל כך הרבה משחקים החופש אז שם אני יהיה חסרה! וגם ביציאות כמעט כל שבוע לקניון והמסיבת פיגמות שתיכננו חודש לפני החופשה, כל כך הרבה דברים מה אני יעשה?! אין לי ברירה אלה לנסוע,
יום ראשון הטיסה,אני ופרינסס הכלבה שלי נטוס ונפגוש שם כבר בשדה התעופה את סיוון הדודה שלי,
הרי בחופש הזה תיכננתי שיהיה לי חבר ולא רק אני גם חברותיי ,כבר שנה הבאה כיתה י'ב! רק למריה יש…
כבר כל המוזוודות היו מוכנות היה לי 3 מזוודות עמוסות בבגדים איפור ומוצרי טיפוח, וכמובן תיק קטן לפרינסס שלי אז עוד אחד, אבל שירדתי במדרגות לעבר אמא שלי ביום ראשון היא התעצבנה מאוד, "זה הרבה מדי אם אחד ייעלם?! תיקחי רק שניים ותעשי את זה מהר" אמרה, לא ידעתי על מה לוותר עד שהגעתי למסקנה, שאני אוריד את אחד מבגדי הים שלי לקחתי המון!!
אבל לא ידעתי איזה להוריד, את הכתום או החום …
החלטתי שפרינסס תחליט שמתי את שני בגדי הים האלה על הרצפה מי שהיא תתילך אליו ראשון אותו אני יקח, היא ישר קפצה על החום לא הבנתי למה….
והבנתי ששמתי אותו על גרגיר מהאוכל של פרינסס, ויהא הרחיה וקפצה עליו , הורדתי ממש קצת בגדים, ניסתי לדחוף אותם בשני המזווודת האחרות אפילו שמתי מכנס אחד התיק של פרינסס, מרוב שלא היה מקום , היא נקייה אני מנקה אותה כל יום! כי היא הנסיכה שלי ואיתה אני יצטרך להיות עכשיו חודשיים אין לי מושג למה ההורים שלי שולחים אותי לשם אולי בגלל שאני מפונקת מדי,
והם רוצים להראות לי איך חיים בכפר הזה?
אמרתי שלום להורים , ויאציתי עם אבבא שלי לשדה תעופה, הוא ליווה אותי לשם בגי'פ שלנו ,
טוב…על החיים ועל המוות!