אהבה בעולם של מכשולים – פרק 3
נקודת מבט דניאל –
אני ורזיאל יצאנו בחוץ, הפרצוף שלו דומה לפרצוף שלי אחרי זיון גרוע.
"מה קרה?" שאלתי, וואלה לא רגיל לראות אותו ככה.
"עזוב.." הוא אמר וישר חייך כשראה שתי בלונדיניות בדיוק נכנסות לבית.
אחרי שנייה אני קולט אחת מהן כבר עליו, נוגעת בו, טייפה.
"חכה חכה למסיבה" אמרתי מגחך, הדלקתי סיגרייה והבלונדה השנייה התחילה שיחה איתי.
"אתה אח של לירון?" שאלה. פוסטמה, לע, אני סתם דומה לה.
"רואים דימיון?" שאלה וחייכתי חיוך נדיר, רק לי ולרזיאל יש את החיווך הזה, שכול בחורה נמסה ממנו.
"היא חברה שלי" צחקה וישבה על הכסא לידי, כבר המסתי אותה?
חברה שלה? טפייי לא ידעתי שללירון יש כאלה חברות.
"איך קוראים לך?" שאלתי והצאתי לרזיאל סגרייה, הוא הנהנן והמשיך לנשק את הבלונדה שיושבת עליו.
"נויה" אמרה בלחש. חייכה והמשיכה להסתכל עליי.
"נזרום לבפנים?" שאלתי וקרצתי, היא הנהנה ונכנסו לבית, חוגג לפני שמהסיבה התחילה.
נקדות מבט רזיאל –
הייתי קצת אם חן, זאתי שסתם ככה היה לי בא עלייה. להעביר את השיחה המטומטמת שלי אם אימא.
מה פיתאום היא מחליטה לסוע לאשקלון? ועוד בערב? מה עובר עלייה.
נכנסתי ללחץ, לא משנה מה אמרתי לה היא בראש בקיר, מתחשק לה ליסוע לאשקלון, ורוצה לקחת אותי על הדרך, פרנצייפ לא בא!!
נכנסתי למכולת ליד הבית של דניאל, הנהנתי למוכרת הקונפה הזאת, שלא מפסיקה להסתכל לי על התחת.
לחקתי שתי קופסאות סיגרייה וודקה. אני חייב להעביר את הלילה הזה בכול הכוח.
הוצאתי 20 שקל והעברתי בבית שלי, בתקווה שאימא שלי עוד שם.
"אימא?" שאלתי, פתחתי את הבית, הוא היה ריק. מה פתאום היא משאירה אותו פתוח?
צקצקתי ונכנסתי, הטלווזיה הייתה דלוקה והאור במטבח היה דלוק. עשיתי סיבוב בבית וכיביתי הכול, קפצתי על הספה. באנחה.
"הלוו?" שמעתי את הקול של אימא מעבר לפאלפון.
"אימא אתת?" צרחתי, אני ממש לא רגיל לצעוק עליי, אבל כשזה מגיע למצבים כאלה אין לי גבולות.
"תרגע! נסעתי לאשקלון, לסיבוב" היא אמרה, שמעתי קול גברי. דיי. זה לא נכון.
"את אם גבר?" שאלתי עצבני, איפה אבא בכול הסיפור הזה ? מה אבא יגיד על זה?
הבנתוס שהם פרודים והם לא שייכים אחד לשני וכול החרטה הזה..
אבל זה לא אומר שהיא ציכה לקפוץ על כול גבר שהיא רואה. הם כולה חודשיים לא נשואים. כבר גבר אחר?
ועוד פעם חתונה וילדים? לאא בנוי לכול זהה !!!
"מאמי.." אימא אמרה, קטעתי אותה.
"תעני לי על השאלה, את אם גבר?" שאלתי שוב. סעמממקק שתענהה !!!
"כן" היא לחשה ונתקה, לא בכבוד שלי להתקשר אלייה שוב.
נראה איך היא תבכה כשהוא יבגוד בה או שיתגרש ממנה. נראה מה אז אני יגיד לה !!
אחריי חצי-שעה יצאתי מהבית, אכלתי והתארגנתי. לבשתי חולצה מכופתרת לבנה.
ג'ינס ארוך כחול, נעלי ספורט לבנות וכיפה כחולה גדולה מצמר. בושם, וודקה, סיגריות, בוקסה, קריוקי ויצאתי מהבית. לקחתי מונית והגעתי תוך חמש דקות.
נקודת מבט לירון –
דניאל עלה למעלה אם איזה בחורה, איכככ', בשבילו ישיבה זה בחורות ועישון. בשבילי זה ריקוד ולהנות:)
"ביאפההה שלייי" דנה, חברה ממש טובה צרחה עליי וקפצה עלי כמו משוגעת.
כול כמה דקות הבית מתמלא ומתמלא. אני רואה ילדים נכנסים ובקושי שלום שלום אנחנו מדברים.
חייכתי לכולללללם.
ראיתי עוד איזה שתיים שלוש ילדים נכנסים וסגרנו את הבית. איזה ילד עלה לבמה, במה עלק, מטבח.
והתחיל לדבר. שם איזה דיסק והתחיל לקפוץ כמו משוגע. צחקקנו וכולם התחילו לרקוד.
מאי משכה אותי לבמה, התחלתי לרקוד איתה. כול המעשנים הדפקים ישבו על הספות וריררו על כול הבנות.
כול הבית היה מסריח מעשן, אני דנה ומאיה יצאנו מחוץ לביית, בשכונב וזה.
היו שם כמה בנות וכמה בנות. הם הסתכלו עלינו והמשכו לצחוק כמו משוגעים.
"איזה מסיבה פצצה" דנה אמרה וצחקה, אני ומאיה צחקנו אחרייה.
"שלום" פיתאום קפץ איזה ילד מתוך השיחים. אימאלה, הקפיץ לי את הנשמה.
"להתראות" מאיה אמרה והחלטנו לצאת מהשכונה, לכיוון הפארק.
"לאן בנות?" הוא המשיך ללכת אחרינו, לא קולט עא?
"מה יש?" עצרתי והסתובבתי, הוא היה נראה שיכור, לא ראיתי איך הוא נראה.
"בואי בואי" הוא אמר וממש התקרב אליי, בריצה. לרגע נבהלתי, פשוט קפאתי. מאיה ודנה ניסו למשוך אותו ממני אבל לא הצליחו, הוא היה ענק.
"תעזוב אותיי" צרחתי, ניסיתי להזיז אותו אבל לא הצלחתי.
"טוס טוס יא חרמן" שמעתי קול, הרמתי את הראש וראיתי איזה ילד עומד, כולו מתנשף כאילו רץ מרתון.
"ממ.." אמר הפדופיל הזה, הוא הנהנן והתקרב לאותו ילד.
"בוא יבן זונה" תוך פחות משנייה הם רבו מכות, אני מאיה ודנה נסינו להפריד אבל בקושי יכולנו להתקרב.
תוך שנייה עוד ועוד ילדים באו כדי לעודד. ראיתי את דניאל רץ לעברי ובודק שאני בסדר. הנהנתי.
"רזיאל" הוא צחקק והפריד את הילד ואת הפדופיל הזה.
"מה יש?" הפדופיל שאל, דניאל הכניס לו פצצה לפרצוץ והעיף אותו בטיל מהפארק.
"אתה בסדר?" מאיה רצה לרזיאל. כן, המתעלם.
"כן.." הוא הנהן וצלע לעבר הבית.
אני מאיה דנה ודניאל נכנסנו אחריו, וכל הילדים האחרים נכנסים אחירנו, קלטתי שהית ריק, כול מי שהיה בתוך הבית שמע שיש בחוץ מכות ורץ לראות.
התיישבנו כולם על הספות שעכשיו נהיו ריקות. דניאל דיבר אם רזיאל והם לא הפסיקו להסתכל עליי.
"מה?" שאלתי, באמת שברגעים כאלה אנלא מתאפקת.
"כלום" דניאל אמר ברוגע, ברוגע? יש מצב הוא לא כועס על מה שקרה בחוץ ?
"לא סיפרתי לו" רזיאל קם מהספה ועשה כאילו נתקע בכורסה עלייה אני יושבת. לחש לי באוזן ויצא.
הנהנתי. מה אני אמורה להגיד?
תגובות (4)
תמשיכיייייייי
בהצלחה עם הארגון ליומהולדת תמשיכייייייי
תמשייכיייייייי!!!!!!
אני חייבת לשעת ת׳המשךךךךך
תמשיכייי מהררררר